לא לאבד שליטה

"פיגועי אווירה". זאת ההגדרה המכובסת שניתנה במערכת הביטחון לגל הפיגועיםהאחרון, שגבה אתמול שני קורבנות נוספים. אווירה, משמע משהו לא מאורגן או יזום, אלא מילים רעילות שנמצאות באוויר ומתורגמות על ידי יחידים למעשים - בדריסות ובדקירות. האחראים ל"אווירה" מוכרים. בכירי הרשות הפלשתינית בראשות אבו מאזן שהרעילו במכוון את האווירה סביב הר הבית, וגם כמה פוליטיקאים ישראלים שהוסיפו נפט למדורה. דווקא גורמי הכוח - צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל מכאן, מנגנוני הביטחון הפלשתיניים משם - אוחזים כרגע בשאריות ההיגיון בשני הצדדים ומונעים אובדן שליטה.

קשה לדעת כמה זמן יצלח המאמץ הזה. כרגע נדמה כי לרחוב הפלשתיני אין באמת אינטרס להשתגע. הכלכלה פורחת (יחסית), ואין שם געגוע אמיתי לטנקים ברחובות רמאללה או לסיירות בסמטאות ג'נין. כל זה בעירבון מוגבל, כמובן; מספיק אירוע אחד חריג, תקלה אחת, כדי שהעסק ייצא מכלל שליטה.

המאמץ הישראלי, נכון לדיון החירום שכינס אמש ראש הממשלה, הוא להרגיע ולא להסלים. להדק עוד יותר את התיאום הביטחוני עם הפלשתינים, ולהדק עוד יותר את הפעילות העצמאית. לעצור כל מי שיש עליו מידע ולהגביר את הפעילות במטרה לטעת "תחושת ביטחון" אצל הישראלים. בפועל זה אומר יותר אבטחה בישובים, יותר כוחות על הצירים, יותר פעילות משטרתית במרכזי הערים, יותר מאמץ לאתר ולעצור פלשתינים ששוהים בישראל באופן לא חוקי.

ספק אם זה יספיק. סביר שיהיו עוד ניסיונות פיגוע, ואיתם יגבר הלחץ הפוליטי והציבורי. נתניהו זוכר בוודאי את הרצח של הלנה ראפ בבת ים, שהוביל להפסדו של שמיר בבחירות 92' ולעלייתו שלו לראשות הליכוד. הוא יודע שעוד פיגוע או שניים - והקריאות יופנו לעברו. לכן הוא מבקש לכבות את השריפה כבר כעת, ולא בעזרת עוד נפט. ממילא מומחי הביטחון שלו אינם מציעים לו נוסחת פלא לדיכוי הבעיה: כזאת יש רק ל"עייצעס גיבערס" (נותני עצות מהצד).

כדי להצליח, זקוק נתניהו לפרטנר, שכרגע לא קיים. אם אבו מאזן יתעורר מהאופוריה, הוא יבין שמלחמת הקיום שלו עלולה להפוך מבחינתו למלחמת סיום. ברגע שהעסק יתפוצץ, לא רק ישראל תפנה נגדו; גם הרחוב הפלשתיני יבחר בחמאס, שכבר הוכיח שהוא יודע להילחם בישראל טוב יותר מפת"ח. כדי להימנע מכך הוא צריך שעון מעורר: ישראלי - בדמות מקל או גזר - או אמריקני, שיעצרו את הסחף המסוכן רגע לפני תהום. 

•   •   •

הטרור הגיע גם לתל אביב

תחנת רכבת ההגנה, אתמול בצהריים • פלשתיני בן 18 ניסה לחטוף נשק מהחייל אלמוג שילוני, דקר אותו מספר פעמים ודחף אותו לכביש • אחרי התערבות אזרחים, המחבל נמלט לאחד הבניינים הסמוכים, ניסה להסתתר - אך נתפס • אמש מת החייל מפצעיו

הטרור הפלשתיני היכה אתמול גם בתל אביב: אלמוג שילוני, חייל צה"ל כבן 20, נפצע אתמול פצעים שהתבררו כקטלניים בעת שהותקף על ידי מחבל ונדקר סמוך לתחנת הרכבת ההגנה בדרום העיר. הדוקר, נור א־דין אבו חאשיה, בן 18 ממחנה הפליטים עסכר ליד שכם, נמלט מהמקום, אולם כעבור זמן קצר נלכד על ידי השוטרים בבניין שבו ניסה להסתתר.

קצת אחרי השעה 12 בצהריים התקבלה קריאה במד"א ובמשטרה על חייל שנדקר סמוך לתחנת רכבת ההגנה. אזרחים שהבחינו בדוקר נאבקו בו והצליחו להניס אותו, ובמקביל חובשים ופרמדיקים של מד"א העניקו טיפול לחייל. "על הכביש שכב צעיר כבן 20 כשהוא מחוסר הכרה עם מספר פצעי דקירה", סיפרו פרמדיק מד"א אורי לוין וחובש בכיר במד"א משה עמיר, שהיו מהראשונים להגיע למקום האירוע, "הוא היה ללא דופק וללא נשימה כאשר מסביב התנהלה המולה גדולה ואזרחים ניסו לסייע לו עד הגעתנו למקום. הענקנו לפצוע טיפול רפואי מציל חיים וביצענו בו פעולות החייאה מתקדמות וממושכות. כשמצבו איפשר, פינינו אותו לבית החולים שיבא". 

נדקר בדרך לבסיס

ד"ר יורם קליין, מנהל יחידת הטראומה בשיבא, אמר כי אלמוג שילוני עבר טיפול בחדר הלם ושורת ניתוחים, ואולם גופו לא עמד בפציעות וכעבור שעות אחדות הוא נפטר. 

"כל הזמן היה ריח של דם", סיפרה אמש מיכל, אמו של אלמוג, "נישקתי אותו, חיבקתי אותו. הילד היה צדיק. נשמה טהורה. כשנפרדתי ממנו אמרתי לו שיחזור אליי. אני מבקשת רק שיחזור אליי". חבריו של אלמוג סיפרו אמש כי היה בחור שמח וחייכן. "הוא חלם להתחתן אחרי השירות עם נוי, חברתו זה שנתיים וחצי", סיפרו, "היה מבסוט מהשירות למרות שהיה רחוק מהבית. הוא קיבל חופשה כי היו לו בדיקות בירושלים ואתמול היה בדרך לבסיס לבסיס כשהמחבל רצח אותו". 

שילוני שירת בפלגת "מגיני הנגב" של הנח"ל החרדי. הרב דב לפשיץ, מרבני עמותת הנח"ל החרדי, שליווה אותו במהלך שירותו, אמר: "אלמוג היה ירא שמיים אמיתי. דאג לכל החיילים סביבו להעלותם בתורה ויראת שמים, מפקד נערץ על פקודיו. הלב נשבר". 

אלמוג, תושב מודיעין, הותיר אחריו הורים, אח תאום, אחות ושני אחים קטנים.

אלמוג (משמאל) שילוני ואחיו התאום סער  //  צילום: באדיבות המשפחה

שביל של כתמי דם

בחזרה לזירת הפיגוע: בזמן שהצוותים הרפואיים מטפלים בפצועים, שוטרי יס"מ שהיו באזור חיפשו אחרי המחבל. "יחד עם צוות מג"ב הגענו לרחוב לבנדה", אמר רס"ב יעקב שמיע מיס"מ שרת, "אזרחים הפנו את תשומת ליבנו לבניין בלבנדה 18, לשם כנראה רץ החשוד. עלינו במדרגות לאט לאט. בקומה הראשונה הבחנו בכתמי דם. המשכנו לעלות עד שהבחנו בחשוד שוכב על הגב". 

"הוא אמר שהוא נפצע", הוסיף רפ"ק גליל עמשה, מפקד יס"מ תחנת שרת, "היה לו פצע דקירה ביד. הוא היה תשוש ומייד עצרנו אותו". אנשי מד"א העניקו למחבל טיפול ראשוני. חוקרי שב"כ חקרו את האיש, שהתברר כנור א־דין חאלד סעיד אבו חאשיה, ולאחר מכן הוא פונה לקבלת טיפול בבית החולים איכילוב. אביו אמר לכלי התקשורת הפלשתיניים: "הבן שלי עבד בעבר בישראל ומעולם לא לקח חלק בפעילות טרור על אף שהיה תומך חמאס כמו פלשתינים רבים".

למשטרה לא היתה התרעה ממוקדת על הפיגוע. ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי, התייחס לפיגוע ואמר: "חשוב להמשיך בשיגרה אך גם להגביר ערנות".

דרך אגב, זמן קצר לאחר הפיגוע הגיע לזירה השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' כדי לקבל סקירה ממפקד המחוז ניצב בנצי סאו. בזמן שהשר שוחח עם הקצין, התגודדו עשרות אזרחים מסביב וצעקו לעברו: "מוות למחבלים" ו"אהרונוביץ תתפטר". השר התעלם מהקריאות ובסיום התדריך נכנס במהירות לרכבו ועזב את המקום בלי להתראיין.

אבי כהן, מיטל יסעור בית־אור, לילך שובל ושלומי דיאז

השתתפו בהכנת הידיעה: דניאל סיריוטי ויהודה שלזינגר

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו