בזמן שמהדורות החדשות בישראל עוסקות בסערה הצפויה בסוף השבוע, החלוץ מונאס דאבור יושב בביתו שבשווייץ וצוחק על הכל. שם מזג אוויר חורפי הוא דבר שבשיגרה, ואין סיכוי שהחיים הרגילים ישתבשו בגלל השלג. "עכשיו מינוס שתי מעלות אבל היה אחלה אימון", סיפר אתמול דאבור בראיון ל"ישראל היום" והוסיף: "כאן הכל רגיל, לא כמו בארץ שהכל מושבת בגלל מזג האוויר החורפי וכל אחד בבית שלו. בשווייץ אנשים לוקחים מטרייה וממשיכים כרגיל כאילו כלום".
הישראלים משלמים אלפי שקלים כדי להגיע לאתרי הסקי בשווייץ. מה איתך? למדת קצת לגלוש?
"עדיין לא. הייתי פעמיים בסקי, אבל אני לא ממש טוב בזה ומעדיף כדורגל. אצל השחקנים האירופאים זה הרבה יותר פופולרי. יש לי חבר הולנדי בקבוצה, מייקל דינסדאג, והוא אוהב סקי, ממש מקצוען. המשפחה שלו מגיעה לכאן והם גולשים כשיש להם הזדמנות".
אחרי שנה בשווייץ אפשר לומר שהתאקלמת לגמרי?
"כן, לגמרי. אני חי כאן חיים רגילים".
מה בנוגע לקבוצה? עושה רושם שזו עונה קשה מבחינתכם.
"היו קצת בעיות בתחילת העונה כי הקבוצה לא ממש מצליחה. ממש לא מה שחשבנו. יש בעיה עם התוצאות וגם בעיות כלכליות. המועדון מכר 4-5 שחקנים כדי לשפר את המצב וגם הקפטן עזב. יש הרבה חובות וזה מצב לא פשוט עבורנו".
גם בקבוצות בחו"ל הדברים הללו מחלחלים לתוך חדר ההלבשה?
"מרגישים את זה קצת. השחקנים שנשארו מהשנה שעברה רגילים להצלחה ולכל הדברים הטובים, ופתאום הכל התהפך. אנחנו מרגישים את ההבדל מהשנה שעברה, בלי ספק, אבל אין מה לעשות. חייבים להשיג תוצאות טובות יותר ואנחנו לא חושבים על תסריט של ירידת ליגה, למרות שאנחנו רק 4 נקודות מהמקום האחרון".
בשבת מצפה לך דרבי כפול: שתי הקבוצות של ציריך, גראסהופרס מול פ.צ ציריך, שבה משחק ישראלי נוסף, אבי ריקן.
"אנחנו חברים, אבל מאז תום פגרת החורף עדיין לא נפגשנו. יש קבוצת ווטסאפ של כל הלגיונרים שבה אנחנו משתפים אחד את השני במה שקורה. הם הפסידו בשבוע שעבר לת'ון, אנחנו ליאנג בויז, אבל בדרבי עצמו אני מאמין שהנקודות יישארו אצלנו".
למרות שגראסהופרס עוברת עונה קשה, דאבור (22) ממשיך להציג יכולת טובה והוא נחשב לאחד השחקנים המובילים בקבוצה. מאזנו עד כה עומד על שמונה שערים בליגה ועוד שבעה בישולים, וגם בגביע המאזן שלו מצוין ועומד על חמישה כיבושים. "אם אני אמשיך בכושר הנוכחי, אני יכול למצוא את עצמי בקבוצה גדולה יותר מגראסהופרס", אומר דאבור, שמבין כי היכולת שלו מעוררת לא מעט התעניינות באירופה. אך עוד לפני כן עליו להישאר עם קבוצתו בליגה: "לפני שאחשוב קדימה אני צריך לעשות את המקסימום בשביל הקבוצה שלי. כרגע לא מעניין אותי מה יהיה אלא רק מה שטוב לגראסהופרס".
לא תרצה להתקדם כבר בקיץ? אין איזו ליגה שקורצת לך?
"אם תהיה לי אפשרות, כמובן ארצה להתקדם. הליגה המועדפת עלי היא הליגה האנגלית, אבל אם לא אז גרמניה".
התרגלנו לכך שאתה מבקיע, אבל יש לך גם שבעה בישולים. שינית משהו במשחק שלך?
"בתחילת העונה, אחרי שפתחנו רע את הליגה, נפצע לנו הקשר נסים בן כליפה שמשחק בקישור. יש לנו עוד קשר ברזילאי שהיה פצוע, והמאמן ביקש ממני לשחק כמו מספר 10, מתחת לחלוץ. הרגשתי נוח בתפקיד הזה. אמנם זה פגע לי בכמות השערים שכבשתי אבל בישלתי כמעט בכל משחק. עכשיו חזרתי לתפקיד שלי אז אני גם כובש יותר. מבחינתי היה חשוב לעזור לקבוצה, ולא משנה באיזה תפקיד".
דאבור ביציעים בנתניה. רוצה לסגור מעגל באחי נצרת // צילום: אלן שיבר
בעונה שעברה גראסהופרס סיימה שנייה רק לבאזל, אבל העונה היא ממוקמת שביעית מתוך עשר קבוצות בליגה השוויצרית. בשבוע שעבר שיחק דאבור מול מאמנו בתחילת העונה שעברה, פאולו סוזה, שמוביל את הטבלה עם באזל. החלוץ הישראלי אמנם כבש, אך קבוצתו הפסידה 4:2. "דיברנו לפני המשחק. אני מכיר גם את הצוות שלו, נאצ'ו וויקטור, והיה כיף שוב לראות אותם", סיפר דאבור. "אחרי המשחק הם פירגנו לי מאוד. היינו שווים לבאזל במשחק הזה, אפילו עדיפים עליהם, אז הם הודו שהפתענו אותם קצת".
פאולו סוזה עשה הרבה כדי להשאיר אותך בעונה שעברה במכבי ת"א?
"פאולו אוהב אותי. הוא דיבר איתי הרבה. בעונה שעברה הוא עשה הכל כדי להשאיר אותי במכבי, אבל זה כבר היה מאוחר מדי כי החלטתי לעזוב והודעתי לשוויצרים שאני מגיע. לגבי מכבי, אני מרגיש שהם לא עשו יותר מדי כדי להשאיר אותי. לא נלחמו עלי. הם העריכו אותי וידעו שאני מסיים חוזה בסוף העונה. אמרתי להם שאני רוצה להישאר ולחתום להרבה שנים, אבל שום דבר לא קרה".
פאולו סוזה. האמין בדאבור // צילום: אי.פי.איי
השבוע התקיים המשפט לאוהדים שקיללו את מהראן ראדי על רקע גזעני. גם כשאתה שיחקת שם, נתקלת בתופעה הזו?
"בהתחלה כן. הייתי השחקן היחיד מהמגזר עוד לפני שמהראן הגיע. אני זוכר אפילו את הקפת האליפות בבלומפילד עם קבוצת הנוער, גם שם קיללו אותי. לא היה לי מושג מה זה בלומפילד, עדיין לא עליתי לבוגרים אבל בכל זאת ספגתי קללות. זה משהו שקשה לשכוח. אבל אחר כך, עם העלייה לבוגרים, היה רק קומץ מקללים, ולפי מה שאני מבין זה הולך ונעלם. אבל למרות זאת, אני לא שוכח שקיבלתי אהבה מרוב רובו של הקהל של מכבי. יש למועדון הזה מאות אלפי אוהדים והקומץ הזה לא מייצג אותם".
בחודש הבא המשחקים מול וויילס ובלגיה. איך תצליח להשתחל לסגל עם שחקנים דוגמת זהבי, חמד, דמארי, ורמוט ובן חיים?
"אני מעריך את כל השחקנים שהזכרת וגם את שאר שחקני הסגל. כולם נמצאים בכושר טוב, וזו החלטה של המאמן אם מגיע לי להיות שם או לא. מבחינה אישית, אני בהחלט מרגיש שאני יכול. חוץ מזה, אני עדיין צעיר וההזדמנות תגיע בסוף".
אלירן עטר ואיתי שכטר חזרו לישראל והמגמה הזו נמשכת. גם אותך נראה חוזר לארץ?
"בקרוב לא תראה אותי, זה בטוח. יש רק דבר אחד בטוח: אני אפרוש בארץ וזה יהיה באחי נצרת. כשהייתי ילד לא חלמתי על מכבי ת"א או על מכבי חיפה. החלום הגדול שלי כילד היה לשחק בבוגרים של אחי נצרת. אבא שלי ז"ל גם היה רוצה שזה יקרה. אני מקושר מאוד למשפחה שלי, לחברים, וזו תהיה סגירת מעגל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו