בחינת הגבולות של חמאס

הירי שביצעה יחידת הצלפים של חמאס מאזור אל־קרארה, שליד עבסאן בעזה, לעבר כוח צה"ל, סמוך לגדר מדרום לכיסופים, גרם לפציעתו הקשה של אחד החיילים. אולם, חמאס שילם על כך ביוקר. בחינת הגבולות הזו עלתה בחייו של מפקד יחידת הצלפים ובפציעתו של בכיר ממנו. אש מיידית של צה"ל, מהקרקע ומהאוויר, היתה לאיתות ישראלי ברור - מדיניות ישראל כלפי הארגון הרצחני היא "אפס סובלנות". כמו אחרי הירי תלול המסלול בתחילת השבוע, טפטופי הניסיון של הפלשתינים זכו לתגובה מיידית ומכאיבה, שתגדיר את מרחב הטעויות שיותר לחמאס.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

דומה כי חמאס, חרף ניסיונו לשווק אדישות, רואה עצמו ריבון ואחראי לאזרחיו, מחויב לדעת הקהל הפנימית ברצועה וקשוב לצרכיה. לפיכך, חמאס פגיע וחשוף להרתעה ככל הנהגה התאבה לשרוד. חמאס אמנם ממשיך לפתח את יכולות ההרג שלו, אך בכיריו הדגישו כי אינם מעוניינים לפתוח בעיתוי זה בסבב אלימות חדש. 

ואכן כל הסימנים מעידים כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה. המציאות שנוצרה בשטח אילצה את הארגון להפנים את עוצמת המכה שהנחיתה עליו ישראל. הוא אינו מוכן לעימות צבאי נוסף. גם אם ירצו בכירי חמאס להתעלם מפניהם המיוסרות של אזרחי עזה, שפונו מאזורי ההרס שהיו פעם ביתם, הם מביאים בחשבון את יתרונו המוחלט של צה"ל, את מדיניותו חסרת הסבלנות ותחושת החסר שנוצרה בצבא הישראלי על שהותירם בחיים.

אחת הסיבות לכך שחמאס נמצא בבעיה היא כלכלית. מיליארד דולרים הובטחו לשיקום עזה, אך הם מבוששים להגיע. החורף מכה ללא רחם באזרחים המפונים, ואיש בארגון אינו רוצה להחריף את האסון. ההעדפה היא לא להפריע למעבר סחורות חקלאיות מעזה לגדה ולמהלך כניסתן של משאיות עמוסות בטון וברזל מישראל. אלה אמורות לסייע בשיקום המנהרות ואולי גם בשיקום בתי האזרחים ההרוסים מהרפתקת צוק איתן.

אופטימיות נבזית

חמאס נאלץ לשקלל את השפעת הקונפליקט הבלתי פתור עם הרשות הפלשתינית, זאת כחלק ממנגנוני הריסון לפעילותו. פעיליו עדיין מחכים ביד פשוטה לכספי הסיוע ולמשכורות. הארגון לא השלים עם ההסדר הכפוי, בתיווך המצרי, שקבע את תפקידה של הרשות הפלשתינית, שותפתו לקואליציה (ולפשעי המלחמה נגד ישראל) כריבון הפורמלי ברצועה.

במדינות ערב ובמערב, זו הרשות שאמורה לנתב את כספי השיקום ולשמש שומרת המעברים. פיצוץ בתי בכירים בפת"ח ברצועה ופיזור הפגנה לזכר עשור למותו של יאסר ערפאת שבו וקיבעו את השבר בין "חמאסטן" לבין אנשי אבו מאזן. אי העמידה בתנאים מונעת מהרשות הפלשתינית תפקוד ראוי, והתוצאה היא השבתת תזרים כספי הסיוע, כמעט לחלוטין.

אך למרות מצבו, חמאס מביט לאופק מעודד בימים אלה, שאמור לספק חמצן לבונקרים של הנהגת הארגון. המצרים מגלים לאחרונה גמישות, כשמעבר רפיח נפתח תדיר לשני הכיוונים; האיראנים מבטאים בקולניות את נכונותם לסייע בחימוש חמאס; וראו 

זה פלא, בצל הלחימה בטרור האיסלאמי של דאעש, אל־קאעידה ודומיהם, הוצא חמאס, פטריית רעל איסלאמית בפני עצמו, מרשימת ארגוני הטרור של המערב.

חמאס יכול בהחלט לשאוב עידוד מכך שהערוגה האירופית, זו שצימחה את מרצחי הנאצים, מתייחסת למעשה באמפתיה לטרור שהורג באזרחיה היהודים, כמו גם באזרחי ישראל כמובן, ומדביק לקטל נפשע זה את המילה הרומנטית Resistance (התנגדות) - ארגון "שחרור" במקום ארגון טרור.

ואכן, חאלד משעל, מזכ"ל תנועת חמאס המחויבת באמנתה (סעיף 7) לחיסול יהודי העולם כולו, אמר במהלך מבצע צוק איתן בראיון לאל־ג'זירה באנגלית, כי מאבק ארגונו נגד הכיבוש הישראלי דומה למאבק אירופה בנאצים. מעבר לנבזות שבהשוואה זו, שכח משעל לציין כי אין ולו חייל ישראלי כובש אחד בשטח הרצועה. צה"ל נסוג מעזה באורח חד־צדדי ב־2005.

מבוי סתום

אלא שחלק מהתמורות בסביבה האזורית והבינלאומית מבשרות רעות עבור ארגון הטרור האיסלאמי, ונראה שהן עשויות לחולל שינויים מרסנים בפעילותו בעתיד. בעוד מעמד יריבתו, הרשות הפלשתינית, מתחזק בזירה הבינלאומית, מתקרב לעבר הכרה מדינית חד־צדדית ב"פלשתין", הולך ונחלש מעמדו של חמאס כשחקן בעל השפעה. 

יש להניח כי חרף הוצאתו מרשימת הטרור, יישחק מעמדו ככל שתגבר פעילותם של מרצחי דאעש בעיראק ובסוריה ו"המהגרים האיסלאמים", החוזרים מבית המטבחיים בעיראק ובסוריה, ישובו לאירופה ויטילו מוראם על מדינות המערב.

בינתיים, מעשית, דרכו של חמאס להתחמשות ומימון בגבול סיני מתקרבת למבוי סתום. הסיבה לכך היא צעדי מצרים בציר ההברחות של "פילדלפי" והמהלומות הצבאיות שמנחיתה מצרים כנגד ארגוני הטרור מסוג "אנצאר בית אל־מקדס" בסיני (ארגון שנשבע אמונים לדאעש). המצרים יפעלו ככה נגד כל ארגון שייחשב לבן טיפוחים של האחים המוסלמים או שעשוי לערער את השקט באזור.

חמאס גם מביט בדאגה ל"סולחה" שערכה קטאר עם מדינות המפרץ ועם מצרים, העשויה להשפיע לרעה על פעילותו העתידית של הארגון הנדחק הצידה. החזית המאוחדת שנרקמה בין מדינות ערב, בכללן מדינות המפרץ, מכוונת את כוחה אל מול האיום הממשי מבחינתה - איראן.

ובכל זאת יש להבין את הפרובוקציות המילוליות של הארגון המרוסק כלכלית ואופרטיבית, גם אם לא רעיונית, המבקש להזכיר לישראל ולאומות את עצם קיומו. חולשת הארגון מבית גם מאפשרת לארגוני לוויין רדיקליים (איסלאמיים כמובן) להפיק ניסיונות פיגוע "מטעם ושלא מטעם". 

מבחינה זו, תגובותיה המכאיבות של ישראל, הרואה בחמאס אחראי בלעדי לפיגועים אלה, שומטת מניפולציה חמקמקה זו מידי הארגון. פירוק חמאס והעמדה לדין של בכיריו, יחד עם שותפיו לקואליציה של הרשות הפלשתינית במהלך צוק איתן, הם תנאי התקדמות הכרחיים במו"מ עתידי עם הפלשתינים, ברמה המדינית. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו