ההגנה היא באמת ההתקפה הטובה ביותר?

צילום: אלן שיבר // רנדל מול פנאתינייקוס. לצהובים יש הרכבי הגנה קטלניים

1. השלט התלוי בחדר ההלבשה של מכבי ת"א מכריז בגאווה שהקבוצה מובילה את היורוליג באחוזי ספיגה מהשדה, או במילים פשוטות - הקבוצות מולה מחטיאות באחוזים הכי גבוהים. הצהובים ניצחו העונה 16 משחקים מתוך 19 באחוזים לשתיים, שזה נתון די מדהים.

הסיבה נעוצה בכך שלמכבי יש בסגל לא מעט שחקנים אתלטים בעלי אוריינטציה הגנתית והיא יכולה להעמיד הרכבי הגנה קטלניים עם סמית', רנדל, טיוס, פארגו (לא תמיד) ואוחיון. יש לה חוסמים טובים (טיוס ורנדל), וההרכבים האלה, שבהם כל שחקן יכול לשמור על כל שחקן יריב, מביאים לחילופים מוצלחים מול הפיק אנד רול של היריבה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אם כך, למה מכבי לא מתרגמת אותם הלכה למעשה, ומדוע רמת ההגנה הזו לא מביאה אותה למקומות גבוהים יותר? התשובה נמצאת במשחק ההתקפה ובשיטת ההגנה של הצהובים. ההתקפה לא תמיד מתרגמת את היכולת ההגנתית למספרים הנכונים. המשחק המסודר של מכבי לוקה לא מעט בחסר, ואותם הרכבים הגנתיים הם הרכבים עם בעיות מובנות בהתקפה.

הסיבה השנייה נעוצה בשיטה. ההגנה של מכבי בנויה על חסימת הצבע. הציפוף של הצבע חושף את הקבוצה לשלשות, ולכן מי שקלע מולה טוב לשלוש העמיד אותה בבעיה. לראיה, הכוכב האדום רשמו 13 שלשות בניצחון שלהם בבלגראד בשבוע שעבר.

2. אחת הסיבות לכך שברצלונה העונה היא קבוצה פחות טובה היא ההגנה. זו קבוצת ההגנה הכי פחות טובה שהיתה לברצלונה זה שנים, הסופגת הכי הרבה נקודות בבית 5 בטופ 16 (78 למשחק) מלבד האחרונה גלאטסראיי. לצורך ההשוואה, ריאל מדריד סופגת 71 נקודות ומכבי 76.5. מדובר בקבוצה שלפני כמה שנים היתה באזור 65 הנקודות, בימים העליזים של אנדונג, ואסקז, גרימאו וסאדה. בעונה שעברה עמדו הנקודות בסביבות ה־72.

הקיץ עזבו את ברצלונה שלושה שחקני הגנה נשכניים דוגמת ג'ואי דורסי, קוסטאס פאפאניקולאו וויקטור סאדה. העונה אין לה שחקני הגנה גדולים או אגרסיביים יותר מדי. אם דיברנו על כך שמכבי מובילה את היורוליג באחוזי הספיגה הנמוכים מהשדה, הרי ברצלונה מדורגת רק במקום ה־12 עם 45 אחוז.

עם זאת, בארסה עדיין שומרת טוב בחלק מהמשחקים. הדבר מתרחש בזכות ההגנה הקבוצתית שלה, שמביאה קבוצות לפינות הלא אהובות והלא נוחות שלהן בהתקפה.

אולי הסיכוי של מכבי להפתעה בברצלונה טמון בהגנה. מצד אחר, השיטה של חניכיו של גודס להמר על השלשות של היריבה יכולה להיות רעה ואף קטלנית מול ברצלונה. מדובר בקבוצה עם תשע שלשות במשחק (רביעית ביורוליג), שמגרדת את 40 האחוז לשלוש (שנייה ביורוליג). זו קבוצה שחוץ מטומיץ' ופלייס, כל השחקנים בה הם איום מחוץ לקשת.

נבארו (משמאל). ביוני הקרוב יהיה כבר בן 35 // צילום: אי.אף.פי

3. חואן קרלוס נאבארו נותן את העונה החלשה ביותר שלו. הפציעות והגיל (ביוני יהיה בן 35) עושים את שלהם. בליגה הוא מחזיק במספרים החלשים ביותר עם 4.8 נקודות למשחק. ביורוליג הוא קולע כפול, אבל זו עדיין תרומה מינורית יחסית לעבר. למרות זאת הקבוצה תלויה בו מאוד.

הנוכחות שלו כנראה עושה את ההבדל הן מבחינת הביטחון של הקבוצה והן מבחינת הריכוז העצום שהוא דורש מההגנות היריבות. הנתונים מראים זאת בבירור - נאבארו, שכבר סבל העונה משתי פציעות שהשביתו אותו, שיחק העונה רק 22 משחקים מתוך 45 של הקבוצה. ברצלונה הפסידה העונה 12 משחקים ובתשעה מהם נאבארו לא שיחק. אין כמו הנתון הזה כדי להמחיש עד כמה לה בומבה קריטי לקבוצה.

אלכס אברינאס, הקלע היציב ביותר של הקבוצה, לא ישחק מול מכבי בגלל פציעה, אבל נאבארו כן יהיה על הפרקט מחר מול מכבי ת"א. הקלע, למרות שלא החלים לחלוטין, נשמר השבוע בליגה (לא שיחק מול גראן קנאריה) כדי שיוכל לשחק מול מכבי. הוא יפגוש את מכבי אחרי משחקו הטוב ביותר בחוץ מול פנתינאייקוס בשבוע שעבר (17 נקודות ונוכחות גדולה במאני טיים), ניצחון שיכול להתברר כניצחון של עונה, אם יבטיח לבארסה ביתיות בהצלבה, מה שיסלול את הדרך לפיינל פור.