בין הדוקומנטרי לעלילתי

הבמאי דני מנקין צבר מוניטין מפואר בתחום העשייה הדוקומנטרית, עם סרטיו "18 קילו של אהבה", שתיעד חולה בניוון שרירים (שאף הגיע לרשימה הקצרה של המועמדים לאוסקר, אם כי לא התברג בחמשת המועמדים הסופיים), ו"הדולפין", שעסק בנער שעבר התעללות והחל תהליך של ריפוי באמצעות דולפינים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בסוף השבוע עלה בבתי הקולנוע סרט חדש של מנקין, הפעם לא יצירה דוקומנטרית אלא סרט עלילתי, בכיכובו של אלון אבוטבול, ששמו "האם זה אתה?". את התסריט כתב מנקין עם הסופר אשכול נבו, והוא עוסק במקרין קולנוע שפוטר מעבודתו (אבוטבול) ומחליט לצאת למסע בארה"ב בעקבות רייצ'ל, אהבת נעוריו. בדרך הוא פוגש סטודנטית לקולנוע שמצלמת סרט תיעודי על חרטות.

"הרעיון לסרט צץ כשהחלפתי קידומת לגיל 40", מספר מנקין, היום בן 44, "התחלתי להתעסק בשאלות שבהן עוסק הסרט: האם אני נמצא במקום שבו אני רוצה להיות? האם בעוד כמה שנים כשאסתכל על חיי אהיה מבסוט? האם אתחרט על משהו? ואז התחלתי לכתוב את הסיפור. אשכול נבו, שהוא חבר טוב שלי, הצטרף אלי בכתיבת התסריט. נורא נהנינו מתהליך הכתיבה".

אתה מזגזג בין סרטים דוקומנטריים לעלילתיים. כבר עשית סרט עלילתי אחד, "ז'ה טם איי לאב יו טרמינל", בכיכובו של מוקי.

"נכון. גם בעשייה הדוקומנטרית שלי אני כותב תסריטים. אני רואה את הסיפורים שאני מביים כסרטים עלילתיים לכל דבר. כל עבודת הבימוי שלי בתחום הדוקומנטרי יוצאת מהתפיסה של איך זה היה נראה אם זה היה סרט עלילתי. ואכן, את הסרט 'הדולפין' קנו לאחרונה אולפני דיסני כדי לעשות לו רימייק לסרט עלילתי".

אז עכשיו אתה על קו תל אביב־לוס אנג'לס לעבודה עם דיסני?

"כן. יונתן ניר, השותף שלי, ואני בהחלט על הקו. יש במאית ותסריטאית, ניקי קארו, ואנחנו נהיה שותפים בהפקה. לא נכתוב או נביים, אבל נהיה שותפים בתהליך היצירה והכתיבה. עוד לא יודעים מי יהיו השחקנים, אבל אין לי ספק שהם יהיו ידועי שם כי בסרט האחרון שלה השחקן הראשי היה קווין קוסטנר. זו בהחלט תקופה מרגשת בקריירה שלי. באופן כללי אני רואה מגמה שאני שותף לה ומאוד אוהב אותה, שהגבולות בין הדוקומנטרי לעלילתי מאוד מיטשטשים".

מה הפרויקט הבא שלך?

"סרט דוקומנטרי לערוץ 8 ול'רשת' על הניצחון הגדול של מכבי תל אביב ב־1977. זה סרט שהוא גם סיפורה של המדינה בשנה ההיא - אחת השנים החשובות בתולדותיה".