"איך להתחמק מרצח" היה אמור להיות שמה של הדרמה הטרייה של שונדה ריימס. התרגום העברי, "המדריך לרוצח", עשוי להביא אליה את פליטי "דקסטר" ו"שובר שורות", אלו וגם אלו לא ימצאו בפרופסור אנלאיס קיטינג מזור לגעגועיהם. כמו אחיותיה, שנבראו בדמיונה הקודח של ריימס, פרופ' קיטינג היא אישה שחורה חזקה וזועמת. ככה ריימס בוראת אותן, וכשמדובר על ילדה שלישית ברצף (אחרי מירנדה ביילי מ"האנטומיה של גריי" ואוליביה פופ מ"סקנדל"), אנחנו מדברים פה כבר על דפוס. קיטינג, ברוכה הבאה למועדון. עכשיו תצעקי על מישהו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
האני עליון של ריימס הוא אישה אפרו־אמריקנית קשוחה, מאיימת ומצליחה. ההצלחה שלה באה לידי ביטוי בסטטוס חברתי גבוה - מנתחת, יועצת פוליטית, בעלת משרד עו"ד משגשג - ובחשבון בנק מנופח. הצאצאיות של ריימס הן נשים עשירות, שאינן תלויות בגברים כדי להתפרנס. המהפכה שמחוללת ריימס בייצוגן של נשים שחורות בטלוויזיה צריכה להילמד בכל קורס רציני באוניברסיטה. עם כל הכבוד למישל אובאמה ולאופרה ווינפרי, השירות שריימס עושה עבור בנות הגזע שלה לא פחות חשוב ואולי אף משפיע יותר.
הדמויות של ריימס הן ההפך מקלייר הקסטבל הסולידית של "משפחת קוסבי". הקסטבל הבדיונית, אשת משפחה ומשפטנית, היתה מודל לחיקוי באייטיז, בהיעדר דמויות נשיות שחורות שלא כיהנו כמזכירות או פועלות (עכשיו, אחרי הגילויים החדשים על ביל קוסבי קשה שלא לתהות מה ידעה פליסיה ראשאד, אשר גילמה את הקסטבל). הגיוון האתני שמציעה ריימס לא נעצר בדמות הראשית. לצד הגיבורה בוראת ריימס אנסמבל של דמויות ממוצאים שונים, צובעת את המסך בלטינים, מלוכסנים ושחורים. למה? מאותה סיבה שכדורגלנים יוצאים עם דוגמניות. כי היא יכולה.
ואז מגיעים לעלילה. אצל ריימס העלילה פחות חשובה, וכדאי להצטייד מראש בראש פתוח וחוש הומור בריא (לא מדובר בקומדיה, אבל בכל זאת). בוגרי "האנטומיה" ו"סקנדל" לא יופתעו לגלות כי גם כאן, ריימס משרטטת בקווים גסים את ההתפתחויות העתידיות, ושיאן ברצח דמות מרכזית. ארבעת הסטודנטים המצטיינים של קיטינג, שנבחרו מתוך מאות מתלמידיה בקורס "משפט פלילי 100", מבצעים לכאורה רצח בסצנת הפתיחה. מכאן נע הסיפור לאחור, לבחירתם של ארבעת כוכבי ביה"ס למשפטים מידלטון בפילדלפיה ע"י קיטינג וביחסים שהיא מכוננת עימם. הנבחרים - לורל הלבנה חובבת המוסר והצדק, קונור וולש הגיי האמביציוזי, מקיילה פראט השחורה החריפה ווסלי גיביניס - יהלום צעיר ושחור, שהתקבל ברגע האחרון לקורס היוקרתי, והעלילה מובאת חלק מהזמן מעיניו האאוטסיידריות.
כמו במסדרונות הבית הלבן, גם כאן תופרת ריימס עלילה ראשית מותחת לצד עלילות משנה שבהן יככבו מערכות היחסים בין הגיבורים, לא שוכחת כדרכה לתבל את העסק עם הרבה סקס. הליבידו של קיטינג מזכיר אף הוא את זו של אחותה הגדולה, אוליביה, וכשהיא לא נואמת, נוזפת או מלמדת, היא מעדיפה לעשות שמח - לאו דווקא עם בעלה. בבכורה אפילו בורחת לה לרגע האוליביה פופ מהפה."אני אתקן את זה", מכריזה קיטינג בדרכה לביהמ"ש, ועל זה נאמר - אופס. הניחוח של הדרמה אותנטי וריאליסטי וקל לשקוע לתוכה. זו בדיוק המטרה של ריימס. אל תחפשו בזכוכית מגדלת את האמת, את הצדק או את הרוצח/ים. "המדריך לרוצח" היא עוד ממתק בידורי מבית ריימס, שבמרכזו אישה שהולכת לאסוף הרבה פסלונים. נתראה בגלובוס הזהב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו