השבוע נערך בישראל שוק. אבל בניגוד לשוק האיכרים, החלבנים או הפרחים, לשוק הזה סביר להניח שלא הוזמנתם. וזה בסדר. לרובנו לא באמת היה מה לחפש שם. רגע אחרי ששער הברזל נסגר מאחוריי, נכנסתי לאולם רחב הידיים בבורסה ליהלומים ברמת גן, משוחרר על תנאי.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מאבטח צעיר נצמד אלי והסביר לי בנימוס שאלה הנהלים בשבוע היהלומים, ושאם אני לא סוחר או קונה, אין מצב שמישהו ייתן לי להסתובב כאן לבד. לרגע זה הרגיש לי כמו אופציה לא רעה לסרט הבא בסידרת ג'יימס בונד - דמיינתי איך הבלונדינית משולחן שלוש משתפת פעולה עם הבוכרי משולחן שש, ויחד הם דופקים את הקופה עם הרצל, חבר שלהם.
אבל כשהקשבתי לשיחות המתנהלות בין השולחנות, לסכומים שעלו ולגדלים העצומים של האבנים הנוצצות, נזכרתי שהגעתי הנה באוטובוס ושתקציב ההוצאות החודשי שלי מהעיתון בקושי מספיק לי לשרשרת מהדוכנים בטיילת באילת. ההערכות הן שסחורה בכמעט מיליארד דולר הסתובבה השבוע בבורסה ברמת גן, והמשיכה מכאן לרוסיה, להודו, לסין ולארה"ב.
בורסת היהלומים הישראלית, החזקה ביותר בעולם, משמשת מודל לחיקוי לכל בורסות תבל, וכשמסתכלים בהיסטוריה ובנתונים שלה, מבינים גם למה: הבורסה הוקמה בשנת 1937, ומשתתפות בה 1,400 חברות השוכנות בלא פחות מ־2,200 משרדים, שיוצרים בעצם עיר שיש בה הכל: מבנקים ומסעדות דרך חדרי תפילה ועד חדר טיפול נמרץ.
330 אלף מבקרים עוברים בשערי הבורסה מדי שנה, מה שהופך את חדר המסחר שלה לגדול ביותר בעולם בתחום. הערכה זהירה מדברת על כך שמדי שנה נמכרים בבורסה כמיליון קראט יהלומים, בסכום שחוצה את המיליארד דולר על פי ההערכות בענף.
הסינים וההודים נכנסו חזק לעניינים. בורסת היהלומים, השבוע // צילום: יוסי זליגר
קודים פנימיים
אז אחרי המספרים הללו עולה השאלה איך ולמה הפכנו לכזו אימפריה של יהלומים, בזמן שבמדינה אין אפילו אזור כרייה אחד. "קודם כל יהלומים הם עסק של יהודים, זה תמיד היה ככה ויש כאן עניין של מסורת", מסביר מנכ"ל בורסת היהלומים הישראלית, מוטי בסר.
אם השם נשמע לכם מוכר, מדובר בבסר ששימש בעברו גם יועץ הרמטכ"ל לענייני כספים וגם מנכ"ל משרד מבקר המדינה: "אני יכול להוסיף ולהגיד שהמערכת שהבורסה הישראלית הצליחה להקים כאן, שבעזרתה אנחנו יודעים איך לספק מעטפת נכונה לכל בעלי העסקים, הופכת אותנו למודל לחיקוי בכל רחבי העולם. תשמע, כמי שלא בא מהיהלומים אני יכול להגיד לך שבהחלט אני יכול להצליח להבין את הריגוש שמתחולל כאן בשבוע הזה. יש בזה משהו שלא דומה למשהו אחר. וזה בסדר, אתה יכול להגיד שזה מאוד סקסי, בלי להתבייש".
כשבסר מדבר על מערכת, חשוב להבין שעסקאות היהלומים בעולם מתנהלות תחת קודים פנימיים, וזהו מודל שנשען כמובן על מסורת יהודית. עניינים מגיעים לבתי המשפט האזרחיים לעיתים רחוקות מאוד, ורוב הזמן השירותים שהמדינה מעניקה בנושאים משפטיים הם אקס טריטוריה. אם פעם היו הולכים לרבי שיפתור את הסכסוך הקהילתי, היום מגיעים לשמואל שניצר, נשיא הבורסה.
בגיל 66, נדמה ששניצר ייכנס לדפי ההיסטוריה כיהלומן המוכר ביותר של ישראל. אביו הפך את עסקי היהלומים בישראל על פיהם, אחותו חנה גרטלר היא אחת מנשות העסקים המוכרות במדינה ואחיינו הוא היהלומן שחזר בתשובה דן גרטלר, שרק השבוע שמו עלה לכותרות כישראלי השני בעושרו בעולם, וגם כמי שמחזיק חשבון בבנק HSBC בשווייץ (ונחשב ליהלומן שמושך הכי הרבה אש בתקשורת העולמית).
האימפריה המשפחתית הופכת את שניצר לאחת הדמויות המובילות בעולם היהלומים, ולא רק בישראל אלא בעולם כולו. זו הסיבה שמשלחת רחבה למדי הגיעה השבוע לתערוכת היהלומים הישראלית דווקא מטורקיה, ישבה לאכול צהריים עם הנהלת הבורסה הישראלית, וביקשה להודות לשניצר על שיתופי הפעולה המוצלחים.
גם ההודים, הסינים ובעולם הערבי ובעיקר בנסיכויות מחזיקים משניצר איש של מילה, שעל פיו יישק דבר, ולמי אכפת כרגע שברמה הפוליטית מדובר באנשים שמגיעים ממדינות מסוכסכות. זה טוב לכותרות בעיתונים, אבל לא קשור לביזנס. הוא עצמו מחייך ומסביר שמה שגרם לו לחזור ולהתמודד שוב על נשיאות הבורסה ליהלומים קשור לכל הרקע המשפחתי.
"אם אתה רוצה לשמוע איפה באמת אני חושב שהנפש שלי נמצאת אז זה בכדורגל. כשעזבתי את הנשיאות בפעם הקודמת נשאבתי לכדורגל כי הרגשתי שחסר לי משהו. באמת, אני לא צוחק. כשהשקעתי בקבוצת נעוריי בית"ר תל אביב זו היתה חוויה שעלתה לי הרבה מאוד כסף, אבל היא היתה שווה כל רגע עבורי כי היא מילאה אותי. היום אני בא בבוקר למשרד, ואם אני צריך להירגע אני לוקח חבילה של יהלומים, חבילה של גלם, בודק, נוגע. בשבילי זו תרפיה. אני כל כך אוהב את זה. זה לא משהו שעובר לי כי זה משהו שהבאתי מהבית שלי, לא היתה לי ברירה, הייתי חייב להפוך ליהלומן אף על פי שאני עורך דין בהשכלתי. זה מה שראיתי בבית וזה לא ישתנה אף פעם".
שמואל שניצר, נשיא הבורסה ליהלומים: "ראיתי לאורך כל שנותיי הרבות במקצוע אופנות באות ואופנות מתחלפות, אך בסופו של דבר, נשים תמיד ירצו יהלומים" // צילום: יוסי זליגר
CSI רמת גן
אבל מה שכן השתנה זה העולם סביבנו. עסקי היהלומים סובלים בשנים האחרונות מקשיים אינספור, שהבולט בהם הוא עניין התדמית. לפני כתשע שנים, כשעלה לאקרנים הסרט "לגעת ביהלום", בכיכובו של לאונרדו דיקפריו, המתקפה נגד הענף הגיעה לשיא חדש. באחד מרגעי השיא של הסרט מסביר הכוכב: "באמריקה זה נקרא בלינג בלינג, אבל כאן זה בלינג באנג".
מאות תחקירים בכל כלי התקשורת הפכו את חברה הטוב של האישה למוקצה מחמת מיאוס. ענף היהלומים ספג מהלומה קשה, והוא עדיין מתמודד איתה, בכל הקשור ל"יהלומי הדמים" שתהליך כרייתם באפריקה ממומן על ידי גורמים מפוקפקים ועולה בחייהם של חפים מפשע רבים.
אלכס פופוב, נשיאה הישראלי־רוסי־יהודי של בורסת היהלומים במוסקבה, לא מתחמק מהבעיות הללו ומודה שהן מעסיקות את הענף מסביב לשעון: "לצד הבעיה התדמיתית שאיתה אנחנו מנסים להתמודד בעזרת יחסי ציבור טובים יותר, יש פיחות במעמדו של היהלום בקרב עשירי העולם. כשאתה מסתכל על סקרים ונתונים שנוגעים בשאלה על מה העשירים מבזבזים את הכסף שלהם, אתה רואה כבר מזמן שהיהלום נדחק מהמקום הראשון. החליפו אותו במקום הראשון בגדים ותיקים, אחר כך ספא וטיולים והוא במקום השלישי, ומה שנמצא במקום הרביעי ועוד רגע עוקף אותו הוא החיבה של העשירים לגאדג'טים.
"הדרך שלנו להתמודד עם הבעיה הזו היא גם דרך פנייה לשווקים חדשים. בשבוע שעבר ערכנו אירוע גדול מאוד בנסיכויות, וכמות היהלומים שנקנתה שם היתה מעבר לכל הציפיות. בסופו של דבר, במקומות האלה אין מה לעשות חוץ משופינג, ולכן כדי למשוך עוד ועוד קונים חילקנו יהלומים וזהב בהגרלות. זה צעד שעורר עניין רב, כי נעשו מאות עסקאות.
"בדובאי יש 400 חנויות שהשתתפו בפסטיבל היהלומים ובשבת חילקתי פרס לקונים, יהלום של חמישה קראט ועשרים ק"ג זהב", ממשיך פופוב. "זה היה מאוד מרגש, היו 3 מיליון כרטיסי הגרלה שמי שהשתתף בה זה רק מי שקנה בלפחות 170 דולרים. עבורנו זה מנוף מדהים. יש לנו שותפים בנסיכויות, וזה שוק שמאוד חשוב לתעשיית היהלומים הישראלית וזו העולמית".
לצידו של פופוב יושב בחור צעיר שכמו נלקח לרגע מסידרת הטלוויזיה CSI (מיאמי, לא ניו יורק). הוא שזוף, בעל עיניים כחולות וזקן מטופח. על אף החזות הדרום־אמריקנית, הוא מתגלה כארז אקרמן, ישראלי בן 38 שמשמש נשיא בורסת היהלומים הדנדשה של פנמה. "פנמה היא מקום מאוד חשוב מבחינה אסטרטגית לקשר שבין ארה"ב למדינות דרום אמריקה בכל הקשור לעסקים ולעסקי היהלומים בפרט", הוא מסביר. "הגעתי לשם כי הבנו שיש צורך להסדיר את עסקי היהלומים בשוק הזה, שהיו פרוצים לחלוטין. במקום שבו יש בורסה ליהלומים יש סדר, ואנחנו היינו צריכים להיות אחראים לסדר הזה. זכיתי לגיבוי מכל ראשי הבורסות האחרים בעולם, וכמו רוב העוסקים בתחום הזה גם אני הגעתי ליהלומים דרך המשפחה.
"בורסת היהלומים נפתחה בפנמה סיטי ב־2006 על ידי קבוצה של סוחרי יהלומים שפועלים באזור ואנחנו גדלים בקצב מסחרר, כאשר גם הממשל נותן לנו גיבוי ואנחנו בעצם משמשים שער ל־700 מיליון לקוחות פוטנציאליים".
"כן, זה ממשיך להיות עסק שהעומדים בראשו הם בעיקר ישראלים", קורא שניצר את מחשבותיי. "יותר קל לעשות עסקים עם אנשים שאתה מכיר, ואז באופן טבעי יהודים נמשכים לתחום הזה. בכל מקום אתה יודע שמי שמתעסק ביהלומים הוא יהודי או ישראלי. אבל אל תשכח שיש מדינות כמו הודו וסין ששם החדירה של היהלומים נעשית עכשיו, ומדובר במדינות, איך נאמר, לא בדיוק קטנות".
ואכן, בשיטוט בחלל העסקאות העצום ניכר היה שניסיון ההשתלטות ההודי על ענף היהלומים מתרחש אל מול עינינו. גם לנשים הסיניות, שמגלות לפתע את מה שהשחקנית מיי ווסט גילתה כבר מזמן - "יהלום שקנו לך נוצץ הרבה יותר מיהלום שקנית לעצמך" - ומבקשות מהבעלים שלהן דווקא יהלומים כמתנה, יש תפקיד מכריע בשינויים שעוברים על הענף.
עוד דבר שבולט מאוד לעין כשמסתובבים במרחבי הבורסה הוא שיחסית למוצר שנשים הן הצרכניות הבולטות שלו, מעט מאוד נשים משתתפות בעיסוק בו. "עד אמצע שנות השישים אסור היה לאישה להיכנס לגילדה של הבורסה, בגלל העניין הדתי", מסביר שניצר. "הרי עסקאות יהלומים נסגרות בלחיצת ידיים, ואסור לגעת באישה וכו'. זה היה תחום מאוד שוביניסטי ואבא שלי שינה את זה. היום יש לנו 400 חברות בורסה וזה רק הולך וגובר".
ארז אקרמן, נשיא הבורסה ליהלומים בפנמה: "במקום שיש בורסה ליהלומים יש סדר, ובפנמה השוק היה פרוץ. הגעתי לשם בתמיכת כל ראשי הבורסות בעולם ובתמיכת הממשל" // צילום: יוסי זליגר
לקנות לך יהלום
בעוד התקשורת הישראלית נחשפה השבוע כמעט לראשונה לענף היהלומים כמעט ללא פילטרים, העיתונאים הזרים שהגיעו לאירוע התמקדו בשאלות שנגעו בשני נושאים: הראשון היה העובדה שבחשיפת הבנק השוויצרי התגלו חשבונות רבים של יהלומנים מרחבי העולם, ובעיקר כאלו שיודעים לזמזם את המילים של "התקווה", והשני הוא האופן שבו מצליחים עסקי היהלומים הישראליים להתגבר על החרם שמוטל על סחורות מהארץ בחלקים רחבים בעולם.
על השאלות בנושא הראשון ענו הישראלים בפשטות: "אם יש מישהו שיש הוכחות נגדו, אז שיזמברו אותו ויכניסו אותו לכלא להרבה שנים כי ברור שזה פוגע לכולנו בענף. אבל בינתיים גם בישראל וגם בעולם רשויות החוק אוהבות להתנפל על שוק היהלומים כי הוא אטרקטיבי ומושך אש, אבל אף אחד לא מצליח להביא הוכחות חותכות לפעילות לא חוקית שנעשית, הלבנת הון למשל".
ולגבי החרם על ישראל, שניצר חייך לעיתונאים ואמר להם: "עד כמה שאני יודע, החרם הוא רק על מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. ועד כמה שאני יודע, לא מתעסקים עם שום יהלום בהתנחלויות אלא רק באזור רמת גן ותל אביב".
אז אם הכל הלך כשורה, עד אמש, יום נעילת חגיגת היהלומים השנתית, העסקאות שברו שיאים ושוק היהלומים ינסה להתאושש בשנת 2015 מהשנים הקשות האחרונות. העיסקה הגדולה ביותר שנחתמה היתה בין ענקית הכרייה הרוסית אלרוסה (alrosa) לבין הבורסה הישראלית. נשיא המדינה רובי ריבלין אף הזמין את הצדדים אליו ללשכה מייד לאחר החתימה.
הרוסים דיווחו כי הם מייצאים לשוק היהלומים הישראלי חומרי גלם בשווי 550 מיליון דולר בשנה. שניצר וחבריו מדברים על כך שהצרה הגדולה ביותר היא שהיהלומים הולכים ונעלמים מהעולם, כי האדם כבר חפר בכל מקום אפשרי ורק מדי פעם מוצאים עוד איזה מרבץ, אבל לא כזה שאפשר לבנות עליו שיימשך לנצח.
עם זאת, בסופו של דבר, בטוחים כולם,
יהלומים ימשיכו להימכר בעולם על הספקטרום שבין שייח'ים עשירים, זמרי ראפ משועממים וכוכבי כדורגל מטרוסקסואליים - אבל כוח הקנייה הנשי הוא שימשיך להחזיק את ראשו של הענף מעל המים. "אני ראיתי לאורך כל שנותיי אופנות באות ואופנות מתחלפות, אך נשים תמיד ירצו יהלומים. אז בעניין הזה אני פחות מודאג", מסכם שניצר בחיוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו