מי ישמור על המשחק?

אנשי עולם תחתון מחזיקים בקבוצות כדורגל בישראל". את המשפט הזה אמר בשנת 2012 דוד צור, אז ראש הוועדה למניעת אלימות בספורט. הוא סיפר על גורמי פשע שמחזיקים בכרטיסי שחקן, ועל שוק של הימורים לא חוקיים בכדורגל הישראלי שמגלגל עשרות מיליונים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מאז חלפו שלוש שנים, ועדת זליכה אחת ושלוש יריות לכיוונו של בעלי בית"ר ירושלים, איש העסקים אלי טביב, בשבת האחרונה בכפר שמריהו. האם משהו השתנה בכדורגל הישראלי מאז דבריו של צור, שמאז הספיק להפוך גם לחבר כנסת? אם קראתם את מדורי הספורט בשנים האחרונות, אתם הרי יודעים שלא.

בכדורגל הישראלי עדיין מעורבים גורמים מפוקפקים, בליגות הנמוכות בישראל עדיין מלחששים שיש משחקים לא כשרים ויש שחקנים שעדיין מעורבים לכאורה במעשים פליליים, לדוגמה שחקנה של מ.ס שיכון המזרח מליגה א' דרום, יותם פנסו, שנעצר לפני כשבועיים על ידי חוקרי מרחב איילון בחשד למעורבות ברצח אלמוג אספו.

צריך להיות הוגנים. פשע וכדורגל תמיד הלכו יחד, בכל העולם. גם השלטונות ידעו להשתמש בכדורגל לצורכיהם: הגנרל פרנקו, שהפך את ריאל מדריד לאימפריית כדורגל בקנה מידה בינלאומי, והחונטה בארגנטינה שהשתמשה במשחקי המונדיאל שנערכו במדינה כדי להשליך אנשים ממטוסים.

הכדורגל הוא כלי נהדר לשליטה בהמונים, אבל הוא בעיקר קורץ לפושעים מכל העולם, כי הוא מגלגל בתוכו הרבה כסף חוקי, שאליו אפשר להכניס כסף שחור ולערבב את הכל יחד.

עוד שבת של כדורגל?

חוקרי צח"מ ירקון בראשותו של קצין החקירות סנ"צ ירון ארם לא הסתירו השבוע שכיוון החקירה שלהם על ניסיון ההתנקשות באלי טביב הוא בכל זאת עיסקה שסובבת סביב עולמו הספורטיבי.

בחודש דצמבר 2013 מסרו בצעד חריג השוטרים כי הרקע להנחת הרימון בביתו של טביב הוא כסף שדרשו ממנו עבריינים. מחקירת המשטרה אז עלה החשד כי לאחר שקנה את בית"ר מגיאדמק החלו נסיונות סחיטה מצד גורמים עבריינים שרצו לקבל נתח מאותה עיסקה.

רפ"ק רונה מורד־פינגלאווי, ראש צוות החקירה המיוחד שהוקם במרחב ירקון טענה אז כי אותם גורמים מזוהים עם משפחת פשע מאזור המרכז וכמה פעמים הם פנו אל טביב על מנת לקבל ממנו מאות אלפי דולרים, אולם הוא סירב לתת את הכסף.

במשטרה היה מי שהעריך השבוע שהפרשה הנוכחית אינה קשורה לפרשת הרימון. "הנחת העבודה היא שהפרשה ההיא נסתיימה, נוכח העובדה שעברה שנה וחצי בין המקרים", אמרו לנו השבוע במשטרת ישראל, והוסיפו שלא מן הנמנע שנזכה השבוע שוב לראות מצעד נחקרים מעולם הספורט הישראלי.

אלי טביב, איש העסקים הישראלי שבשנות ה־80 בנה אימפריה בשתי ידיו בארה"ב, היה הבעלים של הפועל תל אביב בתקופה המוצלחת ביותר שלה, אז גם שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות והכניסה עשרות מיליוני שקלים לקופתה.

לאחר מאבק אוהדים טביב עזב את הפועל תל אביב, ומי שלקח לידיו את הקבוצה, חיים רמון, נותר חייב כספים רבים לטביב. לאחר שעזב את הפועל תל אביב עבר טביב לקבוצת בית"ר ירושלים, שאותה קיבל מאיש העסקים ארקדי גאידמק, שכוכבו דרך כאן לרגע לפני כמה שנים.

גאידמק הפסיד כספים רבים בישראל והדבר פגע אנושות בבית"ר, שבתקופתו שלטה בכדורגל הישראלי. לאחר עידן של חוסר ודאות הקבוצה עברה לבעלותו של טביב. בשנים האחרונות הוא הספיק לראות שלושה רימונים ליד ביתו, להכות קטין ולהעלים ראיות (השבוע הוא הורשע ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות), והשבוע כאמור חווה על בשרו ניסיון ההתנקשות, כפי שמגדירה אותו המשטרה.

התקשורת שאלה השבוע את טביב אם הוא מסוכסך עם עבריינים בכל הקשור לפעילות בשוק האפור, והוא הכחיש.

זה אולי נראה עכשיו כמו היסטוריה רחוקה, אבל בשנת 2011 פתחה משטרת ישראל במבצע משטרתי אשר זכה לשם הסקסי "הכדור המרכזי". המטרה היתה למגר את הפשיעה בכדורגל הישראלי. מצעד הנחקרים היה אז בלתי נגמר וזכה להד תקשורתי רחב: יו"ר ההתאחדות דאז אבי לוזון, מאמנים, שחקנים, שופטים והרבה כותרות בעיתונים.

חברי כנסת דיווחו אז לתקשורת כי "משפחות הפשע כבר נמצאות עמוק בכדורגל הישראלי בכל החלקים שלו". אבל בשנת 2013 הפרשה נסגרה בקול ענות חלושה.

"החלטת הפרקליטות לסגור את פרשת הכדור המרכזי בלי להגיש כתב אישום נגד שום גורם בהתאחדות, מלמדת פעם נוספת כי במוסד ובאנשיו לא דבק רבב, כפי שהבטחנו בראשית החקירה", נמסר אז בתגובה הרשמית מטעם ההתאחדות לכדורגל.

הפרשה הגדולה אולי התפוצצה ללא אשמים מרכזיים, אבל גורמים בכדורגל הישראלי המשיכו וממשיכים להסתבך בפעילות מפוקפקת. קחו לדוגמה את אחיו של אבי לוזון, איציק לוזון, שמשמש דמות בכירה בקבוצת הכדורגל מכבי פתח תקווה ובמסגרת עבודתו עובד גם עם נוער.

בחודש אפריל האחרון הותר לפרסום כי נגד איציק לוזון הוגש כתב אישום בגין "קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבת רכב ופריצה לבניין".

שישה חודשי מאסר בפועל, שהומרו בעבודות שירות, נגזרו לפני פחות מחודש בבית המשפט המחוזי בתל אביב על לוזון, שהורשע לבסוף בקשירת קשר לביצוע פשע, הסגת גבול ושימוש בלי רשות ברכב. ביהמ"ש הקל בעונש בעקבות הודאתו של לוזון בשלב מוקדם.

בשנים האחרונות דיווחו מדורי הספורט שאיש העסקים גל יוסף, שבשליטתו היתה גם קבוצת הכח רמת גן מהליגה השנייה בישראל, מעוניין לעבור ולנהל את קבוצת בית"ר ירושלים. גל יוסף היה מזוהה בצעירותו עם ראשי כנופיית עמידר ומנותק לטענתו מכל פעילות לא חוקית, ואכן גם כשמשטרת ישראל והוא נפגשו, זה נגמר בשנים האחרונות ללא כתבי אישום.

עם זאת, שמו של יוסף עלה בעבר בפרשות אחרות שקשורות לכדורגל הישראלי, ובהן שליטה בכרטיס השחקן של חלוץ נבחרת ישראל טוטו תמוז, היכרות קרובה עם אנשי הקבוצה היריבה של הכח רמת גן, הפועל רמת גן, ואף שימוש כבורר בפרשת השתלטות משפחת פשע על קבוצת הכדורגל מכבי באר שבע לפני כמה שנים בעקבות חובות של בעלי הקבוצה. כאמור, בכל המקרים הללו יוסף לא הואשם בדבר.

קשרים נוספים לכאורה בין גורמים מפוקפקים לקבוצות כדורגל בכירות אפשר למצוא בקבוצת בני יהודה. הקבוצה, שירדה בשנה שעברה לליגה השנייה בישראל ומועמדת בכירה לעלות בחזרה, היתה לגאוות שכונת התקווה. הגם שנטשה את השכונה גיאוגרפית ועברה לשחק באיצטדיון בלומפילד, עדיין נשארה מקושרת בטבורה למקום מוצאה.

לפני כעשר שנים נחשדו בני משפחת מוסלי בכך שמעבר לפעילות הפשע השוטפת של הארגון הם גם מעורבים בכדורגל הישראלי, ובעיקר במימון של בני יהודה קבוצתם האהודה. אך חלק זה בפרשה לא הגיע לכדי הרשעה ובבני יהודה ממשיכים לטעון שהאחים מוסלי הם אכן אוהדי הקבוצה אבל לא יותר מכך.

פירצה קוראת לפושע

שרה אנג'ל סיפרה פעם בראיון לעיתון הזה שלשמעיה אנג'ל, מי שנחשב בשנות ה־70 וה־80 למלך העולם התחתון הישראלי, היה מנהג לפני הדרבי התל־אביבי. אנג'ל, שהיה אוהד מכבי, היה ניגש לפני משחקים לשחקני הפועל, לוחץ את ידיהם ומאחל להם משחק ספורטיבי.

באותה העת הכדורגל הישראלי היה פרוץ עוד יותר מהיום, ועם רגולציה פחותה. משחקים נמכרו על ימין ועל שמאל, ואחד הכדורגלנים אף הודה בראיון באותם הימים: "הרווחתי יותר כאשר הקבוצה שלי הפסידה מאשר ניצחה".

בשנים האחרונות תופעת המשחקים המכורים התרכזה בעיקר בליגות הנמוכות. בשנת 2012 טענו כמה יושבי ראש בליגה השנייה בישראל, היא הליגה הלאומית, כי מדובר בליגה מכורה. יו"רקבוצת מכבי בת ים ששיחקה אז בליגה, הצהיר לכלי התקשורת: "הליגה השנייה בישראל שייכת למהמרים".

תקשורת הספורט רעדה לרגע, אבל העניינים המשיכו במסלולם הרגיל. יו"ר של קבוצה בליגה הארצית, השלישית בישראל, אמר לנו השבוע: "בעוד פחות מחודש יתחילו הדיבורים הקבועים בליגות הנמוכות. זו העת שהטבלה מסתדרת ואז יש קבוצות שנלחמות על הירידה, יש קבוצות שרוצות לעלות ליגה ויש קבוצות שאיבדו עניין.

"מכיוון שמדובר בקבוצות עם תקציבים נמוכים שמשלמות גרושים לשחקנים, תמיד עולה השאלה אם שחקן או שניים יגרמו נזק לקבוצה שלמה. בהיעדר פיקוח רציני העסק פרוץ לחלוטין".

כשאנחנו מדברים על היעדר פיקוח רציני, אפשר לקחת כדוגמה את אשר מתרחש בקבוצת מכבי נתניה. אחת מקבוצות הפאר של הכדורגל הישראלי ניצבת בפני עתיד כלכלי לא ברור. הבעלים אלי שגב חווה על בשרו את מה שחוו לפניו בעלים רבים של קבוצות כדורגל בישראל - גורמים רבים "עשו עליו סיבוב" ודרשו ממנו סכומים לא הגיוניים.

הוא החליט לשים לזה סוף ושחקני מכבי נתניה מקבלים משכורות באיחור, אם בכלל. נתניה נאבקת על כניסה לפלייאוף העליון בליגת העל, ואם לא תצליח תשחק בפלייאוף התחתון שבעה משחקים חסרי חשיבות, כי קטנים הסיכויים שתרד ליגה. מצב כזה הוא הזדמנות עבור גורמי פשע: כאוס, מחסור בכסף ומשחקים חסרי עניין עבור הקבוצה. להתאחדות לכדורגל וגם למשטרת ישראל אין את היכולת לגרום לכך שהדברים, אם חס וחלילה יתרחשו, יימנעו.

לצד מכירות המשחקים הכדורגל הישראלי קורץ לארגוני פשע ולגורמים מפוקפקים בשל הרכוש הרב המעורב בו, קרי השחקנים. בביצת הכדורגל מדברים על כך שסוכני שחקנים ושחקנים בכירים עצמם מנוהלים או זוכים לגיבוי ממשפחות פשע שלהן עסקים במדינות מזרח־אירופיות.

בשנים האחרונות נקשרו כמה שחקנים ידועים למעברים מוזרים לקבוצות קטנות בארץ או בחו"ל. בדרך כלל הם הגיעו לאחר פרסומים בעיתונות על כך ששחקן נעצר או הסתבך בהימורים לא חוקיים. "השיטה מאוד פשוטה", אמר לנו השבוע גורם בכיר באחת מהקבוצות הגדולות בישראל. "לאורך ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי שחקנים שהסתבכו בהימורים היו צריכים להחזיר למשפחות הפשע על המגרש; או לשחק שנה בחינם או לעבור לשחק בקבוצה קטנה מעבר לים. ככה סוגרים את החובות".

קשרים בין כדורגלנים למשפחות פשע הם דבר ידוע, וממש כמו בזמר הים־תיכוני, אם ירצו או לא, המעורבות קיימת. בעבר ציינו מדורי הספורט את החברות של יוסי הררי וזאב רוזנשטיין עם דמויות בכירות בכדורגל הישראלי. בכלי התקשורת השונים פורסם בשנים האחרונות ששלום דומרני, מי שמוגדר על ידי משטרת ישראל כראש ארגון פשע, היה הבורר שהיגלה את כדורגלן העבר חיים רביבו לארה"ב. השחקן עצמו טען שעשה זאת בעצת רב.

רק בשבוע האחרון פורסם שכדורגלן שמשחק בקבוצה בליגת העל הסתבך עם עבריינים ובקרוב יתחיל בעניינו הליך בוררות מול העולם התחתון, שלא מן הנמנע שאף הוא יסתיים בעונש התנ"כי משהו, הגליה.

את המעורבות של משפחות פשע בכדורגל הישראלי אין לאיש את היכולת או האינטרס לעצור. להתאחדות לכדורגל אין את הכלים, ורק השבוע הודיעו שם שבעקבות הרשעתו של אלי טביב בתקיפת הנער - "נפעל בעניין זה על פי הוראות החוק והתקנון ונגבש את עמדתנו בעניין לאחר קריאה במסמכי ההרשעה".

הטוטו והווינר, כמי שרואים בהימורים הלא חוקיים את האיום העיקרי על הכנסותיהם, לא ירצו שהכדורגל הישראלי, שמכניס להם עשרות מיליונים, ייפגע, וישמחו לראות אותו ממשיך להתגלגל על אף הבעלים הפרובלמטיים של הקבוצות. ובנוגע לטביב עצמו? אם יחליט לעזוב את בית"ר נוכח האיומים זה יגרום שוב לכאוס בבית"ר ירושלים, מה שיזמין כמובן כניסה של גורמים מפוקפקים אל הקבוצה מבירת ישראל.