לאסוף את השברים
צפלין בשמי ירושלים, קונצרט למרגלות מגדל דוד וימת החולה לפני הייבוש הגדול: תערוכה חדשה חושפת תמונות נדירות מימי ראשית הציונות, שבוצעו בטכניקה עתיקה של צילום על גבי זכוכית
,עודכן
שיטת הצילום על לוחות זכוכית, שנולדה בסוף המאה ה־19 וליוותה את עולם הצילום עד אמצע המאה ה־20, שימשה את חלוצי הצילום העברי בארץ הרבה לפני עידן הפילם, שגם הוא הולך ונעלם מן העולם. הצלמים הנציחו על גבי לוחות הזכוכית דיוקנאות של החלוצים ואנשי הארץ בחיי היום־יום, הקמת היישובים, אירועים מיוחדים, תמונות נוף ועוד. אלפי לוחות כאלה, ששימשו תשלילים לצילומים שנפוצו ברחבי העולם במסגרת מערכת יחסי הציבור הצעירה של המפעל הציוני, נשמרו בארכיון קק"ל ולא נחשפו לציבור עד היום. חלקם עמדו במבחן הזמן ונשמרו כמו חדשים, אחרים התנפצו לחתיכות בגדלים שונים.
"רואים שקוף", תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, מנסה כעת לעשות חסד עם לוחות הזכוכית האבודים, ומציגה יחד עשרות מעבודותיהם של חלוצי הצילום בארץ בשנים 1921-1960. מנהלת ארכיון הצילומים של קק"ל פנינה לבני מספרת כי הרכיבה במו ידיה חלק מהשברים לתמונות השלמות, לפעמים גם עשרות חלקים שהתנפצו לשברים, ממש כמו בפאזל. "כשהחזקתי בידיים את תשלילי הזכוכית העדינים", היא אומרת, "ראיתי לנגד עיניי את האתגר וההזדמנות הנדירה לחשוף לציבור פיסה חשובה של מרקם חיינו בארץ". לדברי אוצר התערוכה, עודד בלילטי, שברי הזכוכית הנראים בבירור על גבי חלק מהתשלילים רק מוסיפים לערכן של היצירות. "חיבור השברים יצר תצלום חדש", הוא מסביר, "קומפוזיציה שלא הצלם החליט עליה אלא יד הגורל. 100 שנה אחרי שהוקפאו לנצח, זכו עתה לוחות הזכוכית השבורים למשמעות חדשה. ממרחק הזמן, כך נדמה לי, החלקים החסרים שבהם תורמים לתצלום מתח ואווירה מיוחדים, אולי אף יותר מאשר בתצלומים המושלמים".
קונצרט במצודה
פרופסור דוד שור
בקונצרט למען קק"ל
צילום: שמואל יוסף שוויג, 1926.
הקונצרט ההיסטורי התרחש למרגלות המצודה הירושלמית הידועה בשם "מגדל דוד", בנקודת תחילתו של גיא בן הינום היורד לכיוון בריכת הסולטן. כיום באזור קיים גן שנבנה לזכרו של טדי קולק. מעניין לראות שלפני כמעט 100 שנים המקום היווה מוקד לקונצרטים, והיום, ממש כמה מטרים משם, לצד בריכת הסולטן, נערכים קונצרטים רבים ואירועי תרבות.
ספינה בשמיים
צפלין בשמי ירושלים
צילום: שמואל יוסף שוויג 1931.
בצילום נראים, בין השאר, המבנה הגדול של מנזר רטיסבון ומשמאל לו בית טליתא קומי, בית היתומות לנערות נוצריות ששכן ברחוב המלך ג'ורג'. המבנה נהרס ובמקומו קם בשנת 1980 בית משרדים. שרידי המבנה הוצבו במקום כפסל סביבתי והפכו לאתר מפורסם בירושלים.
המערה הסודית
מערת בניאס
צילום: שמואל יוסף שוויג, 1934.
במערת בניאס מתחיל את דרכו נחל חרמון, אחד ממקורות הירדן. בתקופה ההלניסטית נבנה בצד המערה מקדש לאל פאן, שנקרא פניאס. השם הערבי משמר את צליל השם היווני של המקום. שרידי המקדש שליד המערה נחשפו והם כלולים בתחומה של שמורת נחל חרמון.
הביצה שנעלמה
סבך ביצות החולה לפני הייבוש
צילום: יעקב בן דב, 1926.
באותה תקופה, התגוררו לצד ביצת החולה בדואים שהתפרנסו מהאגם - דיג, אריגת מחצלות מצמח הגומא הפפירוס ועוד. בשנות ה־50, על פי בקשת הממשלה, יובשו הביצות והאגם על מנת להרחיב את שטחי החקלאות ולהגן על מי הכנרת מזיהום. לפני כ־25 שנים הוצף מחדש 1,000 דונם מהאזור, וכך נוצר אגמון החולה, שמוכר לנו היום כאתר הצפרות המוביל בישראל ואחד החשובים בעולם.
העץ של הרצל
יהודי ירושלים עולים ל"ארז הרצל" במוצא ביום השנה למותו של בנימין זאב הרצל
צילום: יעקב בן דב, 1912.
כ' בתמוז. קהל נאסף בגבעות מוצא שבהרי ירושלים ליד הברוש ששתל הרצל בעת ביקורו אצל האיכר שמואל ברוזה. העץ זכה לכינוי "ארז הרצל" והפך אתר עלייה לרגל. העץ נגדע בשנת 1915 על ידי ערביי הכפר קאלוניה, שביקשו להביע בכך את איבתם לציונות. גדם העץ שמור באתר בתיבה מוקפת סורג. בשנת 1923 נפתח באתר בית ההבראה "ארזה", שמנציח את שמו של העץ שנטע הרצל.
נחלת האקליפטוסים
נטיעת עצי אקליפטוס בנחלת יהודה
צילום: שמואל יוסף שוויג, 1925.
מושב הפועלים נחלת יהודה נוסד בשנת 1913, בחולות ובאדמות החמרה שממזרח לראשון לציון. במקום הזה נקבעו עקרונות רבים שהפכו ליסודות מושבי העובדים בישראל ובהם אחריות הדדית ושיווק וצריכה משותפים. בשנת 1988 הפך המושב לחלק מראשון לציון.
יער בקיבוץ
יער קק"ל בקריית ענבים
צילום: שמואל יוסף שוויג 1928.
קיבוץ קריית ענבים נוסד בשנת 1920 על אדמת קרן קיימת לישראל. בראשית הדרך סבל היישוב מקשיים רבים וקק"ל תמכה בו ובקיבוץ השכן מעלה החמישה, עד שעמדו על רגליהם. אחד מענפי הפרנסה החשובים היה ייעור ההרים שמסביב לקיבוץ, יערות המפארים עתה את הרי ירושלים. מעלה החמישה וקריית ענבים מילאו תפקיד חשוב במלחמת העצמאות, בקרבות על השליטה על הדרך לירושלים.
