"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדוע בני אדם לוחצים ידיים זה לזה?
נימוס? מוסכמות חברתיות? מחקר חדש של מכון ויצמן מגלה סיבה מפתיעה ללחיצת היד
לוחצים ומרחרחים // צילום: ויזואל פוטוס (אילוסטרציה) // לוחצים ומרחרחים

מדוע בני אדם לוחצים ידיים זה לזה?

נימוס? מוסכמות חברתיות? מחקר חדש של מכון ויצמן מגלה סיבה מפתיעה ללחיצת היד

אילן גטניו
, עודכן

מדוע אנשים לוחצים ידיים? מחקר חדש במכון ויצמן למדעטוען כי ייתכן שאחת הסיבות לכך היא, באופן שעשוי להפתיע, הרחה הדדית. ייתכן שלחיצת ידיים היא דרך חברתית מקובלת לתקשר באמצעות חוש הריח.

המחקר הראה כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר. על פי המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי eLife, משך הזמן בו הריחו הנבדקים את ידם הימנית, גדל ביותר מפי שניים לאחר שלחצו ידיים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"ממצאינו מראים, כי אנשים לא רק חשופים באופן סביל לאותות כימיים בעלי חשיבות חברתית, אלא גם מחפשים את האותות האלה באופן פעיל", אומר עידן פרומין, שביצע את המחקר במסגרת לימודיו לתואר שלישי, בהנחיית פרופ' נעם סובל מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע. "חולדות, כלבים ויונקים אחרים לעיתים מרחרחים את עצמם, ובמגעים ביניהם הם מרחרחים זה את זה. נראה כי במהלך האבולוציה שמרו בני אדם על מנהג זה, אך במישור התת-הכרתי בלבד".

לחיצת ידיים מספיקה כדי להעביר מספר ריחות

כדי לבדוק אם ריחות גוף אכן מועברים בלחיצת ידיים, ביקשו החוקרים מנסיינים שלבשו כפפות ללחוץ את ידם החשופה של הנבדקים, ולאחר מכן בדקו אם נשארו שאריות ריח על הכפפה. הם גילו, שלחיצת ידיים הספיקה כדי להעביר מספר ריחות הידועים כאותות כימיים בין יונקים. "ידוע היטב כי אפשר להעביר חיידקים באמצעות מגע העור בלחיצת יד, אך אנחנו הראינו כי באותה צורה אפשר להעביר גם אותות כימיים", אומר פרומין.

על מנת לבחון את תפקידן הפוטנציאלי של לחיצות הידיים בהעברת ריחות, צילמו המדענים במצלמה נסתרת כ-280 מתנדבים, לפני או אחרי שאחד מחברי המעבדה בירך אותם על בואם – לפעמים בליווי לחיצת יד ולפעמים לא. המדענים מצאו, כי לאחר לחיצת יד עם נסיין מאותו מיגדר התארך משך הזמן בו הריחו הנבדקים את ידם הימנית ("הלוחצת") יותר מפי שניים. לעומת זאת, לאחר לחיצת יד עם נסיין מהמיגדר האחר גדל משך הזמן בו הריחו הנבדקים את ידם השמאלית ("הלא לוחצת"). "חוש הריח ממלא תפקיד חשוב במיוחד במגעים בין האנשים בני אותו מיגדר, ולא רק בין המיגדרים, כפי שמקובל לחשוב", אומר פרומין.

רחרוח ולא תגובת לחץ

בסדרת ניסויים נוספת בדקו המדענים אם רחרוח היד נועד באמת לבדוק ריחות, ולא היווה תגובת לחץ הנובעת ממצב חדש. תחילה הם מדדו את זרימת האוויר בזמן הרחרוח. התברר, כי כמות האוויר ששאפו המתנדבים דרך האף, בזמן שהושיטו את ידיהם למרכז הפנים, עלתה פי שניים – דבר המצביע על כך שהם באמת רחרחו את ידם.

בהמשך מצאו המדענים, כי אפשר להשפיע על רחרוח היד באמצעות ריחות שהוחדרו למערך הניסוי באופן מלאכותי. למשל, כאשר הנסיין או הנסיינית "הוכתמו" בבושם מסחרי שמיועד לנשים ולגברים כאחד, עלה משך רחרוח היד בנבדקים. לעומת זאת, כאשר הנסיינים הוכתמו בריחות הנגזרים מהורמוני מין, פחת משך הרחרוח. ניסויים אלה אישרו, כי רחרוח היד קשור בהפעלת חוש הריח.

במחקר השתתפו עופר פרל, יערה אנדולט-שפירא, עמי אייזן, ניתאי אשל, איריס הלר, מאיה שמש, אהרון רביע, ד"ר לי סלע וד"ר ענת ארזי.

"לחיצות היד נבדלות זו מזו במשכן, בעוצמתן, ובתנוחת הגוף, ובכוחן להעביר מידע מגוון", אומר פרופ' סובל. "אך הממצאים שלנו מצביעים על כך, שייתכן כי יש להן תפקיד בהעברת אותות באמצעות חוש הריח, ויכול להיות שמרכיב זה היה גורם חשוב בהתפתחותה של התנהגות זו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...