צה"ל עומל בימים אלו על תכנית רב שנתית חדשה, המדגישה, לראשונה זה שנים, את מיומנות ואימוני צבא היבשה, ולאו דווקא את חיל האוויר, המודיעין והסייבר, שזכו לתעדוף.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: הגיעו לחקור גבעה - ומצאו תגלית מצמררת
השינוי התפיסתי, אותו הביא בעיקר הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל גדי איזנקוט, הוא שינוי עמוק בבניית כוח צה"ל. איזנקוט הנחה לתת דגש נרחב לאימונים. לפי גורם ביטחוני בכיר, "בשנים האחרונות עמד צה"ל בפני מציאות של פגיעה באימונים. הרמטכ"ל הוריד את זה מעל הפרק. זה אומר שקודם כל- מתאמנים. מתאמנים באוויר, מתאמנים בים ומתאמנים ביבשה". ב-2013 ו-2014 עצר צה"ל את האימונים לפרקי זמן מסוימים בשל מחסור תקציבי חמור.
כדי לעמוד ביעדי האימונים, בצה"ל הוחלט לצמצם את הכסף המוקצה לפיתוח אמצעי לחימה, אך מצד שני להמשיך את תכניות הרכש הקיימות, כמו רכש הנמ"רים. במקביל, בצה"ל ישלימו בקרוב את מלאי החירום שהצטמצמו בעקבות מבצע "צוק איתן", כאשר עד סוף השנה יוגדלו המלאים מעבר למה שהיה ערב פרוץ המבצע. "האם זה מספיק? זו שאלה טובה. לטעמי זה לא מספיק. אבל אי אפשר יותר עם המשאבים הנוכחיים", אמר גורם ביטחוני בכיר.
בצה"ל מקווים להתגבר על האילוצים התקציביים
התכנית המתגבשת בימים אלו בצה"ל נועדה לאפשר לצבא להתמודד בצורה טובה יותר עם האיומים המתהווים. למרות תסכולם הרב של קברניטי הצבא, בשנים האחרונות לא הצליח צה"ל לאשר את התכניות הרב שנתיות שגיבש – "חלמיש", "עוז", ו"תעוזה"- בשל מגבלות תקציביות חמורות, והדבר פגע באופן קשה ביכולתו של צה"ל להכין עצמו לאתגרים הניצבים בפניו. בצה"ל מקווים לצאת לדרך עם התכנית המכונה "גדעון", על אף האילוצים התקציביים הקשים.
במסגרת התכנית הקים צה"ל צוותי חשיבה ב-4 תחומים, ביניהם מהי תפיסת העולם של צה"ל. הצוות השני, אותו מוביל ראש אגף התכנון, אלוף נמרוד שפר, עוסק בסדר הכוחות ומבנה צה"ל, ובוחן אפשרות לאיחוד או צמצום מפקדות בצבא; הצוות השלישי, אותו מוביל ראש אגף כוח האדם, אלוף חגי טופולנסקי, עוסק באסטרטגיה כוללת לכוח האדם בצה"ל ופיתוחו לאורך שנים; הצוות הרביעי, אותו מוביל אלוף תמיר היימן, עוסק בטיוב ויעילות ההדרכה והאימונים בצה"ל.
יישום התכנית: בראשית השנה הבאה
בצה"ל מתכוונים להגיש מסקנות בחודש הקרוב, ולסכם את התכנית עד חודש נובמבר, ומעוניינים לקבל את אישור הדרג המדיני לקראת סוף השנה ולהתחיל ליישם את התכנית בראשית 2016.
במקביל, עד ינואר 2017 יקוצצו כ-2,000 אנשי קבע . גורם ביטחוני בכיר העריך כי בסוף ההליך יתכן שמספר אנשי הקבע ירד אף מעבר לכך. לפי אותו גורם, על פיטורי כל 1,000 אנשי קבע חוסך צה"ל כ-200 מיליון שקל בשנה, כאשר לטווח הקצר ההוצאה דווקא עולה בשל פיצויים.
קיצוצי כוח האדם באים לאחר שמ-2006 ועד 2012 גדל צה"ל בכ-700 אנשי קבע בשנה, כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה. בתום הקיצוצים, מספר אנשי הקבע יהיה כמו לאחר המלחמה.