כמה פעמים שמעתם בחודשים האחרונים את המשפט "אנחנו מפלגה שפונה לכולם"? יש להניח שלפחות כמספר הרשימות המתמודדות בבחירות, וכנראה אף יותר מכך. אבל במדינה כמו ישראל, עתירת אוכלוסיות מגוונות שמושכות לכיוונים שונים, קשה מאוד לפנות לכולם. תשאלו את הבוחרים במגזרים הערבי והרוסי, שאת הצופן הייחודי לליבם מנסות המפלגות לפענח. רק בשבוע הבא נדע מי הצליחה בניסיון, ובאיזו מידה. עד אז אפשר לסמן את המגמות, ובו בזמן לזכור שהכל יכול להתבדות ביום הבוחר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ונתחיל במגזר הערבי, שבו - לראשונה מאז הקמת מדינת ישראל - ירוצו המפלגות לכנסת ברשימה מאוחדת, שתכלול את נציגי מפלגת חד"ש, בל"ד ורע"מ־תע"ל. מלבדה, תרוץ בבחירות גם המפלגה הערבית הדמוקרטית. על חברי המפלגה הופעל לחץ כבד לפרוש מהמירוץ, כדי לא לבלבל את מי שהתכוון להצביע לרשימה המשותפת ו"לגנוב" קולות.
מי שאינו בקיא בדקויות הפוליטיקה במגזר, יחשוב שמדובר במהלך טבעי ואף מתבקש. זאת לנוכח האינטרסים של המיעוט הערבי בישראל, שהוא בבחינת יותר מ־20 אחוזים מהאוכלוסייה, וכן לנוכח העלאת אחוז החסימה. אך הבוחר הערבי יודע כי רב המבדיל על המאחד בין המפלגות המרכיבות את הרשימה, וכי הקמתה לוותה בחבלי לידה קשים.
כך או אחרת, הפעם מסתמן שינוי משמעותי בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, ביוזמת תוכנית "קונרד אדנאואר" לשיתוף פעולה יהודי־ערבי הפועלת באוניברסיטת תל אביב, שיעור המצביעים בקרב ערביי ישראל צפוי לעלות באופן ניכר. ממצאי הסקר מלמדים כי להקמת הרשימה הערבית המשותפת, בראשות איימן עודה, יש השפעה מכרעת בשינוי המסתמן.
בכנס בחירות של נציגי הרשימה המשותפת, שנערך בשבוע שעבר בכפר כנא שבגליל, השתרר תור ארוך בכניסה לאולם. "אני בן 50, ומעולם לא ראיתי התלהבות כה רבה מצד הבוחרים במגזר", אמר איברהים חאטיב, אחד מבאי הכנס, "לרשימה המשותפת יש חלק גדול בכך. אני ורבים בציבור הערבי חושבים שמדובר בנקודת מפנה של ממש במעורבות הפוליטית של ערביי ישראל".
צילום: רויטרס
הקמת הרשימה המשותפת, אמר ל"ישראל השבוע" פעיל שטח מרכזי במפלגת חד"ש, צריכה להביא לכך שהצטרפות הערבים לקואליציה תהיה אינטרס של גוש השמאל־מרכז. עם זאת, הוא הדגיש כי רוב הציבור הערבי אינו מעוניין שלנציגיו יהיה חלק בקואליציה של ממשלה ציונית. "העובדה שהערבים מעולם לא ישבו בממשלה היא מחסום שחייב להישבר", אמר, "רק כאשר מהלך שכזה יקרה, הציבור הערבי יבין כמה הכוח האלקטורלי שלו חשוב".
בשבוע שעבר נערך בעכו העתיקה כנס בחירות אחר, של המחנה הציוני. כמה מהמשתתפים בו דווקא שרו בקול אחר משל חבריהם התומכים ברשימה המשותפת. "תראה את הנציגים", אמר ראסם אבו אל־היג'א מכפר יאסיף, שהגיע לכנס עם שני חברים מנצרת, "במשך שנים מדובר באותם אנשים שלא עשו כלום למען המגזר הערבי וממשיכים לשבת בכנסת". שני חבריו, הסביר, "מתלבטים אם להצביע לרשימה המשותפת, למרצ או למפלגת העבודה. הח"כים הערבים לא עושים כלום למעננו. לרוב הם דואגים יותר לפלשתינים מאשר לציבור הערבי בישראל, ופעם אחר פעם אותם אנשים כמו צרצור, זועבי, זחאלקה וטיבי נבחרים. די, נמאס. תכלס, אפילו שקלתי להצביע לכחלון. לא אכפת לי שהוא ליכודניק וימני. אני עצמאי, ולפני שהוא נכנס בחברות הסלולר שילמתי אלפי שקלים על הטלפונים הניידים בעסק. הוא עשה עבורי הרבה יותר מאחמד טיבי ומחנין זועבי, עם כל הכבוד להם".
ממליץ בעברית, תוקף ברוסית
ומה לגבי המגזר הרוסי? אם חשבתם שכ־25 שנה אחרי העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר, את הרחוב הרוסי כבר אי אפשר לזהות, אתם טועים. הוא רק עבר שינויים מסוימים. "בתקשורת הישראלית נותנים לבעלי דעות מסוימות במה, ואלה טוענים שהרחוב הרוסי אינו קיים יותר, לא דמוגרפית, לא קהילתית ולא מפלגתית. כל זה לא נכון", מסביר פרופ' זאב חנין מאוניברסיטת אריאל, מחבר הספר "ישראל השלישית - קהילת דוברי הרוסית בתחילת המאה ה־21", "יש אמנם שינויים דמוגרפיים, אבל עדיין מדובר בכ־860 אלף יוצאי בריה"מ בעלי זכות הצבעה, שזה כ־17 מנדטים".
ואכן אלו 17 מנדטים די מוגדרים, שנוטים ברובם ימינה. על פי סקר של אתר החדשות ברוסית, newsru.co.il, הקול הרוסי מתחלק כך: 27% מגדירים עצמם ימניים, 21% מרכז־ימין ועוד 23% מרכז. רק 8% הגדירו עצמם כמצביעי שמאל. 37% ענו כי הם רוצים את בנימין נתניהו כראש הממשלה, ו־28% - את אביגדור ליברמן. 26% אמרו מפורשות שאינם רוצים אף אחד מהשניים.
צילום: רויטרס
לא חסרים קולות רוסיים על הגדר, ולכן שום מפלגה לא הרשתה לעצמה להתחיל את הקמפיין בלי לשכור את שירותיו של משרד יח"צ המתמחה בקהילה הרוסית. לעולים מבריה"מ קשיים ייחודיים להם, גם אחרי יותר משני עשורים של ניסיון השתלבות בחברה. פרופ' חנין מפרט: "במגזר הרוסי יש מודעות לבעיות חברתיות. הוא שמאל כלכלי־חברתי וימין מדיני, ולכן אנחנו רואים תזוזה רבה בכל מערכת בחירות. חלק מיוצאי בריה"מ חושבים שמפלגה רוסית עם פלטפורמה כלל־ישראלית יכולה לשרת אותם. חלק אחר מאמינים שמפלגה כלל־ישראלית עם מבטא רוסי תהיה טובה עבורם. במחנה הראשון זו ישראל ביתנו, במחנה השני מדובר בליכוד. המגזר הרוסי עומד להצביע בעיקר לשתי המפלגות האלה. עם זאת, ברור שיש דוברי רוסית שמצביעים לשמאל, אפילו למרצ, בעיקר הצעירים, אבל מדובר במספר מצביעים נמוך מאוד".
גם הבית היהודי ומפלגתו של משה כחלון, כולנו, הן פוטנציאל הצבעה במגזר הרוסי, אומר הפרשן הפוליטי המתמחה במגזר, אריק הלמן, ומוסיף: "הצעירים כבר לא מצביעים לליברמן, אלא לליכוד".
את הדעה הזו מחזקת ילנה גולדנברג, מנהלת פרויקט באינטרפיס (גוף השייך לאו"ם), שבו משתתפים מובילי דעת קהל ברחוב הרוסי. היא טוענת שמדובר בתהליך חדש, אחרי שהצבעה לליברמן "היתה ההצבעה המסורתית במשך שנים. הרוב נוטים לימין, בדומה למגזר הכללי", היא מוסיפה, "יש קומץ צעירים שמצביע לשמאל, ורבים נמצאים על הסקאלה שבין כחלון ליאיר לפיד".
הפלטפורמה הטובה ביותר לפנות לרחוב הרוסי היא המדיה ברוסית. טלוויזיה, רדיו, עיתונים, אינטרנט - כולם במה מצוינת לקמפיינים בשפה הרוסית. במה זו אף מנוצלת לקמפיין כפול - כך ליברמן למשל, שצפוי להמליץ על נתניהו כראש ממשלה, תוקף בה בחריפות את הליכוד. "מחומרי ההסברה של ישראל ביתנו נוצר הרושם שהאויב הגדול ביותר של המגזר הוא ביבי", אומר הלמן.
לדבריו, יש עתיד נוקטת שיטה הפוכה ומצניעה את הסיסמאות נגד נתניהו, כשהיא פונה למגזר הרוסי בשפה שלו. גם במרצ משחקים את המשחק, ומציגים עצמם כמתונים הרבה יותר ברמה המדינית מאשר בקמפיין בשפה העברית, ושמים דגש על המאבק בחרדים ולמען הדיור הציבורי.
גולדנברג מסכמת וטוענת: "יש הרבה אנשים שקוראים את שתי השפות, ואף אחד לא מצא את האמירה שתדבר לליבם, כך שאין פיצוח מיוחד לקוד של הרחוב הרוסי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו