"הכרזת העצמאות לא הייתה סוף פסוק"
בצל האירועים הפוליטיים נשא בנימין נתניהו נאום באזכרת בן גוריון • גם ריבלין נכח באזכרה ואמר כי "גם אם יש ויכוחים בינינו, צריכים לעשות זאת מתוך תפיסה של שותפות"
רה"מ בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין, והנשיא לשעבר שמעון פרס, הספידו ביום השנה ה-41 למות דוד בן גוריון, רה"מ הראשון של ישראל, בטכס אזכרה בחלקת הקבר של דוד ופולה בן גוריון בשדה בוקר. דברי האישים היו רצופים דברים על מצב החברה הישראלית מחד, ומאידך על המחלוקות הפוקדות את עם ישראל מול שכנותיה, והמיעוט הערבי, גם בהקשר חוק הלאום.
"האם בשם שיח על רב-תרבותיות לא קירבנו את הסכנה שבחברה שסועה, נטולת זיקה בין השותפים לה?" שאל הנשיא ריבלין, "על רקע ההתפתחויות בירושלים, כמו גם הטבח בשכונת הר נוף, שהחזיר אותנו לפרקים אפלים בדברי ימי עמנו, הצורך שלנו באחריות ובגרות לאומית מקבל משנה תוקף. גם אם יש ויכוחים בינינו, צריכים לעשות זאת מתוך תפיסה של שותפות".
----------הכתבה הכי נקראת היום באתר ישראל היום: מרגישים שאין לכם כסף? זו כנראה הסיבה
"החברה הישראלית תמשיך לגבש ולעצב את תפיסת הממלכתיות הישראלית באופן שווה יותר, יציב יותר וליברלי יותר, כפי שביקש לראות אותה מייסדה דוד בן גוריון".
נתניהו: "בן גוריון לא היה נגוע בגזענות"
נתניהו אמר: "תפקידו של בן גוריון היה כשליח ההיסטוריה. הכרזת העצמאות לא הייתה סוף פסוק אלא רק שלב בדרך להגשמת הציונות, והוא שם דגש על היות מדינת ישראל מדינה יהודית. בן גוריון לא היה נגוע בגזענות. הוא היה דמוקרט. פטריוט יהודי. "בן גוריון הכיר את הסכסוך בין הערבים לבינינו. הוא נוכח אישית בסרבנות הערבים להכיר בזכות כלשהי שלנו על הארץ".
"תקוותו של בן גוריון שיראו בישראל בית לאומי ליהודים, נכזבה פעם אחר פעם. אבל הוא לא איבד תקווה. היום אנחנו שואפים להשיג שלום עם שכנינו, ויחד עם זאת אנחנו רואים את מסכת האיומים, את חוסר היציבות. וכפי שבן גוריון ראה זאת, כך אנחנו צריכים לפעול, כדי להבטיח את ביטחונה של ישראל לטווח ארוך, בהתבסס על כוח הרתעה", אמר.
פרס: "בימים אלה התגלעו סדקים"
הנשיא לשעבר שמעון פרס: "בימים אלה התגלעו, לחרדתי, סדקים העלולים לפלג את העם. לערער את מגילת העצמאות, מגילת העם. לזעזע את מעמדה הדמוקרטי מבית ומבחוץ".
"אני שומע את קולו: היאך עלתה בישראל ההבחנה המופרכָת בין "יהודית" ל"דמוקרטית"? ומה קודם למה, יהודית לדמוקרטית או דמוקרטית ליהודית? קול השואל האם להיות יהודי הוא עליה בדרגה, או עליה במחויבות? ליצור עליונות או למלא מצוות? כי שכר מצווה – הוא מצווה. הקול התובע מאיתנו לשוב לעצמנו. לרוח הדמוקרטית, ולחזון היהודי כפי שנוסח במגילת העצמאות".
"חזון העתיר במחויבויות צלולות לשוויון חברתי ומדיני של כל אזרח. בן גוריון שָקד בחוכמה על איזון בניסוח מגילת העצמאות, שהייתה למכנה משותף. מאחד עם. ומסוגלת לעמוד במבחן הימים. קולו של בן-גוריון תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות – מדינת מופת. מדינה שפויה ונאורה. מדינה שוחרת צדק, שוויון ושלום. מדינה מעוררת אמון ואהדה בעולם כולו.
"ההיסטוריה לימדה אותנו שפילוג העם גרם לנו אסונות. ואחדותו של העם הביא לנו תקומה ותנופה להקים מדינה נהדרת. הפולמוס סביב מה שמכונה 'חוק הלאום' נראה כסָפִיחַ פוליטי שפוגע בערכי היסוד. התנצחות מיותרת, שעלולה להפוך סכסוך מדיני לזעזוע דתי, שקשה יהיה לעוצרה. לאחרונה, החלו להופיע סימנים של מיעוט קנאי, שבשם הדת, כביכול, מפיץ גילויים רעילים של אלימות וגזענות. "עלינו להתייצב כאיש אחד נגד תופעות אלה".