דרך ישירה להעברת מסרים. נתניהו בנאום שנשא בקונגרס ב־2011 // צילום: רויטרס // דרך ישירה להעברת מסרים. נתניהו בנאום שנשא בקונגרס ב־2011

הכל, כדי למנוע הסכם רע

בבית הלבן טוענים שבנימין נתניהו פוגע בנשיא ברק אובאמה דרך הפוליטיקה הפנים־אמריקנית • אבל ראש הממשלה לא מתכוון לתת לחשיבות היחסים לבוא על חשבון ביטחונה של ישראל • לקראת הנאום בקונגרס

הנשיא האמריקני ברק אובאמה נשא לפני שבוע וחצי את נאום "מצב האומה" בפני הקונגרס. חברי הבית מחאו כפיים עשרות פעמים, כמקובל בנאומים מסוג זה. אחרי 40 דקות אובאמה נגע בנושאי החוץ. הוא הזכיר כי הבטיח לעצור את הגרעין האיראני ולהגן על ידידותיה של ארה"ב, ובראשן ישראל, אך גם הדגיש כי כל עוד לא מוצה המשא ומתן עם טהרן, הוא יטיל וטו על יוזמת הקונגרס לסנקציות על איראן. מייד אחר כך עבר הנשיא ל"בעיה הגדולה ביותר של העולם": התחממות כדור הארץ.

הצטרפו לישראל היום בפייסבוק, לעדכוני חדשות שוטפים לאורך כל היום

בירושלים לא אהבו את הנאום המדובר. הסכנה מאיראן, כולל התגברות מעורבות משמרות המהפכה בנעשה בכמה ארצות במזה"ת, היא ברורה ומיידית, ולכן ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יכול להישאר או להתפשר, למרות הקו השונה שהבית הלבן מתווה. 

השבוע, בפני שגרירים שהתכנסו לטקס ציון יום השואה הבינלאומי במוזיאון יד ושם, לא הסתיר נתניהו את אכזבתו מכך שהמו"מ שארה"ב מובילה עשוי להתגבש לכדי הסכם רע - שישאיר את איראן כ"מדינת סף גרעינית", בעלת אפשרות לפריצת דרך לפצצה בתוך חודשים ספורים. "הסכם כזה הוא פשוט בלתי מקובל על ישראל. אנו נתנגד לו בתוקף", אמר נתניהו. 

ראש הממשלה גם יודע שאובאמה נחרץ בדעתו לרשום ב"מורשת הנשיאותית" שלו הסדר עם איראן. יהיה זה הסדר ותרני, אך אובאמה רואה בכך הישג. הנשיא גם לא נתן לנתניהו להבין אחרת. הוא היה ברור בכל אחת מהפגישות ביניהם, כולל האחרונה בספטמבר 2014. ובכל זאת נתניהו בחר להימנע מעימות חזיתי ודיבר רק על "חילוקי דעות מהותיים". הבליג, אך ראה גורמים אמריקניים  מנסים לעשות דה־לגיטימציה להתנגדותו להסכם בקרב מנהיגי העולם. 

לראש הממשלה היה חשוב לשמור על כבודו של אובאמה, אך כשנחשף לתכתובת חשאית בין הנשיא האמריקני ומקבילו האיראני, חסן רוחאני, הרגיש סופית לאן נושבת הרוח. אובאמה בטוח שמצא פתרון לבעיה האיראנית, אבל נתניהו חושב שמדובר באסון, בהסכם שעלול להוביל לאבדון.

שאלות רבות עולות בפני נתניהו, אל מול בעלת הברית הגדולה. הוא צריך להתמודד עם הסכנות האורבות מאיראן, ובמקביל לשמור על היחסים המיוחדים עם ארה"ב. לכך נדרש טיפול רגיש מאוד.היחסים המורכבים עם ארה"ב הם לא רק עם הנשיא המכהן. מדובר גם בקשר עם העם האמריקני, שמיוצג בקונגרס ובסנאט. קשר של ערכים ואינטרסים. שת"פים ביטחוניים והידוק קשרים הן עם הקהילה היהודית הגדולה והמשפיעה והן עם קהילה נוצרית גדולה ואוהדת. 

אז איך אמור לפעול ראש ממשלת ישראל, כל ראש ממשלה, אם הוא מאמין שהנשיא האמריקני טועה? לאן מתנקזים חילוקי הדעות המשמעותיים ביניהם והרצון להביע התנגדות בתוקף? לקונגרס. לכן ההזמנה של יו"ר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, לנתניהו, בבקשה שינאם בפני שני בתי הקונגרס, היא הדרך הישירה להעביר מסר ולנסות להשפיע. 

אבל כעת נתניהו נתפס כמי שפעל מאחורי גבו של אובאמה, אחרי שהבית הלבן ומחלקת המדינה האמריקנית לא עודכנו על הזמנתו לקונגרס. הדבר עורר כעס רב בוושינגטון. שם מרגישים שראש הממשלה פגע בנשיא, תוך שימוש בפוליטיקה האמריקנית הפנימית - מעשה שלא ייעשה על פי הכללים האמריקניים. התגובה לכך היתה לא פשוטה. הסנאטור הדמוקרטי הבכיר, בוב מננדס, שהוביל את קידום הסנקציות על האיראנים בקונגרס, הודיע על דחיית היוזמה, עד תום תקופת המו"מ עם טהרן - 24 במארס השנה.

 

זה לא נגמר 

כעת נתניהו מבקש להתמקד בעיקר בסכנות מפני איראן, ופחות בהתנהלות שלו מול האמריקנים. ראש הממשלה נמצא בעיצומו של קמפיין בחירות, אבל הנושא האיראני הוא פרויקט חייו. הוא לא ייתן למערכת בחירות או לנשיא האמריקני להוביל מהלך שלדעתו מסכן את ביטחונה של ישראל. לא במשמרת שלו. בפרספקטיבה היסטורית, זה הדבר שנכון לעשותו. 

בנושא זה נתניהו לא צריך יועצים. ביומיום הוא מתייעץ עם רון דרמר, יועצו הקרוב לשעבר, שאותו שיגר לתפקיד השגריר בוושינגטון. בחודשים האחרונים לנתניהו אין שום יועץ מדיני. ארי הרו ודורי גולד עזבו. שומר הסף האחרון שנותר הוא יוסי כהן, היועץ לביטחון לאומי. 

דרמר נשלח השבוע לחזית בניסיון להרגיע את האמריקנים. באירוע של הבונדס, בניו יורק, הוא הבהיר כי "ביקורו של ראש הממשלה לא נועד להפגין חוסר כבוד לנשיא או ליצור ויכוח פוליטי־אמריקני. ביקורו של ראש הממשלה בוושינגטון נועד למטרה אחת בלבד - לדבר, בזמן שיש עדיין זמן לדבר". 

מקבילו של דרמר, שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו, ידוע במידת הקירבה שלו לנשיא האמריקני. לפני כחודש, בכנס באוניברסיטת בר־אילן, שפירו המליץ בפומבי ללשכת ראש הממשלה לא לשרוף את הגשרים לוושינגטון בשנתיים שנשארו. "חרף חולשתו של אובאמה בקונגרס ובסנאט, שנתיים של נשיאות הן עדיין שנתיים", אמר. 

עוד הוסיף: "אנו ממשל מפולג, שבו מפלגה אחת שולטת בקונגרס ואחרת בזרוע הביצועית. הדבר הזה לא אומר בהכרח שיתוק במדיניות החוץ. אי אפשר לשגות לגבי מדיניות החוץ שלנו. החוקה מספקת לנשיא את הנתח הגדול ביותר של הכוח. לקונגרס תפקיד קריטי, אבל ההיסטוריה מראה כי גם אם יש שיתוק פוליטי פנים־מדינתי, נשיאים מעורבים ביותר אינטנסיביות בביטחון המדינה בשנים האחרונות של הקדנציה שלהם. 

"גם היום אין מחסור במשברים ובאיומים. אין ספק בליבי כי הנשיא אובאמה יישאר עם מחויבות עמוקה ואישית העוסקת בענייני ביטחון לאומיים באמצעות השנתיים שנותרו לו. הוא יפעל לקדם את האינטרסים שלנו בכל אזור, ותוך שימוש במגוון הרחב של כלים העומדים לרשותו". 

שפירו, יהודי־אמריקני, סיפר פעם על כך שהוריו היו בשליחות בישראל, והוא כילד חווה את טראומת ההפתעה במלחמת יום הכיפורים. חרדה שליוותה אותו עם ההבנה שלחרדות של ישראל יש ביסוס. השבוע נעלב שפירו פעמיים. גם כי לא עודכן וגם כי לא הקשיבו לנאומו בבר־אילן לפני חודש. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...