המכה ה־11

גמר מוקלט וערוך, בלי טיפת אדרנלין, פגש אמש צופים שבעים מריאליטי. גמר שני ברצף, יום אחר יום? תעמיסו. אולי הצופים לא יריחו את הייאוש העולה משיפודי הניוקי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"עונה מיוחדת במינה", פתח חיים כהן את הערב (רוצה לומר: עונה בלתי נסבלת, כמה חיכינו שהיא תיגמר). "12 מתמודדים מוכרים... הגיעו לכאן בגלל סיבה אחת חשובה", המשיך כהן (רוצה לומר: חשבון הבנק המצטמק וזה). שעתיים וחצי זה לקח עד ששי אביבי, "האיש שאוהב להפוך אוכל לכדורים", לקח את התואר "מאסטר שף VIP הראשון של ישראל" (רגע, זה אומר שיהיו עוד?!) ושיחרר את "קשת" מאחת המכות הקשות שנחתו עליה. הלקח: לא כל מה שצולם ונערך חייב גם להיות משודר.

כשנתיים נחה בשלווה "מאסטר שף VIP" בארכיון. שם היא היתה צריכה להישאר לנצח, אבל מכורח המציאות - והבחירות, והמצב הכלכלי והכלב אכל לי את שיעורי הבית - היא הגיעה לפריים טיים. עונה צמחונית, דלה בטעמים ורווית חפירות, השתחלה בעורמה ללוח השידורים. רגע אחרי כישלונה של "הצילו אני לא יודע לבשל!" אפשר היה לחשוב שמישהו יבין ששילוב בין מפורסמים לבין מטבח לא מבטיח רייטינג או באזז או בידור או כלום. לרוע המזל, הסירים עמדו בהיכון ומפורסמים בדרגות מבוכה שונות הגיעו לצמצם, לקצוץ ולטגן עד זוב רייטינג. זה נגמר בשלישיית פיינליסטים סבירה - פנינה המוגזמת טורנה; איה ואלוהים; ואביבי הצמחוני. לא יום חג למלהק, אבל גם לא יום אבל - אם כי כשהרגעים הטובים בגמר הם המילים הקסומות "רבותיי נגמר הזמן" ומקבצי הפרסומות, או אז רמת החייל - יש לנו בעיה.

"מאסטר שף" היא לא טלוויזיה לאנינים. היא טלוויזיה לכל חך. הגמר התאים לרמה הכללית של העונה. הוא התאפיין בסיכום התהליך/ המסע/ החוויה האלוהית, בשימוש יתר בשורש ר־ג־ש (ע"ע: "מעמד גמר הוא מעמד מאוד מרגש", "אני מתה מהתרגשות") - ובמריחת זמן אינסופית שנסבה על משימה אחת, הכנת מנה ביתית ומנת מסעדה. "לחתוך או לא לחתוך, זאת השאלה", תהה אביבי לגבי הארטישוק שלו (אולי זה היה קולורבי. או מלון. אל תתפסו אותי במילה), רק חבל שהעורכים לא אימצו את הסבטקסט ולא חתכו כלום. שעה וחצי של משימה, באמת? האם העם היהודי לא סבל מספיק, או שמדובר בתרגול לקראת ליל הסדר? בכל אופן, לגמר נכנסו תיאורי פעולה ארוכים יותר מהפעולות עצמן ("אני הולכת לקחת את החלק הכי טוב של צלעות הכבש מבפנים", "העגבנייה שלי נכנסת לתוך הקבב"), ודרמה מאולצת נבנתה באמצעות שימוש בפסקול נוגה, קלוז־אפ על שעון ואיומים של כהן. הרי לכם מנת גמר.

בסופו של דבר, ואחרי הרבה ייסורים, הודחו איה ואלוהים - ונותרו רק שניים. האמת, כשהיא משחיזה סכינים בהתלהבות שיא, טורנה נראתה ראויה לזכייה. "השיטה של לדפוק את הקבב על השיש זה מפרק את כל החלבון של הבשר", חשפה טורנה סוד וגרמה למיליוני דיאטניות לפרוץ בבכי. כמו לאורך העונה, גם בגמר ביצעו השופטים את תפקידם המסורתי: רושפלד זעם, כהן ליטף, מיכל אנסקי טעמה ושני התפייט. "יש פה גרגיריות מאוד מאוד גבוהה ועכירות בשוקולד", ניתח את פודינג השוקולד הפרווה! פרווה! פרווה זה להיט! של איה קרמרמן, והוסיף: "זה קרמבו שהשמין באזור השוקולד שלו". לא היה אפשר לבקש יותר, רק קיצור של שעתיים מהגמר, החלפת המתמודדים באחרים וגניזת העונה כולה. נתראה בעונה הרגילה, אולי.