הקשר הצרפתי־בלגי

דקסיה ישראל הוא בנק שקם בשם "אוצר השלטון המקומי" ב־1953. תכליתו, מראשית ימיו, היתה מתן הלוואות לרשויות המקומיות בישראל. זו התמחותו, גם אחרי שנמכר לבנק הצרפתי־בלגי דקסיה בתחילת המילניום. את מימונן, למעשה, של הרשויות המקומיות הוא המשיך גם אחרי המשבר הכלכלי הגדול של 2008, עת השתלטו עליו ממשלות צרפת ובלגיה. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

תביעה המציירת תמונה מדאיגה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כמה שבועות, טוענת: "דקסיה ישראל הטיל למעשה חרם על ההתנחלויות והפסיק להעמיד אשראי לרשויות המקומיות המצויות בשטחי יהודה ושומרון". 

האם הצליחו האירופאים, דרך בנק ישראלי, להטיל חרם דה־פקטו על ההתנחלויות? ובכן, נאמר תחילה שנושא זה גורם לפקידים הבכירים בירושלים לנוע באי נוחות בכיסאם. את התביעה, אגב, הגישו בעלי מניות בבנק, שתובעים אותו בסכום של כ־200 מיליון שקלים. לטענתם: אנו נפגעים מאותו חרם לכאורה, משום שהיקף האשראי שהעמיד הבנק יכול היה להיות יותר גבוה.

לידי התובעים הגיעה חליפת מכתבים (שצורפה לדרישת התביעה) ממאי 2010, בין יו"ר דקסיה העולמי, ז'אן לוק דהאן, לבין הארגון הבלגי הפרו־פלשתיני INTAL, שבו נכתב (רשמית) כי "החל מיוני 2008 דקסיה ישראל לא העניק להתנחלויות ישראליות הלוואות חדשות כלשהן. כפי שכבר ציינו בישיבת האסיפה הכללית, הסכום הכולל של שאר ההלוואות להתנחלויות קטן ממועד רכישת הבנק מרמה של כ־5%, והוא כעת עומד על פחות מאחוז בודד מיתרת האשראי".

נתונים נוספים שהשיגו התובעים מלמדים כי האשראי המשיך להצטמצם עד סוף שנת 2010, ומתוך ישיבת האסיפה הכללית תירגמו מצרפתית כי היו"ר דהאן מאשר ש"בסך הכל, יתרת ההלוואות להתנחלויות ישראליות קטנה בהתמדה מאז שדקסיה ישראל נרכש והיא מגיעה כיום לכ־0.28% מיתרת האשראי של הבנק".

אם כתב התביעה מעמיד את הדברים על דיוקם, שיעור האשראי שהעמיד דקסיה ישראל צנח ב־94.4% מתחילת שנת 2000. התובעים מסבירים: "...ההחלטה התקבלה עקב לחץ כבד מצד ארגונים פרו־פלשתיניים, מאז רכישת השליטה... הלחץ גבר לאחר שממשלות בלגיה וצרפת נטלו לידיהן את השליטה בבנק". גם מתוך ישיבה של הסנאט הצרפתי, שפורסמה בתחילת 2014, הביאו התובעים הוכחה, שבה שר החוץ של צרפת, לורן פביוס, אומר: "דקסיה הודיע שההלוואות האמורות ניתנו לפני 2008, כך שיתרת ההלוואות קטנה משמעותית מאז שצרפת הפכה למחזיקה בהון של דקסיה. לא ניתנו הלוואות חדשות לאחר 2008".  

 

סימני שאלה

דקסיה ישראל לא היסס בתגובתו לכתב התביעה. "הבנק דוחה על הסף את הטענות חסרות השחר המועלות בבקשה לאישור התביעה. בנק דקסיה ישראל מעניק שירותים בנקאיים לכלל לקוחותיו, ובכלל זה לכל הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון, ואינו מחרים אף לא רשות אחת".

כעת, בזמן ששני הצדדים ממתינים להחלטת בית המשפט אם לקבל את התביעה, התובעים לא שוקטים. הם טוענים שדקסיה ישראל, כחברה ציבורית שנסחרת בבורסה, אמור לדווח על אירוע מהותי שעשוי להשפיע עליו, דוגמת התביעה המדוברת על סך של כ־200 מיליון שקלים, אך לא עשה כן. דקסיה ישראל אמנם עשה זאת, אך רק שלושה שבועות וחצי מאז הוגשה התביעה לבית המשפט ב־4.10.14, לאחר פניית "ישראל היום". 

בפנייתו למשקיעים חזר דקסיה ישראל על תגובתו לתביעה - אין חרם על שום רשות מקומית ביהודה ושומרון - והוסיף: "הבנק פעל וממשיך לפעול בהתאם לשיקולים בנקאיים ועסקיים מקובלים". כך טען גם מנכ"ל הבנק, דוד קפח, עוד ביוני 2007, כשלפני השתלטות ממשלות צרפת ובלגיה על דקסיה, זומן על ידי ועדת הכספים של הכנסת. סיבת הזימון בזמנו - "על רקע תלונות של התנחלויות כי בנק דקסיה ישראל הפסיק להעמיד להן אשראי", כך מצוין בכתב התביעה המחכה לאישור. בוועדה אמר קפח: "אנחנו נותנים אשראי לפי שיקולים בנקאיים טהורים. אנחנו תאגיד עסקי־מסחרי. לא רלוונטי לגבינו מיקום גיאוגרפי..."

קפח אף ציין שב־2007 קיבלו אריאל, יישובים בבקעת הירדן, הר חברון ועוד יישובים בשומרון אשראי. קפח גם לא התרגש מדברי ח"כ יעקב ליצמן, שאמר באותה ישיבה כי ראש העיר עמנואל (הנמצאת מעבר לקו הירוק) "בא לקבל את הכסף, את האשראי מבנק דקסיה, ואמרו לו - לא. יש האומרים שהסיבה היא שבגלל השטחים הם קצת מפחדים. אם זה נכון, זה חמור מאוד". 

מבחינת התובעים, דברי קפח, כמו תגובת דקסיה ישראל, הם התחמקות: "המנכ"ל זרה חול בעיני חברי הכנסת ובעיני ציבור בעלי המניות, ומסתיר בזדון ובחוסר תום לב את העובדות..."

 

מחכים להחלטה

אם אכן יוכח בבית המשפט שבנק דקסיה ישראל, גם אם באמצעות גורמי חוץ (ממשלות צרפת ובלגיה), החרים את ההתנחלויות על ידי אי מתן אשראי, אומרים התובעים, הוא עבר (לכאורה) על חוק החרם על מדינת ישראל. בכל מקרה, הדברים תלויים כעת בהחלטה שיקבל בית המשפט המחוזי בירושלים. הוא זה שיצטרך להכריע אם צמצום של כ־94% בהיקף אשראי באזור גיאוגרפי מסוים - יהודה ושומרון - כפי שמצוטט יו"ר דקסיה העולמית, דהאן, הוא חרם דה־פקטו במתן האשראי. 

במקרה שהתביעה תאושר, ובסיום ההליך המשפטי בית המשפט יכריע שאכן מדובר בחרם (דה־פקטו), תהיה זו רעידת אדמה של ממש. המשמעות היא שממשלות זרות עברו מדיבורים למעשים, בניסיון לייבש את ההתנחלויות, דרך גוף הפועל לפי חוקי ודיני מדינת ישראל - פעולה שעומדת בסתירה לחוקי מדינת ישראל. 

 

• גילוי נאות: חזי שטרנליכט שימש כלכלן ומבקר פנים של בנק דקסיה ישראל במשך כמה חודשים בשנים 2003-2002

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו