"ברוכים הבאים אל משפחת סינקלר הנהדרת. אצלנו אין פשעים. אצלנו אין התמכרויות. אצלנו אין כישלונות מחפירים. העושר עובר אצלנו מדור לדור, ואנחנו מצביעים בעד הדמוקרטים" - כך נפתח "היינו שקרנים", ספרה של א' לוקהארט. ללא הקדמה מטיחה הפתיחה בקוראים ביובש עוקצני: קיראו אותי בספקנות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הדוברת, שמכריזה בעקיפין על אמינותה המפוקפקת, היא קיידנס סינקלר איסטמן, נערה צעירה ומיוחסת מוורמונט, המתגוררת עם אמה לאחר שאביה עזב את הבית לטובת אישה אחרת. מדי קיץ היא מבלה עם שתי דודותיה וילדיהן באי פרטי במסצ'וסטס, השייך לסבה. הם נקראים "השקרנים" על ידי הוריהם.
קיידנס מתארת את סיפור אהבתה הנואשת לקרוב משפחה מרדן, גאט. בעוד מאבק הירושה בין שלוש בנות סינקלר - טפילות שנתמכות בכספו של אביהן - משמש סמל לריקבון התודעתי והחברתי של העשירים, הילדים, ובייחוד קיידנס, מפתחים זיק מרדני־היפי. "אצלנו אין תלותיות", אומרת קיידנס.
בקיץ של גיל 15 מתעוררת קיידנס בחוף כשהיא לבושה בבגדיה התחתונים. זיכרונה מטושטש; היא ואמה מגורשות מהאי, ושנתיים לאחר מכן היא שבה אליו כששיערה צבוע לשחור, מיגרנות פוקדות אותה והיא מכורה לתרופות. אהבתם לגאט ניצתת בשנית, אך אירועי הקיץ ההוא ממשיכים לרדוף אותה, טומנים בחובם סוף דרמטי.
"היינו שקרנים", שזכה להצלחה בארה"ב בקרב בני נוער, מתהדר בכמה זרועות: רומן "קרוסאובר" קודר, שיקרוץ גם למבוגרים חובבי סיפורים רומנטיים; מותחן פסיכולוגי מצויד בהגות חברתית; וטרגדיה גותית־ריאליסטית בעלת הקשרים לסיפור אהבתם של קאתי והית'קליף מ"אנקת גבהים" לאמילי ברונטה ו"המלך ליר" לשייקספיר.
לוקהארט אמנם נתלית באילנות גבוהים, אך נדמה שהשעטנז הז'אנרי מזיק לה. סגנון הכתיבה הרזה שלה, שמורכב משורות קצרות ודמויות סטקטו, אמנם לופת את הקורא, אך מותיר את הדמויות שטוחות. מלבד קיידנס וגאט, השאר לא מתפתחות לכדי דמויות מעניינות עם אמירה מקורית.
לא במקרה על גב עטיפת הספר מופיע ציטוט משבח של ג'ון גרין, מחבר "אשמת הכוכבים" - פצצת מכירות שפרצה את הגבול שבין ספרות נוער לספרות מבוגרים. בדומה לגרין, גם לוקהארט כותבת דמויות בוגרות ורהוטות של ילדים.
גם פה תקבלו סיפור אהבה טרגי - שני הסופרים לוקים בהערצה לאנשים יפים ולמוות נאצל. אך בעוד גרין מתיימר לייצר ספרות ריאליסטית, לוקהארט בוחרת בתמהיל פנטסטי (הספר רווי באזכורים של סיפורי אגדות ונסיכות). יש להניח שבכך רצתה לדון במרד הנעורים ובאובדן התמימות שכרוך בהתבגרות. עם זאת, התוצאה תקרוץ לבני הנוער, ואולי אף למבוגרים, אך לא תותיר רושם שיתמיד זמן רב לאחר הקריאה.
"היינו שקרנים" / א' לוקהארט
תרגום: שרון פרמינגר; ידיעות ספ', 284 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו