ההצבעה בפרלמנט האירופי, השבוע // צילום: אי.פי // לא רואים את מה שאנחנו הבנו מזמן. ההצבעה בפרלמנט האירופי, השבוע

אירופה והפלשתינים: מסחר דיפלומטי

כל עוד בעלי בריתה של ישראל לא אימצו את תמונת העולם הנכונה של נתניהו, יש לו אינטרס לעשות ויתורים מסוימים • וגם: סיכום ביניים שבועי לקראת הבחירות, הקשר בין סגן איתן לטרור בסידני, למה גרוניס מתעכב ומתי כבר תהיה ליזיסטרטה חרדית?

שלשום נפתחו ארובות השמיים ומבול מדיני ירד על ישראל. אירופה בעד הפלשתינים. לא נורא. מדינת היהודים מתניידת בכמה וכמה תיבות נוח. אבל הגיעה עת הבירור הצונן, קר הרוח, הלא מתלהם, האמיתי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לבנימין נתניהו שתי הבחנות נכונות: האיסלאם הקיצוני המתאפיין באל־קאעידה ודאעש וחמאס וחיזבאללה הפך את העולם לאלים ואת הטרור לדגם המתואר בספרו של סמואל הנטינגטון על מלחמת התרבויות. הסכסוך הישראלי־פלשתיני הוא רק התואנה למתקפה נגד המערב והנצרות והיהדות, והשלום לא נראה באופק.

גם ההבחנה השנייה נכונה - ערפאת ואחריו אבו מאזן אינם רוצים בשלום עם ישראל. למרות חשדי הכבד כי גם נתניהו חומק משלום המבוסס על חלוקת הארץ - לא הוא מונע את מימושה. אבו מאזן הוכיח במסמך שחתם עם ד"ר יוסי ביילין והתכחש לו שנים ארוכות (1995); ובהימלטותו עם ערפאת מהצעת אהוד ברק לדון בחלוקת ירושלים (2000); ובעיקר בשתיקתו נוכח תוכניתו מרחיקת הלכת בוותרנותה של אהוד אולמרט (2009) - כי פניו לשימור העימות על אש קטנה ובינונית, ולא לפתרון. עד כאן אין לי ספק.

הבעיה היא שידידיה של ישראל אינם רואים זאת. זה טיבה וטבעה של דמוקרטיה - שהיא חוששת ועצלה ומקפידה עם עצמה ומעדיפה שקט עם רפש על זקיפות קומה, ונכון חוזר נתניהו לדוגמאות היסטוריות, וניתן להוסיף עליהן: הדמוקרטיות המערביות לא הגנו על חבל הריין (36') והפסידו במלחמת האזרחים בספרד (1939-1936) וחתמו על הסכם מינכן הנורא (38'), והתובנה עם האור מגיעה עדיהן באיחור ניכר. 

אבו מאזן // צילום: אי.אף.פי 

חבל, אבל זו המציאות שמקורה בשאננותן העצלה. נוח להן להעריך כי אילו רק נמצא פתרון לסכסוך הישראלי־פלשתיני היה הרוגע בא למזרח התיכון, ולעולם כולו. הן צריכות עוד זמן, עוד הוכחות. נתניהו יכול להסביר להן, וכך צריך לנהוג. אך מה הוא עושה עד שישתכנעו? עד שהתובנה תעשה את שלה? בצומת דרמטי זה הוא צריך להידרש לתשובה, שהיא במונחים הכלכליים המוכרים לו משהו הדומה להלוואת גישור.

המדיניות והדיפלומטיה הן השקלא וטריא הגדולות בעולם. לא בסחורות ובמוצרים ובכסף אלא במצבן של אומות, בהתקדמותן או בנסיגתן. קל לו לשכנע ישראלי כמוני כי אין טעם להתגמש מול רשות פלשתינית קשיחה, ולא חשוב כרגע מדוע היא כזאת ולכמה זמן; אבל מדוע לא להתמתן ולדומם מנוע לזמן מה ולהתקדם רגלית ובאופניים במקום במכונית מירוץ אם זה מה שנחוץ כדי שהחזית האחידה עם אמריקה ואירופה לא תישמט ותיפרם?

כל עוד בעלי בריתה של ישראל לא אימצו את תמונת העולם הנכונה של נתניהו, יש לו אינטרס לעשות ויתורים מסוימים לבקשתם תוך ידיעה כי ממילא לא יביאו את אבו מאזן אל שולחן הדיונים. עוד רחוב ימתין שנתיים בעלי ועוד שכונה תמתין בצפון ירושלים. חבל, אבל לא נורא. נדרשים מיתון, האטה, החדלה זמנית, חוסר בולטות.

נפתלי בנט מסרב להבין זאת, ודאי עתה כשהתובענות המתלהמת של הבית היהודי משתלמת בקלפי. אבל מנתניהו מצפים שלא יהיה בנט.

אלדד יניב // צילום: גדעון מרקוביץ

 תובנות השבוע שהיה

מכאן ועד לקלפיות של 17 במארס יידרשו סיכומי ביניים שבועיים:

• משה כחלון קורא היטב את המפה בהירתעו מלחבור ליאיר לפיד למרות שהסקרים מבטיחים להם הצלחה בקלפי. עד יום הבחירות הכל עלול להתהפך. בוחרים של שניהם עלולים להצביע לאחרים כי לא יצדדו בחיבור ביניהם. אין פתק הצבעה אחיד לצפון תל אביב ולגבעת אולגה.

• אם אביגדור ליברמן מתכוון ברצינות לנטוש את הימין - מה יעשו בישראל ביתנו עוזי לנדאו ויאיר שמיר? האם יתקרנפו?

• המועמד המעניין בבחירות המוקדמות בעבודה הוא עו"ד אלדד יניב. שנים רבות ראה את החטאים. אחר כך הזדכה מהם. שילם מחיר גבוה. אין לקוח שיסתכן לשכור את שירותיו ולספר לו סוד. התוצאות לגביו יעידו אם מאמינים לו שחזר בתשובה בלב שלם, ואם כן - האם הוא יכול להיות שליח ציבור? התוצאות ילמדו על רבבות בוחרי העבודה לא פחות מאשר עליו. 

איתן פונד // צילום: איתמר כהן-יוקי צלמים

 בין סגן איתן לאוסטרליה

בליל גשום נסעתי השבוע לחתונת איתן פונד והדרה גרוס במודיעין. הוא מוכר יותר כ"סגן איתן" מחטיבת גבעתי - הקצין שפרץ בעוז למנהרה ברפיח לחפש את חברו החטוף הדר גולדין, וחזר עצוב עם ראיות שנהרג.

זו היתה חתונה מושקעת. אחד האורחים - שכן של משפחת פונד לדורותיה שעלתה מארה"ב - הכיר את כל הצעירים עם הכיפות הסרוגות. הוא סקר אותם אחד לאחד. כולם לוחמים. רבים קצינים. רבים לא פחות הם בפוטנציאל "סגן איתן".

פגשתי בו בשלהי השנה שעברה. בליבי כבר גמלה החלטה לבחור כאיש השנה בשופט האמיץ דוד רוזן, שגזר את דינם של עברייני הולילנד. אך לאחר פגישה עם "סגן איתן" הוספתי גם אותו.

סיפור גבורתו הוא מופת. על מורשת קרב כזאת קם צבא. את ליבי שבו שני קטעים. האחד, פונד סיפר לדנה וייס מערוץ 2 כי בבואו מקץ כמה ימים הביתה אימו סוזן, פסיכולוגית במקצועה, כנראה כעסה עליו שהתנדב למשימה כה מסוכנת, אבל חיבקה אותו ולא אמרה דבר.

העניין האנושי האחר עלה במפגשנו. חלף כבר זמן ממבצע צוק איתן, ובמהלך השיחה שהיתה קשה לו בכל פעם שנזכר בה חברו ההרוג גולדין עלתה הסוגיה של "נוהל חניבעל". האם היה יורה במחבלים שמחזיקים בחברו, ומסכן את חייו, כדי למנוע את נפילת בשבי?

סברתי כי יאמר שאינו יודע ולא ברור, ובכלל - מדוע לעמוד במצב מביך שהוא מספר כי ייתכן שהיה פוגע בחבר? הרי ממילא השאלה תיאורטית. פונד לא נדרש למבחן. אך חשתי עד כמה קשה לו לומר דבר שאינו אמת, לזייף, למרוח. כן, אמר איתן, הוא היה יורה בזהירות המרבית, לא נרתע מלעשות זאת. רק מעטים היו משיבים ביושרה כזאת ממרחק של זמן וללא צורך ממשי.

צה"ל, שלא כמו סגן איתן שלו, חושש מתגובת ההורים והפוליטיקאים ומעביר מסר מורכב, מבולבל, לא חד־משמעי, כן ולא, תה וקפה ביחד, במקום לומר את האמת שמלחמה היא אירוע מסוכן ו"נוהל חניבעל" הוא כורח ויש לבצעו.

למחרת החתונה חדר ג'יהאדיסט איראני, מאן הרון מוניס, לבית קפה בסידני שבאוסטרליה ולכד בני ערובה. הוא רצה לדבר עם ראש הממשלה ולא נענה; עם מישהו בכיר, ושוב לא נענה; ותבע משא ומתן ולא קיבל; ואז, בשעה היעודה פרצו כוחות הביטחון האוסטרליים לבית הקפה והפעילו "נוהל חניבעל" וביריות לעבר המחבל החוטף הרגו ופצעו גם חלק מבני הערובה, ואיש לא עורר את השאלה אם ראוי לפעול כך.

נוהל חניבעל חוסך שפיכות דמים מפני שכל מחבל יודע כי אין תוחלת לפשיעתו. לא באוסטרליה, ולישראל יש מה ללמוד ממנה.

הראש משתרך בתור

לפני שבוע יצא אהוד אולמרט לקרב מאסף נואש. אנשיו העבירו לערוץ 2 קלטות שלפיהן שולה זקן שיקרה. ניסו ליצור דרמה מלאכותית כאילו מדובר בגילוי ענק. זה היה תמוה כמו מידע אחר בערוץ 2 כאילו קלטות שהגיעו ממאבטח שפרש ממשרד הביטחון והיו בלשכתו של ברק קשורות בפרשת אשכנזי והרפז. אד והבל. 

מי שלא בקיא בפרשה שמע ששולה זקן שיקרה. מי שמבין מה טען בשקיפות ובהרחבה התובע אורי קורב מהפרקליטות יודע כי היא עצמה העידה ששיקרה עד שהפכה לעדת מדינה. למרות שנמצאו מי שכרגיל יצאו להגן על אולמרט איש לא התייחס ברצינות. גם הם ידעו שטיעונם אינו מחזיק מים. הרי אולמרט נרתע מלעלות על דוכן העדים, והתובע קורב הפנה את שימת לב השופטים לכך, מין גרסה עכשווית של "אהוד ברח".

העניין הפך לשערורייה לא בגלל הקלטות ששודרו אלא מפני שיש עוד כאלה שפרסומן נאסר על ידי נשיא העליון אשר גרוניס, וטרם שוחררו. זה הליך מדאיג. המשטרה סיימה לחקור את תוכן הקלטות החשאיות. הן מעלות חשד נגד אולמרט ואחד מפרקליטיו נבות תל־צור.

כבר זמן רב תובעים ערוץ 10 ו"הארץ" ועתה גם פרקליטה של זקן עופר ברטל והפרקליטות המיוצגת על ידי קורב - להתיר את הפרסום. לפי שעה מונע גרוניס את ההליך הרגיל של זכות הציבור לדעת ומעכב החלטתו. אך ידוע מה נאמר בשיחות אלה, והן מסעירות ומקוממות ומכעיסות.

גרוניס נכנס לתפקידו כנשיא העליון עם סיסמת זירוז המשפטים. הוא מסיים בחודש הבא את כהונתו כמי שהשתרך בסוף התור.

דרושה ליזיסטרטה חרדית

התקשורת דיווחה בשולי החדשות, שקבוצה של חרדיות הודיעה לש"ס (ולפורשיה) וליהדות התורה כי יקראו לחברותיהן שלא להצביע למפלגה שרשימת מועמדיה לכנסת ה־20 תהיה על טהרת הגברים. רק שהתקשורת לא התעניינה ברצינות. הגברים החרדים סירבו להעניק מקום לאישה. שומו שמיים, מועצת החכמים של מפלגתם תיאלץ להיפגש עם נשים ולשמוע מפיהן דיווח על המתרחש בכנסת, רחמנא ליצלן.

אילו התבססה מסורת ישראל על תפיסת העולם של רבני העולם הישן היתה דבורה הנביאה נותרת באפס מעשה תחת עץ התומר, ולא נוקפת אצבע להגנת עמה; ויעל אשת חבר הקיני היתה מושיטה לסיסרא רק מים במקום חלב עם יתד שרוצץ את גולגלתו; ועל אסתר היה נאסר להיכנס למיטתו של אחשוורוש כדי להציל את היהודים; והכל בחסות "כבוד בת מלך פנימה" - במטבח, בטיגון קציצות ובניקוי צלחות.

הכל צביעות. ידעו בנות ישראל החרדיות כי הנציגים הגברים שלהן משתעשעים במזנון הכנסת ומתבדחים ומשוחחים בחן עם נבחרות ממפלגות אחרות, ורק להן נשים מש"ס ומיהדות התורה אסור להתקרב לשם. נחוץ כאן מעשה ליזיסטרטה. מרד של חרדיות, שיצביעו כאוות נפשן וישלחו לבית המחוקקים רק מחצית מהגברים בדגל התורה ובש"ס. אם זה יקרה - דיינו, הקדמת הבחירות היתה שווה את מחירן.

תאווה למדנית

התלמוד הבבלי - ליבת היצירה של האומה בגולה - הוא כספר חתום לחילונים. כמי שנפגש עם צעירים חילונים לפחות אחת לשבוע נגלה לי ברוב צער כי התלמוד הוא כ"שטח מת" לסייר. במידה מסוימת גם לצעיר הדתי. רבים מתלמידי הישיבות משתעממים ונרדמים. לא כולם יודעים לקרוא דף גמרא ארמי.

הרב עדין שטיינזלץ, שעשה רבות להעביר את הגמרא במסננת לשפה העברית, התבטא בראיון שהעניק לאחרונה כי צעירים דתיים רבים מדי לומדים תלמוד. גם בעבר הרחוק לימוד זה היה עניין לעילויים מעטים.

עד שהשבוע הלכתי שבי אחרי פרסומת שהציעה תלמוד ישראלי ויצאתי מחנות הספרים עם חבילה כבדה. היו בה ספרים מלבבים ומרעננים משובצים במעשיות ובאגדות, ואין קץ מידע ומדרשים. תאווה ללומד, ואם ייאמר כי מפעל ענק זה שערך אבי רט חסר את חדות החשיבה והפלפול של גאוני הגמרא כדאי לזכור מה אמרו כבר חכמים: "רצונך שתכיר מי שאמר "והיה העולם"? (אלוהים; ד"מ) למד אגדה". 

מפעל ענק לילדים. גם להורים חילונים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...