היום שהיה

הנוהל ידוע. שלוש חברות חדשות עולות בבהילות לשידור. משדרים מיוחדים. האווירה מתוחה. קולות השדרנים קרים ומתכתיים. ההתנהלות סכמטית. אלו השעות שבהן "אירוע קשה" הוא שם קוד. שמועות רצות בכל הרשתות החברתיות. הווטסאפ גועש. בטלוויזיה לא מדברים עליהן. אסור בשלב זה לומר דבר, וגם ככה אין מי שיודע בוודאות. נצמדים למידע יבש, עובדתי. משדרים תגובה ראשונה של רה"מ. מעלים על קו הטלפון בכירים במיל' שמציעים הערכות מצב "זהירות", משוללי מידע חדש. זוהי שעתן של החרדות והספקולציות. זוהי גם שעתם של הסטטוסים והציוצים. דיסאינפורמציה היא צלחת פטרי לשמועות. חטיפת חיילים? הרוג בכיר מאוד מצה"ל? בערוצים הזרים מדווחים על הרוגים ופצועים בתקרית, אבל לא בישראל. בעיה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

חברות החדשות עושות עבודה מקצועית, אבל יש מקרים שבהם הן מנועות מלהעביר לצופים את המידע שכבר נמצא בכל מקום, גם בידיהן. איזה מין צינור הן משמשות, בתקופת שפע ערוצי המידע? הן בטח לא הכי מהירות. האם הן הכי אמינות? תלוי את מי שואלים. האם הן בעלות ערך? שאלה טובה. הרבה ראשים מדברים נצפו בשעות שלאחר התקרית, אותם מומחים (קצינים במיל', פוליטיקאים בהווה) נשאלו אותן שאלות והשיבו אותן תשובות. אז האם אנחנו בדרך למלחמת לבנון שלישית? ומהי מדיניות התגובה הרצויה? "יש נפגעים", בישרו כותרות עמומות בשעות הצהריים. מגישים באו ומגישים הלכו, ורק שעות ארוכות אחרי התקרית דווח מה שכבר כולם ידעו. אולי אין צורך בערוץ חדשות ישראלי, עכשיו שכבר יש לנו את הדבר החדשני הזה, אינטרנט.

כריית מידע

מבט שני - מלחמות סייבר, ערוץ 1, 21:00

בחנו את עצמכם - מה משמעותם של המונחים הבאים: תוכנה זדונית, קוד עוין, תוקף, האקר כובע שחור? כתבתו של אייל תבור ביקשה לחשוף את המתחולל בעולם הסייבר, תוך כדי דגש על הסכנות האורבות לישראל ולישראלים ברשת. אם ישנתם טוב בלילה, חבל. בכל רגע מנסה מישהו - סביר להניח שהוא סיני, אגב - לחולל נזק עצום למערכות ביטחוניות. אם הסיני נרדם, פושעים שמבקשים לסחוט, לאיים או סתם לגנוב הון, יתפסו את מקומו. תבור פרש תרחישים אפוקליפטיים, ראיין מומחים והציג תמונה מטרידה ברמה האישית - האייפונים של כולנו חשופים! - ומרגיעה ברמה הלאומית. אנחנו מוגנים - לפחות עד המלחמה הבאה.

מהדורות חדשות בדיוניות הציפו את הפחדים הכמוסים של קברניטי ישראל. הכור בדימונה נפגע, תקלות חמורות באספקת החשמל גרמו למוות המוני, חברות האשראי הישראליות הפסיקו לתפקד. תבור ביקש לבדוק עד כמה ערוכה ישראל להתגונן מפני התקפות דמיוניות כאלו, וחזר עם תשובה מנחמת. מומחים תיארו בפניו מערכות מיומנות ומוכשרות, הערוכות לכל תרחיש. את החלום הישן של כל אם עברייה על בן טייס יחליף בקרוב החלום על בן מפקד יחידת סייבר. מרואיין כזה, שהוצלל כראוי לאיש חשאי, חשף את התכונות הנדרשות מחיילי הסייבר של העתיד (רמז: תתחילו לעבוד איתם על פיתוח חשיבה יצירתית). הצילומים במשרדים צבאיים ובמטה הסייבר הלאומי טושטשו על מנת לא לחשוף מידע, ואולם תוך כדי צפייה התגנב חשש לגבי הצופים העוינים של כתבה זו, והשימוש שיעשו בחומר שכן נחשף.

הכתבה נתנה טעימה מתחום זר לרוב הצופים, אך היא לא הגישה תחקיר מקיף ומעמיק. חשיפת ההיערכות בחברת חשמל ומונולוג מהאקר צעיר בקפוצ'ון הם היבטים מעניינים, אבל לכמה שאלות שצצו בזמן הצפייה לא ניתנו תשובות. למי כפוף מטה הסייבר הלאומי? האם משרדי הממשלה ערוכים למתקפת סייבר? האם הרשויות המקומיות ערוכות? אמרנו, זוכרים? חשיבה יצירתית.