זוג צעירים מכירים ומתאהבים. הם מתחתנים, מביאים ילדה לעולם ובד בבד עמלים על קידום מעמדם הכלכלי והחברתי. ההווה נינוח, העתיד נראה ורוד, אלא שמשהו משתבש, ועד מהרה נגררת הזוגיות למאבק גירושים מכוער. בסופו מוצא האב את עצמו כמעט משולל זכויות בכל הנוגע לגידול בתו, מובטל וממוטט רגשית.
סיטואציה כזו מתרחשת תכופות ובמגוון וריאציות ברחבי העולם המערבי; הנפיצות של משפחה שהתפרקה בשילוב עם החוק הנוקשה מייצרים מצבים שלא תמיד מתיישבים בנוחות עם מושגים כגון דין או צדק, וכך הם נשארים. אלא שלעיתים המצב יוצא משליטה. "שרודר", ספרה המדובר של אמיטי גייג' האמריקנית, מתאר גירסה קיצונית של מקרה כזה; הוא מתבסס באופן רופף ביותר על פרשת כריסטיאן "רוקפלר" גהרטסטרייטר, גרמני שהיגר לאמריקה תחת זהות בדויה, התחתן עם אישה עשירה ולאחר פרידה מכוערת חטף את בתם, נתפס ונשפט.
גיבור הרומן, אריק קנדי, אינו דמות גדולה מהחיים כמו גירסת המקור. הזהות הבדויה שאימץ לעצמו נועדה להימלט מהתווית המבזה של הזר. להיטמע. להגשים את החלום האמריקני בגרסתו הפרברית. קנדי, במקור שרודר, ניחן למעשה ביכולת שכנוע עצמי שגורמת לו לשכוח לכאורה את העובדה שזהותו מומצאת, כפי שבהמשך, ישכנע את עצמו שהוא רק יוצא לטיול קטן עם בתו; אפילו ברגע שהוא בוחר להחביא אותה בתא המטען.
אישיותו של קנדי/שרודר, מזיגה של כנות והכחשה, מהלכים חינניים וטעויות, היא שעומדת במרכז הרומן, הכתוב בגוף ראשון, כמכתב ארוך לגרושתו. המכתב מבטיח לספר באיחור מר "את הכל": עברו ששמר בסוד, האופן שבו העיקה זהותו על חייהם המשותפים וחשוב מכל - החטיפה עצמה, שעה אחר שעה. כל זאת מתוך מחשבה שלאם שדעתה נטרפה יהיה קל יותר לחלץ מעצמה ולו בדל של אמפתיה, אם לא יחסר לה פרט על אותם ימים איומים.
אותה הנחה מפוקפקת היא המקור לרגעים המשעשעים והנוגעים ביותר ב"שרודר", כשגרושתו, יחד עם הקוראים, מתוודעת לרגעים הללו; גייג' היא כותבת רהוטה שמצליחה לצקת לאורך כל המונולוג את הכפילות בין אותה נכלוליות של מי שחי בזהות בדויה בנימוק שנוי במחלוקת לבין אותו קסם אישי נוגע ללב.
אב ובת, חטיפה ומסע סוריאליסטי - לא במקרה רוב הפרסומים שעסקו ב"שרודר" בחרו לאזכר את "לוליטה" מאת נבוקוב. אך בספרה של גייג' אין אותו תחכום ערמומי וכובש שמאפיין את כתיבתו של נבוקוב; ובכל אופן, למי יש? במקרה של גייג', דווקא ברגעים שהיא נוטה לתחכום יתר - הערות שוליים א־לה פוסטר וואלאס או להג על כוונתו של הגיבור לכתוב מחקר שכולו "אוסף של שתיקות", היא מרחיקה את הקורא מהסיפור, בשעה שכוחה בכתיבתה הצלולה, הסוחפת והמהנה ובבניית דמויות נוגעות ואמינות; הרי זה לא מעט.
שרודר / אמיטי גייג'
מאנגלית: עפרה אביגד; ידיעות, 269 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו