הי, מה אתה עושה פה? זאת אומרת, אני יודע, זה הקטע שלך - נחליאלי תמיד מגיע בסתיו, זה אפילו מופיע בכמה שירי ילדים, אבל בכל זאת - אתה לא קורא עיתונים? אין איזו ציפור קטנה שתלחש לך שהשנה זו לא שנה לבוא לפה? עם מה שקורה בירושלים? ובצפון? ולך תדע מה עוד מחכה לנו בדרום. זה הזמן שמצאת להגיע?
ומה עם אולמרט? לא שמעת על אהוד אולמרט, שאמר שהוא לא ידע מה קורה אצלו בלשכה אבל מתברר שהוא ידע מצוין מה קורה בלשכה של אהוד השני? לכאורה, בטח לכאורה, לא שמעת שלכאורה? לא?
ומה עם ההיא שהיתה יד ימינו, בימים שהיד הזאת עוד החזיקה מעטפות, ההיא שכל השנים שמעה הכל וגם לקחה לעצמה, אבל עכשיו היא לא מפסיקה לזמר - והיא, אגב, מזמרת הרבה פחות יפה ממך, נחליאלי, אבל אתה יודע מה אומרים - באין ציפור שיר גם המזכירה שרוצה לקצר את השהות בנווה תרצה זמיר. גם עליה לא שמעת? אתה באמת מעופף, אה?
ומה עם אסון האמוניה? נו, האמוניה, שהחזיקו אותה בתנאים גרועים יותר מאלו שיש בכלא שאליו כנראה כבר לא יגיע מי שאחראי למחדל הזה, כמו האחראים לרוב המחדלים פה? גם על זה לא שמעת? לפחות על הדרבי, על הדרבי שמעת? כלום? אתה בטוח שאתה נחליאלי ולא בת יענה?
והמילקי, שעולה פה פי 3 מברלין? וברלין, שמתברר שהרבה יותר קל להגשים בה חלומות למי שמסוגל לשכוח את הסיוטים? והדירות, על הדירות בטוח שמעת: הרי הבטיחו שהמחיר שלהן עוד שנייה יורד, אבל בינתיים הוא כבר הגיע לגובה שאפילו אתה עם הכנפיים שלך כבר לא יכול להגיע אליו. מה אתה מושך בכנפיים? שמעת או לא? לא שמעת.
והנמֵלים, שבהם בדיוק כמו אצל הנמָלים שבקן, יש פועלות ופועלים שעובדים קשה מאוד, בזמן שהמלכה - או במקרה הזה המלך - אוגר עוד ועוד, עד שכבר יש לו מספיק לא רק ליום סגריר אלא גם לימי הסגריר של הנינים שלו? שום דבר? עוף מוזר אתה, בחיי.
בטח לא שמעת גם על ההוא שניסה השנה להיות נשיא, ואם היה מצליח, כנראה שוב הנשיא היה מסתובב עם ליווי משטרתי לא רק ביום העצמאות? ידעתי שלא. תגיד, בכלל יש לכם אוזניים, אתם? רגע, יצא לך השנה לעוף מעל כיכר הבימה? לא? מזלך. כי מספיק שהיית מצייץ איזה ציוץ לא במקום - החבר'ה שם היו שמים אותך על הגריל.
ותגיד, איך לא שמעת על המשטרה? המשטרה, שניסו למנות מפכ"ל, ובדרך גילינו שיש להם כמה קצינים שקרובים יותר להיות עבריינים משוטרים. ומה עם עוגת התקציב, שמשנה לשנה הופכת לעוגת חנק, כמו אלו שהגישו פעם בצבא? והצבא? מישהו בכלל בדק כמה מהכסף באמת מגיע לאלה ששוכבים במארבים עם הנשק, וכמה לאלה במשרדים בלי החשק? והזקנים? והחינוך? והסרבנים? כלום?
- תגיד, זה יימשך עוד הרבה?
מה זה? אתה מדבר?
- עקרונית לא, אבל אתה לא משאיר לי ברירה. כמו חתול אתה, אוכל ת'ראש.
סליחה. נו, אז מה אתה אומר, לא שמעת כלום מכל מה שקרה פה השנה?
- שמעתי, בטח שמעתי.
אז מה נסגר איתך? כאילו, אל תיעלב, אבל אם אתה יודע את כל זה, למה באת דווקא לפה? חסרים מקומות?
- בחייך, מה רע פה?
אתה רוצה שאני אקרא לך את כל הרשימה מההתחלה?
- לא, לא. אין צורך לחזור שוב. אני נחליאלי, לא תוכי.
נו, אז מה אתה עושה פה?
- תראה, כל מה שתיארת פה באמת לא טוב. אפילו רע מאוד. אבל אני - אני מעל זה, אתה מבין? אני חי בגבוה. מאוד גבוה, כמה קילומטרים למעלה, אם ראית פעם נשיונל ג'אוגרפיק. מהגובה הזה אנחנו לא רואים כלום ממה שנעשה אצלכם: לא את השחיתות, לא את האלימות ולא את המלחמות. מהגובה הזה אנחנו רואים רק ארץ די יפה, עם מזג אוויר די טוב, ועם הרבה אנשים, שמלמעלה נראים די דומים: קטנים, ממהרים, בני אדם.
וואללה.
- כן. חבל שאתם לא יכולים להסתכל מלמעלה מדי פעם - הייתם מבינים כמה מגוחכים אתם נראים: כל היום מנסים לדפוק אחד את השני, להרוג אחד את השני, ועוד אומרים שלנו יש מוח של ציפור.
לא חשבתי על זה אף פעם. אולי תבוא איתי לספר את זה לאנשים? נראה לי שזה יכול לעשות פה שינוי.
- הייתי שמח, אבל עוד שנייה חורף, אני חייב להמשיך הלאה. אל תדאג, נעשה את זה בסתיו הבא. גם ככה כלום לא משתנה אצלכם. יאללה, עפתי.
(איור: יובל רוביצ'ק)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו