ניצחון על וולגוגרד היה יוצר אשליה שלקבוצה של דני פרנקו יש סיכוי להעלות לשלב הבא, אבל המציאות המרה שונה לחלוטין: ירושלים באירופה היא אחת הקבוצות החלשות ביותר שייצגו את ישראל זה שנים רבות. כמה כישרון, ככה ביזיון, ולילה טוב אירופה עם 67:69 לוולגוגרד.
קמפיין היורוקאפ של האדומים על סף סיום אחרי תצוגה מביכה יותר מקודמתה. משחק אחר משחק השחקנים של פרנקו הציגו כדורסל מתסכל ושבלוני שגם מאמני קט-סל לא היו מתקשים לעצור: אפס יצירתיות, משחק פיקנ'רול שלא קיים, יכולת עלובה מחוץ לקשת (1 מ-6 אמש) וחוסר אונים במשחק העומד.
כקבוצה שבאה להילחם על החיים שלה, ירושלים פתחה את המשחק בדיוק באותה הססנות שראינו כל כך הרבה פעמים העונה באירופה. לקראת סוף הרבע האדומים העלו את האינטנסיביות וסיימו אותו ביתרון 17:14.
פופס מנסה-בונסו קיבל דקות משחק ראשונות, וההשתוללות של הרוסים משלוש (4 מ-27 בסך הכל) סייעה לשחקנים של דני פרנקו לפתוח פער של 7 נקודות בתחילת הקבע השני, אבל הרכות בריבאונד ההגנה מנעה מהם לייצר הפרש גדול יותר, בדרך ליתרון מינימלי 38:37 בירידה למחצית.
היכולת המתסכלת של ירושלים המשיכה ברבע השלישי. רומאו טראוויס (23 נק', 11 ריב') הזכיר למה הוא היה שחקן ליגה נהדר בישראל והעניש את הפועל עם נקודות קלות מדי ושליטה בריבאונד. פעם אחר פעם ההתקפה של פרנקו הסתיימה באחד על אחד של שחקנים מוגבלים התקפית כמו קיצ'ן וגפני, שלא הצליחו אפילו להוציא זריקה. ברייסי רייט, איכשהו השאיר את ירושלים במשחק בסוף הרבע השלישי עם 50:56 לוולגוגרד.
ההתקפה האחרונה של ירושלים במשחק נראתה כמו כל העונה האירופית שלה: הפוסט אפ הצפוי ביותר ביבשת של דונטה סמית', שהצליח לייצר איירבול מביך. ירושלים יכולה להתפאר ב-0:8 שלה בליגה, אבל זה רק עניין של זמן עד שהבועה תתפוצץ גם כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
