אין עוררין על חשיבותו של יריד הספרים הבינלאומי, המתקיים בירושלים אחת לשנתיים ומושך אליו עשרות אלפי מבקרים - מו"לים, סוכנים ועורכים ספרותיים וקהל רחב שנהנה מהאווירה ומההתרחשות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היות שהתקיים לראשונה בשנת 1963, נחשב היריד בירושלים, שייפתח הערב, לאחד הירידים הוותיקים בעולם והוא נודע במספר אירועי שיא בתחומו, כגון פרס ירושלים, המוענק בכל יריד לסופר או לסופרת הנותנים בכתביהם ביטוי לחירות האדם בחברה. הערב יוענק הפרס לסופר האלבני איסמעיל קאדרה, ועוד קודם לכן זכו בו איאן מקיואן, סימון דה בובואר, סוזן זונטאג, ג'.מ קוטזי ועוד רבים וטובים.
לצד כנס הסיפור הקצר ואירוע שיחשוף סופרים ישראלים לעורכים מחו"ל שיתעניינו בתרגום יצירותיהם, תוכנית אחרת בעלת פרופיל גבוה היא סמינר עורכים ספרותיים - המכנס כ־40 עורכים וסוכנים ספרותיים מהעולם לשבוע ספרותי אינטנסיבי בירושלים ובסביבותיה. "יותר מ־200 איש מגישים בכל שנה את מועמדותם לתוכנית, שכבר צברה קרוב ל־450 בוגרים, חלקם הפכו לאנשי מפתח במו"לות הבינלאומית", מציין בגאווה יואל מקוב, מנהל היריד הבינלאומי, "עם כל הפרובלמטיקה סביב ירידים כיום, תוכנית כזו מייחדת את היריד שלנו ושומרת לו מקום טוב במפת הירידים בעולם".
הבעייתיות שאליה מתייחס מקוב אינה שמורה ליריד בירושלים בלבד; מפת הירידים כולה עוברת שינויים ועומדת בפני דילמות לא פשוטות. "ראשית, ריבוי הירידים - כיום אין עיר שמכבדת את עצמה שלא מתקיים בה יריד ספרותי כזה או אחר", הוא מדגיש.
נקודה אחרת קשורה לשינוי שעובר על ענף המו"לות כולו. "אם בעבר מו"ל בולגרי שנזקק ליצור קשר עם מו"ל צרפתי היה מגיע ליריד בירושלים לשם כך, היום רוב התקשורת ומכאן גם העסקאות הגדולות נעשות באמצעות מיילים", מעריך יהודה מלצר, העורך הראשי של ספרי עליית הגג, "כל הירידים בעולם מתמודדים עם המגמה הזו, שבין השאר באה לידי ביטוי בכך שהדוכנים הגדולים ביריד פרנקפורט, שנחשב ליריד החשוב בעולם, היו שייכים השנה לחברות דוגמת גוגל, סמסונג או אמזון; האם הן יפתחו בעתיד דוכן בירושלים? איני יודע".
"להצעיר את הקהל"
הסיבות שזוהרו של יריד ירושלים הועם הן, מן הסתם, גם סיבות לוקאליות הקשורות בירושלים עצמה. "ביקרתי ביריד הבינלאומי בירושלים לפני ואחרי 1967", מציין מלצר, "מו"לים רבים הפסיקו לראות מאז בירושלים יעד לגיטימי לביקור; הירידה באטרקטיביות של ירושלים היא תופעה שאנחנו מודעים לה לא מהיום".
סיבה נוספת לירידת קרנו של היריד היא פועל יוצא של המשבר המתמשך בשוק הספרים, המשפיע הן על ההוצאות, והן על החנויות והקוראים. "זה לא סוד שמצב המו"לות הישראלית הוא איום ונורא. רבים מהמו"לים בכלל לא יכולים לממן דוכן ביריד ומו"לים אחרים שמציגים לא מציעים מבצע יוצא דופן, מאחר שהשנה כולה הפכה לשנה של מכירות מוזלות", טוען מלצר.
עם זאת, ניכר שעורכי היריד היו קשובים השנה לביקורות שהלכו ורבו על היריד ועשו מאמץ לשוות לו גוון של התחדשות. בראש ובראשונה הועתק היריד מבנייני האומה למתחם תחנת הרכבת הראשונה בירושלים, שמתמצב לאחרונה כמתחם פופולרי המושך אוכלוסייה צעירה. סביבו ייעשה שימוש גם בגופי תרבות סמוכים כגון תיאטרון החאן, הסינמטק ומשכנות שאננים.
"ההחלטה נבעה בין השאר מהרצון להצעיר ולחדש את קהל המבקרים", אומר מקוב, "רצינו שהאירוע יקבל הלך רוח עדכני יותר, מה שבא לידי ביטוי גם בתוכנית האמנותית שערכה השנה יעל שפר ומכנסת אליה לא רק את מיטב הסופרים המקומיים כגון עמוס עוז או דוד גרוסמן ואורחים דוגמת אנה אנקוויסט או ארי דה לוקה, אלא גם מפגשים במגוון נושאים כגון ספרי בישול, ספרות מתח או ספרות ארוטית. לכולם כניסה חופשית על בסיס מקום פנוי".
מקוב מודע לביקורת שנמתחה על היריד ביתר שאת בשנים האחרונות. "בהחלט נשמעים קולות ביקורת בכל שנה, ולא אהיה כן עם עצמי אם לא אומר שכוונתם להזניק את היריד ולשמר את ייחודו. אני חושב שהיריד השנה הוא במידה רבה תוצאה של ההקשבה שלנו לביקורת ורצון אמיתי להתחדש ולהיות רלוונטיים. בסך הכל, אחרי 50 שנה יצאנו מבנייני האומה. צריך לא מעט תעוזה בשביל זה, לא?"