"הנסיך הקטן" עם הצעצועים הגרעיניים

האם ההודעה, המאוד מביכה בצורתה הבוכייה, על מות "המנהיג היקר" קים ג'ונג איל הופכת את העולם למקום בטוח יותר? האם מותו מגביר את הסיכוי לאיחודן של צפון קוריאה ודרום קוריאה בעתיד? האם הסכנה להתלקחות גרעינית בצפון-מזרח אסיה חלפה בעקבות הליכתו לעולם טוב יותר (לפחות טוב יותר מזה שהוא בנה לנתיניו) של המנהיג הטוטליטרי?

קשה לדעת מאחר שמדובר בצפון קוריאה הסטליניסטית, אבל אפשר רק להעריך כי לא צפוי לנו שינוי בקרוב משום שלא מדובר במנהיג אלא בשושלת, ולא במדיניות כי אם במורשת.

ב-1994, כאשר מת קים איל סונג, "המנהיג הגדול", מייסד השושלת הקומוניסטית היחידה שידע העולם, היה במערב מי שקיווה שצפון קוריאה תשתנה, תתמתן, תיפתח למערב. אבל במציאות קרה בדיוק ההפך: הבן קים ג'ונג איל הגשים את חזון האב והפך את ארצו למעצמה גרעינית.

לאחר שני ניסויי הגרעין ב-2006 וב-2009 מקבל קים ג'ונג און, "היורש הגדול" - שכמו אביו, אפילו שנת לידתו חידה - מדינה שכבר אי אפשר להתעסק איתה. לא פלא שדרום קוריאה ויפן לחוצות. הדבר הראשון שערכה צפון קוריאה עם ההודעה על מות המנהיג היה ניסוי טילים. מי חתום על הניסוי? הבן היורש או האב המת? במקרה של צפון קוריאה כולם חתומים, אפילו הסב... כאמור, עסק משפחתי.

צפון קוריאה היתה ונותרה חידה. גם אחרי שהפגינה פתיחות מסוימת - פתחה את שעריה בפני עיתונאים מערבים, אירחה מנהיגים מערבים, קיימה מגעים וחתמה על הסכמים - טרם נמצא האיש שיידע לפענח את "הקופסה השחורה" הנקראת צפון קוריאה. כמו אביו, קים ג'ונג איל עשה הכל כדי לטפח את המסתורין. הבן ימשיך באותו קו. לאיראן יהיה על מי לסמוך.

עם זאת, אפשר לנבא כי לא קלים יהיו חייו של "הנסיך הקטן". הוא אינו הבן הבכור ולא יועד לרשת את האב לפני שהוצג לעולם ב-2009 על ידי המנהיג החולה. עד אז הסתפק ה-CIA רק בצילום אחד שלו במכנסיים קצרים מעידן בית הספר בשווייץ. הגוורדיה הוותיקה השלטת במדינה לא התלהבה מהצנחתו וגם לא מארבעת הכוכבים שניתנו לו עם דרגת הגנרל. ההתקפות ב-2010 נגד כלי השיט והאי הדרום-קוריאני (50 הרוגים) היו בפיקודו של היורש. בכל זאת, היה צריך לספק טעם לדרגות. עד להודעה חדשה, המנהיג החדש לא ישלוט לבד. אחותו ובעלה יעזרו לו בתפקיד, גם אם לא ירצה בכך.

המערב לא יראה שינוי גדול בצפון קוריאה. לא במדינות החוץ כי פיונגיאנג אינה רוצה, ולא במדיניות הפנים כי פיונגיאנג אינה יכולה. צפון קוריאה תמשיך להיות מעצמה גרעינית ודרום קוריאה מעצמה כלכלית. משני עברי קו הרוחב 38 לא צפוי, בינתיים, כל חדש, כמו מאז סיום מלחמת העולם השנייה.

2011 לא היתה השנה של הרודנים. היא היתה דווקא שנת המפגינים. האם ייתכן שבצפון קוריאה ייצאו גם כן לרחובות? ב-2009 היתה רפורמה מוניטארית בצפון קוריאה שלא היטיבה עם העם. היתה תנועת מחאה קטנה שלא צלחה. היא היתה קטנה, לא מאורגנת ולא היו מצלמות כדי לתעד אותה. 600 אלף הטלפונים הסלולריים במדינה לא שידרו צילומים מהמחאה.

ב-28 בדצמבר צפויה הלוויה ענקית. משלחות מחו"ל אינן רצויות. רק מנהיג אחד צפוי להגיע. ניחוש אחד: מנהיג סין.