שנים אחרי מותו, ג'יי אדגר הובר היה ונשאר דמות שמציתה את הדמיון. ראש ה־FBI בשנים 1912-1972, ששירת תחת שמונה נשיאים, הפך את הארגון לתמנון רב עוצמה אך גם נודע לשמצה בשיטות החקירה המפוקפקות שלו ולא פחות בחייו הסנסציוניים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הלן, מזכירתו הנאמנה, השמידה את הארכיון האישי שלו וכן את התיקים האישיים שצבר על נשיאי ארה"ב. ובכל זאת, עם השנים נחשפים עוד ועוד חומרים על התנהלותו של האיש, שחייו תוארו, הומחזו והוסרטו לא פעם. השבוע נחשפו מסמכי FBI שהיו חסויים עד כה, ומהם עולה כי הארגון עקב באדיקות אחרי עשרות כותבים שחורים בולטים במשך עשרות שנים.
בספר "FB eyes: how J Edgar Hoover's Ghostreaders framed African American Literature", שעתיד לצאת בימים הקרובים בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, מתאר וויליאם מקסוול, פרופ' ללימודי ספרות אפרו־אמריקנית באוניברסיטת וושינגטון, את המעקב הנחוש והמפותל שהקדיש הארגון לחקר חייהם וכתביהם של כותבים ופעילי תרבות שחורים בפקודת הובר, ולא חוסך בכותרות שערורייתיות ובהערות עוקצניות. לטענתו, אותה התמקדות ממושכת מקורה בראש ובראשונה ב"היקסמות האישית של הובר מהתרבות השחורה על ביטוייה".
אותו מעקב, שהוביל לאלפי עמודים המתארים את חייהם, עולמם וכתביהם של כותבים שחורים, הוביל לפי מקסוול לתוצאה אירונית למדי, שלפיה "דווקא ה־FBI, מכל המוסדות באמריקה, הוא המבקר האדוק, המקיף והעקבי ביותר של ספרות אפרו־אמריקנית", כפי שאמר ל"גרדיאן".
הספר מתאר בהומור ובחלחלה את אלפי העמודים המתעדים את התנהלותם הספרותית והחוץ־ספרותית של כותבים שחורים. הוא גם חושף את ההתנכלויות של סוכנים לאותם כותבים, אם בשל נסיעות לחו"ל, אם בשל תכנים שפירסמו ואם בשל התנהגותם בחייהם האישיים. "עם זאת, אי אפשר שלא לקרוא מתוך המסמכים עד כמה חלק מאותם מרגלים פשוט נהנו לקרוא את הספרים", מוסיף מקסוול. אירוני ככל שיהיה, לא נותר אלא להיווכח כיצד ישפיעו אותם חומרים על חקר הספרות השחורה באמריקה, ולחכות לסרט, כמובן.