ראש הממשלה בנימין נתניהו יביא הבוקר לאישור הממשלה את קידום חוק יסוד - חוק הלאום. השרים יתבקשו לאשר את "חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" שיזם ח"כ זאב אלקין, עם התחייבות כי ניסוח החוק הסופי יהיה מטעם רה"מ, וכי הוא יתוקן לפי 14 עקרונות שגובשו על ידיו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"חוק הלאום, שאביא את עקרונותיו מחר בפני הממשלה, חיוני כדי לבסס את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, זאת אל מול קריאות התיגר הבינלאומיות והפנימיות המערערות על קביעה יסודית זאת", אמר אמש רה"מ, "נבצר באמצעות החוק את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ואת השוויון המלא בפני החוק של כל אזרח, ללא הבדל דת, גזע ומין". עוד הבהיר כי "הבטחת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אינה עומדת בסתירה לשוויון המובטח לכל אזרחי ישראל, ולא אאפשר חתירה תחת שני עקרונות יסוד אלה".
בסוף השבוע הביע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את הסתייגותו, שלפיה הוא סבור כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק הפרטית של חוק הלאום שיזם ח"כ אלקין, ובהצעת החוק המקבילה שיזמו הח"כים יריב לוין ואיילת שקד, משום שהשתיים לוקות בקשיים של ממש. ל"ישראל היום" נודע כי וינשטיין סבור שחוק יסוד כזה עתיד להשפיע על חייו של כל אזרח ותושב במדינה ועל יחסי החוץ של המדינה.
לפיכך סבור היועמ"ש כי חקיקת כל חוק יסוד מחייבת ליבון סדור, מעמיק ומושכל, קל וחומר כאשר מדובר בסוגיה כבדת משקל זו המעסיקה את המדינה מרגע הקמתה. משהחליטה הממשלה לקדם את הנושא וליזום מטעמה הצעת חוק ממשלתית, הדרך הנכונה היא שליבון זה ייעשה בדרך של הצעת חוק ממשלתית, ותוך כדי בחינה דקדקנית - ובתיאום עם היועמ"ש.
עוד עולה מעמדת היועמ"ש כי אין כל פסול בכך שהצעות החוק הפרטיות מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי; ואולם, המתווה שאומץ בהצעות החוק מכוון לשנות את האיזון שבין היסודות הדמוקרטיים לבין המאפיינים הלאומיים של ישראל. המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת "יהודית ודמוקרטית", אשר אימצה הכנסת בכמה חוקי יסוד. בעוד היסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית, זוכה לבולטות ולפירוט, גודרות ההצעות את היסוד השני בתחום צר, בקובען כי לישראל "משטר דמוקרטי". כמו כן, אחת ההצעות קובעת כי ליסוד הראשון יש מעמד בכורה פרשני, בעוד היסוד השני אינו זוכה למעמד כזה.
החרדים מתנגדים
נגד עמדת וינשטיין יצא ח"כ לוין: "זו אמירה מתנשאת שאין בה דבר וחצי דבר עם תפקידו כיועמ"ש או עם עולם המשפט. שאלת דמותה של המדינה, וערכי היסוד שעליהם היא צריכה להמשיך להיבנות, נתונה במשטר דמוקרטי אך ורק לציבור באמצעות נבחריו בכנסת ובממשלה, ובשום אופן לא יכולה להפוך לנחלתם הפרטית של קומץ משפטנים המנסים לשים עצמם מעל הכנסת".
נתניהו הבהיר כי יעלה הצעת חוק מתוקנת מטעמו, לאחר שבשבוע שעבר סירבה שרת המשפטים ציפי לבני להעלות את החוק לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה שבראשותה היא עומדת, למרות סיכומים בקואליציה כי החוק יקודם. אמש אמרה השרה כי "ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אני אגן על ערכי מדינת ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות, ולא אתן את ידי לפגוע בהם. אני תומכת בחוקה שמעגנת את הערכים האלה, ואתנגד לכל הליך או חוק שמעוותים אותם - כמו שעושה הצעת החוק המסוכנת והאנטי־ציונית של אלקין, או כל הצעה דומה שעושה דיל פוליטי על חשבון הערכים האלה".
בתגובה אמר ח"כ דני דנון כי "לא ניתן לגחמות של ציפי לבני להגדיר את הלאום היהודי". בפגישה עם נציגי הליכוד העולמי אמר כי "כל הצעה הממעיטה, ולו בפסיק, מהצעת החוק הקיימת שנוסחה על ידי אנשי הליכוד - היא ויתור שאסור לקבלו".
אף שהצעת חוק הלאום עוד לא הגיעה להצבעה במליאה, בסיעות החרדיות ש"ס ויהדות התורה כבר מבהירים כי יצביעו נגד. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תהה כיצד זה "שדווקא ח"כים שמביאים הצעות חוק להגבלת סמכות ביהמ"ש, מביאים את הצעת החוק הזו, שמעניקה לביהמ"ש סמכות רחבה מאוד בנושאים המהותיים ביותר לאופייה של המדינה".
14 העקרונות שגיבש רה"מ
נוסח החוק של ח"כ אלקין, לצד 14 העקרונות שגיבש נתניהו, מוצגים באתר האינטרנט של משרד רה"מ והם חולקו לשרים מבעוד מועד - ואין ביניהם שום הבדל מהותי. בעקרונות של נתניהו שלוש תפיסות יסוד: זכות הגדרה עצמאית בישראל שמורה רק ללאום היהודי; ישראל היא מדינה דמוקרטית; והמשפט העברי הוא מקור השראה לכנסת ולחוק הישראלי.
בעקרונות שהציג נתניהו נכתב: מדינת ישראל היא בית הלאום של העם היהודי ובה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית; הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי; מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומקיימת את זכויותיהם האישית של כלל אזרחיה על פי כל דין; המשפט העברי ישמש מקור השראה לכנסת; ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך היקש מובהק -יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
בהכנת הידיעה השתתפו שלמה צזנה, עדנה אדטו וגדעון אלון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו