פעולת ההפצצה של פרופ' דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, הפכה השבוע לבולטת במה שנראה כמו מלחמתם של הפקידים הבכירים בפוליטיקאים. מלחמה של אקטיביזם עצמאי, שמערבת יועצים משפטיים, במה שנראה כמו סיכול של החלטות שרים ודומיהם. דוגמה טובה לכך מהעת האחרונה היא העלאת שכר המינימום, אבל בואו נחזור להפצצה של פרופ' גילה - הפקיד הבכיר שהחליט להעמיד במקום את יצחק תשובה העומד בראש קבוצת דלק ואת חברת הקידוח האמריקנית נובל אנרג'י.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
גילה פעל בשני שלבים. תחילה במה שנראה כמו "הקש בגג" - זימונם של נציגי שתי החברות למשרדו ביום שני בערב - לשיחת התראה; ולמחרת, על הבוקר, כבר שוגר הטיל לעבר הבניין עם ההודעה: אפעל לאלץ אתכם לבחור מבין שני הילדים המצליחים שלכם, את הבן המועדף: מאגר הגז המפותח והפעיל תמר או את האח הגדול והעשיר, אם כי גם התקוע והלא מפותח (בינתיים) לוויתן.
אבל בואו נעשה סדר ונחזור לסוף שנות ה־90 של המאה שעברה: באותם ימים החלה חברת דלק לחזר אחרי נובל אנרג'י האמריקנית, בניסיון לשתף איתה פעולה בקידוחים בישראל. לבסוף מחליטה נובל אנרג'י להיענות, למרות שרבים חושבים שהשתגעה נוכח החרם הצפוי של מדינות ערב והאי יציבות בעצם עשיית עסקים בישראל.
שיתוף הפעולה נוחל הצלחה מהירה, וכבר בתחילת העשור הקודם מתגלה לא הרחק מאשדוד מאגר מארי B, אך סיפור ההצלחה הגדול יותר מגיע ב־2009 בדמותו של מאגר הגז תמר - קידוח שלו היו שותפות חברות נוספות. היקף המאגר הוא כ־10 טריליון רגל מעוקב גז (TCF).
ב־2011 הוכרזה תגלית עצומה עוד יותר, מאגר לוויתן, בהיקף של 19 טריליון רגל מעוקב גז. זו התגלית הגדולה בתולדות נובל אנרג'י, שטוענת עד היום כי השקיעה סכום של מיליארד דולר בפיתוח משק האנרגיה בישראל.
עושים עסקים
ההצלחה הזו, למעשה כבר עם הצלחת תמר, העירה את הרגולטורים בעלי התיאבון. תחילה היה זה שר האוצר יובל שטייניץ, שרצה בשינוי משטר המס, שעד לתגלית תמר לא שונה מאז שנות ה־50 של המאה קודמת. ועדת ששינסקי הוקמה - ומדינת ישראל קיבלה את הנתח שלה מעוגת ההכנסות.
מייד לאחר מכן התעוררו בירושלים בבהלה. מה יקרה אם היזמים ימכרו את הגז לכל דורש ברחבי העולם ואנו נישאר בלי גז, עלתה השאלה. הפעם הרגולציה, אחרי מאבקים ציבוריים, החליטה להגביל את היקפי ייצוא הגז, כך שלישראל תישאר רזרבה לעשרות שנים קדימה.
סוף הסיפור? לא ממש. בשלב זה נכנסים לתמונה כמה גופים ירוקים, חלקם קולניים, מביעים את התנגדותם העזה ותוקעים את הקמת צנרת הגז. במקביל האביב הערבי מפיל את השלטון במצרים, והכאוס שנוצר משבש את זרימת הגז לישראל. התוצאה: שנה שלמה שבה ישראל תקועה בלי גז טבעי, סיטואציה שמאלצת אותה לשרוף דלקים מזהמים ויקרים. משלם המסים הרגיש זאת היטב. חשבון החשמל עלה, ורק בינואר הקרוב הוא יירד (ב־9.4%).
והנה הרגולציה נתקלה מהר מאוד באיום חדש, המשמעותי מכולם: לנובל אנרג'י ולדלק יש כעת, למעשה, מונופול על משאבי הגז הטבעי בישראל. פרופ' גילה מיהר לפעול כבר לפני שנה, רקח הסכם זמני, שכל תכליתו להכשיר את המונופול המדובר, תמורת הנפקת שני רישיונות קידוח שוליים לקבוצות אחרות.
שנה חלפה, השבוע הגיע, ואיתו שינוי בדעתו של פרופ' גילה. מהממונה על ההגבלים העסקיים במשק עלתה הטענה כי התקבלו אינדיקציות משמעותיות חדשות, כי הצו המוסכם, זה שנועד להכשיר את המבנה שנוצר במשק האנרגיה, "לא ייצור פתרון תחרותי של ממש, הפותר את בעיית המונופול בשוק". עוד נמסר מהרשות: "התגבש גם חשש כי גורמים בממשלה תולים את יהבם על ההסדר וממתינים לתוצאותיו, וחשוב שאלה יפעלו כבר עתה לקידום התחרות בתחום".
הסבר זה נשמע מעט מכובס אל מול המציאות שנוצרה. הממונה על ההגבלים העסקיים, שרק לפני שנה סיכם על מבנה מסוים, שכאמור הכשיר את המונופול, מחליט עתה לפרק אותו. הצעד הזה, שמלווה בקמפיין תקשורתי עיקש, מאבק ציבורי נרחב ופתיחות לדעות של רגולטורים נוספים, נראה כמו מרד הרגולטורים, זאת בתוך מערכת הבחירות של 2015.
חברות האנרגיה התפלצו מההחלטה של פרופ' גילה. "ההחלטה המסתמנת של הממונה על ההגבלים לחזור בו מההסכם מטילה צל על עתידה של תעשיית הגז והנפט בישראל. היא תשפיע על המשך ההשקעות של נובל אנרג'י במדינה", נמסר בין היתר בתגובתן הרשמית של החברות, ואכן לפני יומיים הודיעה נובל אנרג'י על הקפאת השקעותיה בישראל עד להתבהרות התמונה הרגולוטרית.
אחרים הרשו לעצמם להתבטא בצורה חריפה יותר. פקיד בכיר במשק האנרגיה, היושב בירושלים, אמר השבוע: "ההחלטה היא כל כך דרמטית, עד שהיא עלולה לתקוע את פיתוח משק הגז של ישראל למשך שנים ארוכות, ואני מתכוון לפרק זמן לא ידוע". ואכן דברים אלה משקפים את החשש בשטח.
החברות השותפות בלוויתן ובתמר כועסות וצפויות כעת לפנות לכל ערכאה משפטית אפשרית כדי להגן על קניינן, שהושג מבחינתן בדרך לגיטימית. גם הסיכום שנחתם לפני שנה מול הממונה על ההגבלים העסקיים, ושבוטל השבוע, הושג לטענתן רק לאחר מו"מ ארוך ומפרך. תשובה אף התראיין השבוע ושאל: "מדוע אני צריך להיות הקורבן של ההחלטות האלה, בוודאי אחרי שהשקעתי כל כך הרבה כסף?"
מה רוצה הממונה על ההגבלים להשיג, תהה תשובה וקיבל תשובה פשוטה: תחרות. בעתיד הרחוק קיימת אפשרות שפירוק מונופול נובל אנרג'י־דלק (תשובה) יוכל להשיג את המטרה, אבל יש לשאול שאלה חשובה: האם המלחמה שאליה יצא פרופ' גילה, שנראית כמייצגת את השמאל הכלכלי, תוביל בסופו של דבר לתוצאה היעילה ביותר? לא בטוח.
לא מוכן לשלם את המחיר. יצחק תשובה // צילום: יהושע יוסף
אם פיתוח מאגר לוויתן ייתקע, ואולי גרוע מכך, אם לא יימצאו כלל קונים למאגר הגז - ועם יד על הלב, ישראל לא נראית השבוע בדיוק כמו המקום הידידותי ביותר לעשות בו עסקים - מישהו יידרש להיכנס יום אחד לנעלי היזמים. מי יעשה זאת? אולי המדינה - וזה התרחיש הגרוע מכל. המדינה לא יודעת להתמודד עם מצב כזה. מספיק לראות מה קורה לה מול חברת החשמל והרפורמה התקועה בה שנים ארוכות. גם בגופים הציבוריים האחרים שבשליטתה המילה "תקוע" מובילה.
מנגד, קיים התרחיש שבו מונופל עצום, גדול בהיקפו כפליים מכל מונופול שהיה כאן אי פעם, מייצר תלות עתידית גדולה של המדינה. לא קל לתאר את שיתרחש כאן אם מחירי האנרגיה בעולם ימשיכו להתרסק, כפי שקורה בחודשיים האחרונים. למדינה לא תהיה אפשרות להוריד מחירים או לנסות אפילו לפקח עליהם ולהבטיח עלייה הדרגתית.
הגורם המכריע
ובכן, שתי החלופות לא מבטיחות דבר, ונשאלת השאלה: מה עושים עכשיו? קודם כל צריך לחכות להחלטה הבאה של הממונה על ההגבלים העסקיים - ההכרזה על דלק ונובל אנרג'י כשותפות ב"הסדר כובל". היא תהיה כפופה לשימוע. עד אז ייתכן מו"מ ויכול להיות שיצוצו פתרונות. את האפשרות של מכירת תמר פסלו בקבוצת דלק בשיחת ועידה עם משקיעים. כעת נשמעים במשק האנרגיה רעיונות לפיצול לוויתן אדיר המימדים.
אך עד שרעיון זה ייצא אל הפועל, אם בכלל, יש לזכור שבמשוואה הזו קיים עוד גורם משמעותי - ארה"ב. בימי ועדת ששינסקי האמריקנים לחצו על הוועדה עם כל התותחים הכבדים. זה לא עזר להם, אבל גם לא ירתיע אותם מלחזור להפעיל לחץ. לאמריקנים דרכים ויכולות רבות ללחוץ על ישראל, כשתשובה רמז על אחת מהן השבוע - החשש שהחלטתו של גילה תעלה לישראל בהורדת דירוג האשראי.
לסיכום, קשה להבין איך הברכה העצומה למשק הישראלי, מאגרי גז טבעי שאמורים היו להוריד את עלויות האנרגיה ולנקות לנו את האוויר, אחרי שנים של שריפת פחם מזהם (בתחנות חברת החשמל), הפכה למאבק רווי אמוציות. אפשר להסביר זאת באמצעות כל שוק אחר בישראל - מנה גדושה של יצרים ומלחמות אגו של רגולטורים ונבחרי ציבור.
הדבר העיקרי שאפשר להתנחם בו כרגע הוא שמאגר הגז תמר עובד ומתפקד בצורה חלקה, מזרים לנו גז טבעי בשפע ומניע את משק האנרגיה בארץ. בנוגע לכל השאר, כלומר פיתוח מאגר לוויתן והמשך ניסיונות האיתור של מקורות אנרגיה בים התיכון, אין לפי שעה הרבה דברים משמחים לספר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו