בבדיחה שהסתובבה במוסקבה באביב שעבר, נהגו רוסים להודות לנשיא ארה"ב ברק אובאמה בכל פעם שאכלו תפוז, אננס או מנגו עסיסי. לטענתם, החרם הכלכלי של הנשיא אובאמה - בעקבות תמיכתה של רוסיה בבדלנים הפרו־רוסים באוקראינה וסיפוחו של חצי האי קרים - גרם לכך שהשווקים התמלאו בפירות מברזיל, טובים בהרבה מאלו של האמריקנים ובעלי בריתם האירופאים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זה היה בקיץ. עכשיו אולי הרוסים מלגלגים קצת פחות. כי מה שלא השיגו חרמות כלכליים וצעדים דיפלומטיים, עושה עכשיו היזמות האמריקנית: פוגעת אנושות בכלכלה הרוסית. מחירי הנפט צונחים, והרוסים צופים במלחמת נפט בין אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) לארה"ב, שבה האמריקנים מנצחים והמפסידים הגדולים הם הרוסים.
אם אובאמה צריך להודות למישהו עכשיו זה לג'ורג' פי. מיטשל - בנו של רועה עיזים יווני שהפך למיליארדר נפט טקסני והלך לעולמו ביולי בשנה שעברה.
מיטשל נחשב לאבי שיטת ה"פראקינג" (Fracking) - שיטת קידוח מהפכנית המבוססת על הזרקת מים וכימיקלים בלחצים גבוהים - שמאפשרת לקדוח בסלע ולהגיע למצבורי גז טבעי בתוך "שיילז" (בעברית פצלים). השיטה היתה ידועה מאז שנות ה־40 של המאה שעברה ברמה התיאורטית, אבל מעולם לא נחשבה כלכלית. מיטשל הוסיף לה אלמנט קריטי: קידוחים אופקיים שהעלו את יעילות הקידוח עשרות מונים.
מיטשל עצמו התעשר מכ־10,000 בארות שקדח לפני שמכר את חברת "דבון" (DEVON) כמה שנים לפני מותו ב־3.5 מיליארד דולר. עכשיו יש בארה"ב כחצי מיליון בארות כאלו. בשנת 2000 סיפקה השיטה פחות מאחוז אחד מתצרוכת האנרגיה של ארה"ב. היום היא כבר מספקת בסביבות 25 אחוזים מהצריכה.
מזל או מדיניות
עד כדי כך גדול השינוי שהפראקינג הוביל, שמחלקת האנרגיה והסביבה של GAO - מבקר המדינה האמריקני - המליצה על הפחתה בגודל מאגר הנפט האסטרטגי. זהו מאגר שהוקם בשנות ה־70 (בשטחי לואיזיאנה וטקסס) כדי לתת מענה לאיומים של שיבושים בהספקת האנרגיה של אמריקה. במאגר שותפות גם 26 מדינות אחרות, החתומות על האמנה לקיומו.
אז האם מדובר במזל או במדיניות אמריקנית? פרנק רוסקו, ראש צוות האנרגיה ב־GAO, אומר השבוע בשיחה עם "ישראל השבוע" כי חלקו של הממשל האמריקני בתהליך הוא במקרה הטוב קטן. "היתה שותפות קטנה של הממשל במחקר לגבי קידוחים אופקיים, אבל זוהי תוצאה ברורה של השקעות מצד הסקטור הפרטי", הוא אומר.
רוסקו מבהיר כי בניגוד לניתוחים שונים של אנליסטים בשוק האנרגיה, המצב החדש אינו קצר מועד והשינוי בכוח השוק של ארה"ב צפוי ויציב בטווח של עשורים קדימה, לפחות. "המצב אמנם תלוי בגיאולוגיה", אומר רוסקו, "אבל באזורים רבים של קידוחי נפט מוצלחים אפשר להניח שיש מאגרים גדולים נוספים לא רחוק מתחת למאגרים שאותם מנצלים כרגע".
מחיר הנפט הנוכחי - קצת פחות מ־70 דולר לחבית במהלך השבוע האחרון - כ־30 אחוזים פחות מאשר בקיץ האחרון, הוא תוצאה של מלחמת מחירים בלתי מוצלחת מצד אופ"ק, שגם חשפה בקיעים בתוך הארגון על רקע צניחת המחירים.
ב־2012, כשהחלה השאיבה המסיבית מפצלים, היו הערכות בעולם שפראקינג יהיה רווחי רק כשמחיר חבית יעמוד על 75 דולר ויותר. אבל דיווחים עדכניים מצפון דקוטה, כיום המדינה המובילה בארה"ב בשאיבת נפט וגז טבעי, הם על בארות רווחיות גם ב־40 ואפילו ב־30 דולר לחבית.
בפגישת ראשי אופ"ק האחרונה בווינה, בסוף נובמבר, הובילה סעודיה קו תקיף מאוד של ניסיון למלחמת מחירים באמריקנים, או לכאורה באמריקנים - אבל מעשית גם באיראנים.
סעודיה עדיין נהנית מהנפט הזול ביותר, ועלות ההפקה הסעודית היא בסביבות 2 דולר בלבד לחבית. אבל מעשית, אומרים פרשנים, גם לסעודיה יהיה קשה מאוד עם מחירי נפט נמוכים בהרבה מהממוצע של השנים האחרונות. כי מלבד נפט, לסעודיה אין כלכלה מעשית אחרת. הכנסות הנפט מממנות את המלחמה שלה באביב הערבי - בין היתר בהעלאת משכורות ובהטבות סוציאליות מסיביות במדינה בשנים האחרונות.
אבל סעודיה, ואיתה נסיכויות המפרץ, עדיין דוחפות למחירים נמוכים של נפט בכדי לנסות לדחוף את התעשייה האמריקנית אל עבר אי כדאיות. מדינות אופ"ק האחרות - ונצואלה, איראן והמדינות האפריקניות - מבקשות לקצץ בתפוקה כדי לעצור את ירידת המחירים. רוסיה, שאינה חברה באופ"ק, עומדת על סף מיתון והרובל התרסק.
וכך, בלב שוק נבוך למדי, ארה"ב מגלה שתעשיית הנפט שלה מכה ביריבותיה הדיפלומטיות הרבה יותר מכל צעד אחר שעמד לרשות הממשל.
חוסכים מאות מיליוני ד' ביום
החדשות לממשל הפדרלי טובות גם ברמה המקומית. הירידה במחירי הבנזין מותירה הרבה מאוד כסף פנוי בכיסו של הצרכן האמריקני על סף עונת הקניות של חג המולד.
הנתונים מדהימים: בכל יום שעובר נחסכים 630 מיליון דולר לצרכן האמריקני, לעומת מחירי הדלק ששילם ביוני האחרון. אם רמת המחירים תישמר כשנה, משמעות המצב היא 230 מיליארד דולר נוספים בכיסו של הצרכן האמריקני.
בתקופה של קונגרס עוין מבחינת אובאמה, מדובר במתנה משמיים בשבילו ואפילו באחת די אירונית. במערכת הבחירות הנשיאותיות האחרונה הזהירו הרפובליקנים ממחירים של עשרה דולר לגלון בתחנות הדלק - אם אובאמה ייבחר בשנית. ועכשיו? המחירים בחלקים מסוימים בארה"ב מתקרבים ל־2.5 דולר.
מדיניות היא לא לגמרי חסרת משמעות, ומאז 2008 התייעלה תצרוכת הדלק של צי המכוניות האמריקני מ־21 ל־25 מיילים לגלון. רוסקו אומר שההשפעה על מאזן הייבוא־ייצוא היא בכל זאת משמעותית.
"לחברות אמריקניות אסור לייצא נפט גולמי מעבר לאזור הסחר שלנו (קנדה ומקסיקו), אבל מותר לייצא מוצרים מזוקקים. כרגע אמריקה עדיין מייבאת נפט גולמי, אבל ייצוא המוצרים המזוקקים מכסה עליו. ליעילות צי הרכב יש השפעה גדולה בעניין הזה".
אז האם ארה"ב מתהווה כאצולת נפט חדשה? רוסקו מעדיף להיות זהיר יותר. "ההשפעה היא יותר ברמה הפרטית", הוא אומר, "את הנפט שואבות חברות האנרגיה הקיימות והרבה מהאדמות הן פרטיות: לעיתים זו הבעלות על מחצבי הטבע ולעיתים רק זכויות השימוש בקרקע שמעל הבאר. אבל זו קרקע ששימשה קודם לכן חווה, אז אולי אנשים לא הופכים למיליארדרים אבל הם מתעשרים מאוד. זה כמובן יוצר עבודות צווארון כחול מכניסות ותעשיית שירותים מסביב".
פרנק רוסקו, ראש צוות האנרגיה של ה־GAO: "הנפט החדש פגע ראשית בכל תעשיית הפחם. הוא גם מקטין מאוד את הכדאיות של אנרגיה אטומית. לא מעט תחנות כוח כבר נסגרו" // צילום: GettyImages
• • •
כמו בכל פעם שיש חשש לפגיעה בהכנסות ממחצבים רווחיים, ההתעלמות מנזקים סביבתיים היא גורפת. ואת מה שעושות חברות המחצבים האמריקניות בעולם הרחב כבר דורות - הן עושות עכשיו גם בארה"ב. כבר בשנת 2005, למשל, חסם סגן הנשיא דיק צ'ייני אפשרות של גורמים סביבתיים להשיג מידע על הכימיקלים המשמשים לפראקינג ועל השפעתם על איכות מי השתייה.
ומעבר לדאגה הכנה לאיכות הסביבה ולטבע הפראי שנפגם, רוסקו מסמן גם את המפסידים בתוך שוק האנרגיה עצמו.
"הנפט החדש פגע ראשית כל בתעשיית הפחם", הוא אומר, "והוא גם מקטין מאוד את הכדאיות של אנרגיה אטומית. לא מעט תחנות כוח נסגרו. הוא גם פוגע במאמצים הסביבתיים - וביצירת מקורות אנרגיה סולארית או מטחנות רוח. מחירי נפט נמוכים ברמה הזו מבטלים סובסידיות והטבות מס שניתנים לאנרגיה נקייה".
מה יש לסעודים להרוויח ממשבר הנפט?
כשמסתכלים על שווקי הנפט והאינטרסים האזוריים בעיניים סעודיות, התמונה נראית אחרת לגמרי. המשבר במחירי הנפט פוגע, ויפגע עוד יותר, באויבת הגדולה של ערב הסעודית באזור - איראן, אשר כלכלתה תלויה במידה רבה בייצוא של נפט וגז. המצב הכלכלי באיראן גרוע לאין ערוך מזה שבערב הסעודית, ונדמה שבדומה לאיש מהמשל הערבי הידוע, הסעודים מוכנים שיוציאו להם עין, כל עוד השכן יאבד את שתי עיניו. אין לשכוח שאיראן מוציאה כיום סכומי עתק על שתי מלחמות אזוריות - בסוריה ובעיראק - וכן תומכת בבעלי בריתה חיזבאללה בלבנון והג'יהאד האיסלאמי בעזה. יותר מכל דבר אחר, הסעודים היו רוצים לפגוע בהסכם המתגבש בין המערב לטהרן, וגם לכרסם בהתפשטות ההשפעה האיראנית־שיעית, הנושקת לגבולם עם תימן ובמחוזות המזרחיים בערב הסעודית עצמה. איראן, כזכור, דווקא הסכימה בנובמבר לצמצם את תפוקת הזהב השחור, ומכאן הדרך להתנגדות הסעודית היתה סלולה.
למרות הציפייה כי ערב הסעודית תסכים לשתף פעולה עם חברות אופ"ק, שהביעו נכונות לצמצם את תפוקת הנפט שלהן כדי לייצב את השוק ולנרמל את המחירים, סיפק שר הנפט של המדינה, עלי אל־נעימי, הצהרה מפתיעה. במהלך ועידת המדינות החברות באופ"ק, אמר השר כי לריאד אין כל כוונה להפחית את תפוקתה - 9.14 מיליון חביות נפט ליום. לפי דיווח בסוכנות הידיעות הכווייתית קונה, אל־נעימי אמר עוד כי ארצו מוכנה למכור נפט לכל מדינה, גם לישראל.
לכאורה, החלטה זו נוגדת את האינטרס הישיר של ריאד, כיוון שהתקציב השנתי הסעודי מבוסס על הערכות גבוהות יחסית בנוגע למחירה של חבית נפט - כ־90 דולר לחבית. כבר עכשיו התחזיות מראות גירעון בתקציב המדינה והאטה מסוימת בצמיחה, אף שערב הסעודית היא ודאי מדינה לא ענייה ואין לה חובות כלל(!) ובכל זאת, אם מחיר הנפט ימשיך לרדת, ואפילו ייעצר בקו אדום של 60 דולרים לחבית, הדבר יחייב את הסעודים לצמצם את ההוצאות. מיזמי ענק רבים, דוגמת הרכבת התחתית בריאד, יידחו או יבוטלו. לא משתלם? לא בטוח.
גם רוסיה משלמת מחיר גבוה על האי־הסכמה לצמצם את תפוקה הנפט ולייצב את השוק. היחסים בין ערב הסעודית לרוסיה מעולם לא היו מזהירים. במוסקבה זוכרים היטב כיצד בשנות השמונים הציפה ריאד את השווקים בנפט זול, ומאמינים שהצניחה במחירי הנפט ב־1985 למעשה הביאה לקריסת המשטר הסובייטי. גם כיום העיתונות הרוסית מדווחת לא פעם על תיאוריות קשר בדבר הסכם סודי בין ארה"ב לערב הסעודית, שמטרתו לתת למחירי הנפט לצנוח על מנת לפגוע בכלכלת רוסיה - וכך ללחוץ על משטרו של ולדימיר פוטין.
במקביל לכך, בריאד זורקים את הכדור - ובדרך, גם כמה חצים מורעלים - לכיוונה של הבירה הרוסית. "ערב הסעודית לא מתכוונת לוותר על השווקים שלה לטובת מדינות אחרות דוגמת רוסיה, מקסיקו או ניגריה, שעלולות להשתמש במצב הרגיש ולהיכנס לשם במקומנו", אמר הנסיך הסעודי טורקי אל־פייסל, שבעבר היה ראש המודיעין הסעודי, במהלך ביקורו בלונדון השבוע ,"אם יובטח לנו שאף אחד לא ינצל את המצב הזה, אז אנו מוכנים לשקול הסכם סביר. אך ניסיון העבר מוכיח שהדברים לא עובדים בצורה הזאת".
"בכל מקרה", הוסיף הנסיך, "אני לא רואה שהמצב ישפיע לרעה על ארצי בשנתיים הקרובות". בכך סתם את הגולל על אפשרות שערב הסעודית תסכים בקרוב לצמצם את תפוקת הנפט. עם זאת, סביר להניח שאם רמת המחירים הנוכחית תישמר, בעוד זמן מה ריאד בכל זאת תצטרך לשקול את האפשרות הזו, למרות העמדה הנוקשה שהיא נוקטת כיום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו