"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אינטליגנציה של צמח
מערכת הבחירות של הצמחים: מחקר חדש מגלה כי גם צמחים מבינים מה הסביבה הנכונה עבורם
צמחים: הם יודעים מה טוב בשבילם // צמחים: הם יודעים מה טוב בשבילם

אינטליגנציה של צמח

מערכת הבחירות של הצמחים: מחקר חדש מגלה כי גם צמחים מבינים מה הסביבה הנכונה עבורם

דן לביא
, עודכן

כשבעלי חיים בוחרים לחיות באיזור שיש בו מעט גשמים, גופם יעבור התאמות כדי להסתגל למצב. זה עובד בדיוק באותה הצורה אצל צמחים – גם הם רגישים לאיכות הממוצעת של בתי הגידול שבהם הם נמצאים. אך האם הם יכולים לבחור את סביבת הגידול שלהם כשהם עומדים בפני אפשרויות שונות? מסתבר שכן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

במסגרת מחקר חדש שקיימו ד"ר חגי שמש והמאסטרנטית אפרת דנר מהחוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל חי, לקחו השניים שתילי אפונה וחילקו אותם כך, שמערכת השורשים של כל שתיל פוצלה באופן שווה בין שני עציצים, שבכל אחד מהם היתה סביבה שונה.

בפועל, כל צמח גדל בשתי סביבות – אחת קבועה, שבה ריכוז החומרים המזינים לא השתנה לאורך כל הניסוי, והאחרת משתנה ובה ריכוז המזינים הוחלף פעם בשלושה ימים. החוקרים הניחו בעציץ אחד, שבו היה חצי מהשורשים של האפונה, כמות קבועה של דשן, ואילו בעציץ השני הכמות השתנתה רנדומלית. בסופו של הניסוי קיבלו שני חלקי הצמח אותה כמות של חומרי הזנה, אבל אחת קבועה בעוד האחרת משתנה.

תוצאות המחקר, שהוצג בכנס האחרון של האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה, הראו שהשתילים הגיבו לסביבתם בכמה צורות: חלקי הצמח שקיבלו ריכוזים גבוהים של מזינים בתדירות משתנה, העדיפו את העציץ שבו הכמות היתה קבועה. לעומת זאת, השתילים שחוו ריכוזים נמוכים העדיפו את העציץ שבו ריכוז החומרים המזינים השתנה כל הזמן.

ההסבר שנתנו לכך החוקרים הוא, שקיים סף מינימאלי של משאבים שהצמח זקוק להם על מנת להתפתח כמו שצריך. באופן זה, אם בבית גידול אחד הצמח מקבל כמויות קבועות של חומרי הזנה, שמספקות לו את המינימום הנדרש, אין לו שום סיבה לבחור באפשרות שמסכנת אותו. לעומת זאת, אם בית הגידול הקבוע מציע כמויות נמוכות מדי, אז הצמח מעדיף לבחור בעציץ האחר, שבו ריכוזי החומרים המזינים משתנים באופן שרירותי.

המסקנה של אפרת דנר היא, שצמחים, בדיוק כמו בעלי חיים, רגישים להבדלים בין בתי גידול שונים. במעבדה הם בחרו את העציץ שבו השורשים שלהם קיבלו את הכמות המתאימה של חומרי הזנה גם אם האספקה לא היתה קבועה אלא משתנה. אמנם לא מדובר בצמחים בעלי אינטליגנציה במונחים המוכרים לנו, אבל בהחלט הם יודעים להבחין בין אפשרויות שונות ולבחור את הטובה ביותר עבורם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...