התזמורת הסימפונית ירושלים תציין היום 25 שנים למותו של המלחין, הפסנתרן והמנצח היהודי־אמריקני לאונרד ברנשטיין ("סיפור הפרברים", "קנדיד") בביצוע חגיגי לסימפוניה השלישית, "קדיש". ברנשטיין כתב את היצירה לתזמורת, מקהלה מעורבת, מקהלת ילדים, זמרת סופרן וקריין שלו תפקיד נרחב בסימפוניה. את הטקסט לסימפוניה כתב ברנשטיין בעצמו ובו ביטא בעזות רבה את הקונפליקט בין האל, האמונה ורוח האדם.
וצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היצירה בוצעה לראשונה בתל אביב בדצמבר 1963, בהשתתפות התזמורת הפילהרמונית הישראלית והשחקנית האגדית חנה רובינא ובניצוחו של ברנשטיין עצמו. זו תהיה הפעם השנייה שהתזמורת הסימפונית ירושלים מבצעת את היצירה. הפעם הראשונה היתה בשנות ה־80, בניצוחו של גארי ברתיני.
על הקונצרט, שיתקיים הערב ב־20:00 באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים, בשיתוף קרן עזריאלי ולזכרו של דוד עזריאלי, ינצח סטיבן מרקוריו. לתפקיד המספר גויס לא אחר מאשר השחקן היהודי זוכה האוסקר ריצ'רד דרייפוס, ששיחק בסרטים כמו "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי". לרגל המאורע הגיע דרייפוס לישראל עם כל המשפחה, והוא מתכנן לנצל את ההזדמנות כדי לחרוש אותה לאורכה ולרוחבה.
"אני מאוד אוהב את ברנשטיין", מספר דרייפוס בן ה־67 כיצד מצא את עצמו מעורב בפרויקט. "עקבתי אחריו כמנצח וככותב מחזות מוסיקליים, וגם מאוד אהבתי את הקונצרטים בהשתתפות ילדים שהוא עשה בסנטרל פארק. אז כשהתקשרו אלי וביקשו ממני, הסכמתי מיד".
מה התפקיד שלך כולל?
"אני מקריא את הטקסט שכתב ברנשטיין. זו תפילה שמדברת לאל אישי מאוד, או לחלופין דיאלוג שברנשטיין מקיים עם אביו המת. אפשר לפרש את זה כך או כך. הצליל הוא צליל סימפוני קלאסי. היצירה מסבירה את עצמה טוב יותר ממה שאני יכול להסביר".
זה משהו חד־פעמי או שמתוכננות הופעות נוספות?
"מדברים על כך שבאוקטובר נופיע בוותיקן לפני האפיפיור. אבל בשואו ביזנס שום דבר אף פעם לא בטוח".
זו לא הפעם הראשונה שלך בישראל, נכון?
"נכון, אבל לא ביקרתי אתכם כבר זמן רב. בשנות ה־70 וה־80 הייתי מתארח במלון המלך דוד, יוצא מהדלת האחורית, וישר מרגיש שאני נמצא בבית. תמיד היה לי מאוד נוח בישראל".
דרייפוס, שאף פעם לא ניחן במראה של לידינג מן קלאסי, פרץ לתודעה בסערה בשנות ה־70 המוקדמות בזכות תפקידים מרכזיים בלהיטים דוגמת "המירוץ לצמרת של דודי קרביץ", "אמריקן גרפיטי", "מלתעות", "מפגשים מהסוג השלישי" ו"דירה לשניים", שגם הביא לו ב־1978 את פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. גם בשנות ה־80 ותחילת שנות ה־90 נותר דרייפוס עסוק מאוד, וניתן היה לראות אותו מככב בסרטים הוליוודיים מצליחים כמו "מעקב צמוד", "היחפן מבברלי הילס", "מה הסיפור שלך, בוב?" ו"סימפוניית החיים" (שהביא לו מועמדות שנייה לאוסקר ב־1995). אבל בעשור וחצי האחרונים, מלבד כמה הבלחות פה ושם בתפקידי משנה בסדרות טלוויזיה זניחות ובסרטים דלי תפוצה, ניתן לומר שהוא נעלם לחלוטין.
"לפני 15 שנה התעייפתי מעולם הסרטים", מסביר דרייפוס מדוע החליט לסגת מאור הזרקורים. "החלטתי להתרחק מהאובססיה שלי עם העולם הזה, וחזרתי לקולג'. למדתי באוקספורד ארבע שנים. כיום יש לי ארגון שאינו למען מטרות רווח שדורש ממני לא מעט זמן. אני עובד כשחקן רק כשאני צריך. זו עדיין הדרך היחידה שאני יודע להתפרנס, אבל זה כבר לא סיפור אהבה".
שמעתי שאתה הולך לגלם את ברני מיידוף בסידרה חדשה שתעלה בקרוב בארה"ב. זה נכון מה שאומרים, שכמעט כל התפקידים הטובים נמצאים כיום בטלוויזיה?
"זה נכון לחלוטין. זה עצוב לקולנוע, אבל טוב לטלוויזיה. הסרטים איבדו מהדמיון שלהם, אבל הם רק נהיים יותר ויותר גדולים. עושים בעיקר שוברי קופות ריקים מתוכן שמנסים לגעת בכמה שיותר תרבויות בו־זמנית. בטלוויזיה הטריטוריה הרבה יותר עשירה. אני מעריץ גדול של 'משחקי הכס'".
השנה מציינים 40 שנה ל"מלתעות", שמקובל לראותו כשובר הקופות המודרני הראשון. אתה מרגיש קצת אשמה על כך שלקחת חלק מרכזי בסרט שאחראי בעקיפין למצב הנורא שבו שרויה הוליווד היום?
"(צוחק) אני לא חש טיפה של אשמה. ההצלחה של 'מלתעות' נבעה מהגאונות של ספילברג, ואני שמח שיצא לי להיות חלק מזה".
יש תפקידים שעשית שאתה גאה בהם באופן מיוחד?
"אני אוהב כמעט את כל הסרטים שעשיתי. את האחד או שניים שאני לא אוהב לא אחשוף בפניך לעולם".
ובכל זאת, יש פייבוריטים?
"בגלל החשיבות המיוחדת שיש להם אצל הקהל, הייתי בוחר את 'סימפוניית החיים' ואת 'דירה לשניים'".
לסיום, גילמת את יוני נתניהו בסרט טלוויזיה על "מבצע אנטבה", שבו השתתפו גם ברט לנקסטר ואליזבת' טיילור. יש לך איזה זיכרון מהחוויה?
"כן, אני זוכר שביקרתי בישראל מתישהו ישר אחרי שצילמתי את הסרט, פגשתי את ביבי, וסיפרתי לו שגילמתי את אח שלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו