קובץ סיפוריה של אליענה אלמוג, "מבט חטוף של הנצחי", הוא קובץ צנוע; הוא אינו מעוניין לספר סיפורים גדולים מהחיים, כמו להתחקות אחרי רגעי קצה בחיים "קטנים", דמויות החיות לכאורה את השיגרה, אך מתחת לפני השטח מתגעשים בקרבן גלים סוערים: חיילת צעירה, הנחושה לטרוף את החיים, נתקלת בנהג פראי המערער את שלוותה; זמרת אופרה צעירה, שטרם התאוששה ממותו הטרגי של אחיה, הוזה את קיומם של שועלים לבנים; ישראלית שמתאהבת בפלשתיני בברלין, ואינה יכולה להימלט מהקשר האישי, המשפחתי, לקונפליקט המפריד ביניהם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אך בדרכו הצנועה מתבלטת מתוך הקובץ, על שבעה עשר סיפוריו, תכונה נדירה בספרות העברית - הוא ספוג כולו חושניות. ואין הכוונה למיניות גרידא - אם כי גם היא קיימת בשפע ובלי להתנצל - הדמויות שבוראת אלמוג מרגישות כל תנודה, כל משב רוח עד קצות עצביהן ויוצרות עולם שלם שכולו מגע, טעם, צליל, גוף. הדברים הללו, יחד עם העובדה שהסיפורים מתחקים אחר מסעות אישיים, פנימיים - לפעמים מסע שכולו הרהור - מייצרים בסיפורים הבולטים אינטנסיביות שמבעבעת מבפנים, הר געש שעלול להתפרץ כל רגע.
החושניות שמייצרת אלמוג בסיפוריה קושרת באופן ייחודי בין ריאליזם לסוריאליזם, אך יותר מכך, קושרת בין המימד החייתי ובין המימד הרוחני. "לוטרה", אחד הסיפורים הטובים בקובץ, מספר על אישה שעוזבת את משפחתה ועוברת לארץ אחרת, לגור עם אישה בבית סירה, ושם אט אט הן משילות מעצמן את מאפייניהן האנושיים, עד כי לבסוף הן לא מדברות כי אם משמיעות נהמות. השיבה אל החייתי כרוכה אצל אלמוג תמיד בניסיון לתיקון - אלמנט כמעט טיפולי - שבו דמות אחת פוסעת צעד כביר לעבר דמות אחרת: מבקשת מחילה; מציעה את עצמה; מקדישה את כולה.
כמעט תמיד הנשים הן שניצבות במרכז העלילה, ועל כן מעניין לתהות על מתווה הנשיות המורכב בסיפורים. לרוב מדובר בנשיות המתאפיינת בחמלה אין קץ, גם כאשר הגבר שניצב מולן הוא קפריזי, ילדותי, אנוכי ואפילו מתעלל. קשה לעיתים שלא לחוש תסכול לנוכח העובדה שהנשים של אלמוג עומדות חסרות אונים מול אותם טיפוסים. מצד אחר, דווקא החזרתיות המתסכלת מאפשרת בחינה מחודשת של יחסי הכוחות; אותן נשים באהבתן נטולת הגבולות - צריך הרבה כוח כדי לאהוב ככה, אומרת אלמוג, ובה בעת מבטאת ביקורת על האופן שבו חונכנו כנשים לחכות כל חיינו לנסיך חלומותינו.
אותה נביעה פנימית שמבעבעת מתוך סיפוריה של אלמוג מעמידה את חלקם בסיכון: אלה הסיפורים שבהם עולה המספרת על גדותיה. ואולם אלה מקרים בודדים, והקובץ אכן מאפשר מבט חטוף אל משהו שמעבר ליומיומי ולארצי; חוטים דקים של חמלה שזורים בו, מנגינה שבוקעת מהאדם באשר הוא, צריך רק להטות אוזן ולהקשיב.
מבט חטוף של הנצחי / אליענה אלמוג
כנרת זמורה ביתן, 159 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו