אילו ברק אובאמה היה נשיא רגיל, ייתכן מאוד שתוצאות בחירות אמצע הקדנציה היו נתפסות כפחות דרמטיות. הרי ההיסטוריה האמריקנית מלאה בדוגמאות שבהן המפלגה שאליה משתייך הנשיא, מפסידה את בחירות אמצע הקדנציה (למעשה, זה בדרך כלל מה שקורה), והחיים בוושינגטון ממשיכים כסדרם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עובדה, שני נשיאים אמריקנים גדולים, רונלד רייגן וביל קלינטון, היו צריכים, כל אחד בזמנו, להתמודד מול קונגרס אופוזיציוני. קלינטון כיהן שש שנים מול קונגרס רפובליקני, ואילו רייגן בילה את כל שמונה השנים המפוארות שלו מול קונגרס דמוקרטי. זה לא הפריע לשניים לצבור הישגים, להיות אהודים ואף להיכנס לרשימת הנשיאים הגדולים והאהודים ביותר בתולדותיה של ארה"ב.
אלא שאובאמה, שהפסיד באמצע השבוע את הרוב הדמוקרטי בסנאט ואף ראה כיצד הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים הגיע לשיא שכמוהו לא ידעה אמריקה מאז 1946, ספג ביקורת מקיר לקיר. הרפובליקנים ניצלו את גל הזעם של אזרחי ארה"ב כדי לגרום למהפך בשבע מדינות בינתיים (שש היו מספיקות), ולהפוך את אובאמה לנשיא צולע שנופף השבוע בזכות הווטו שלו וברצון שלו לעבוד, כי זה מה שנשאר ממי שהיה אמור לשנות את אמריקה לתמיד. כנראה שמשיח עדיין לא בא.
אבל מה שפחות מנחם את אובאמה זהו סקר של העיתון "וול־סטריט ג'ורנל" השבוע, שהצביע על כך ש־67 אחוז מהאמריקנים שואפים כי הנשיא ישנה כיוון. 67 אחוז מאמינים כי אמריקה לא בדרך הנכונה. גם סקרים פסימיים פחות קבעו - המדיניות של אובאמה אינה נכונה.
השאלה הגדולה היא אם נשיא אידיאולוג כמו אובאמה מסוגל לעשות את מה שקלינטון עשה בזמנו - שינוי כיוון. אובאמה דווקא קיווה כי בחירות אמצע הקדנציה יסייעו לו בוושינגטון, אלא שבפועל הבחירות הללו הפכו למשאל עם, שבו המדיניות של אובאמה עמדה למבחן. פתאום וושינגטון הפכה לעיר אופוזיציונרית עבור הנשיא. רק שאובאמה - כפי שהוא עצמו העיד כבר - אינו עומד כעת למבחן. אפשר לומר כי השבוע הוא יצא לגמלאות. גם אם עדיין נשמע ממנו בשנתיים הקרובות - הטונים שנשמע יהיו שונים.
הבעיה של אובאמה היא שהוא הוכתר על ידי הפרשנים, המומחים ושלל כוכבים כנשיא גדול - עוד לפני שהוא נכנס לבית הלבן. העובדה שהנשיא ה־44 של ארה"ב שחור תרמה ללא ספק להעלאת קרנה של אמריקה (נראה את אירופה הנאורה בוחרת באחת ממדינותיה בנשיא שחור), אבל צבע העור הוא לא הדבר היחיד שאובאמה הביא איתו לבית הלבן. הוא בעיקר הגיע עם מטען אידיאולוגי עודף - מרכז־שמאל - שביקש לשנות את פני החברה והחשיבה האמריקנית.
מוביל מאחור
המודל הסוציאליסטי האירופי הקסים את הנשיא האמריקני, ששכח כנראה שמה שלא תמיד עובד באירופה, ודאי שלא יתפוס באמריקה. כך או כך, בדיוק כפי שאת פרס נובל לשלום בשטוקהולם קיבל אובאמה מוקדם מדי, כך גם את המחמאות לתפקודו כנשיא. כגודל הציפייה, גודל האכזבה. כעת צריך למצוא אובאמה את נוסחת הפלא שתצליח לגרום לו בשנתיים למחוק את שש השנים הרעות שלו בבית הלבן.
לא מומלץ לו להסתכן בחיפוש הישגים במזרח התיכון היום. באזורנו מומלץ לו יותר לפרק מוקשים מאשר להפריח יונים. ההיסטוריה לימדה אותנו שקצת קשה במזרח התיכון לעשות את שני הדברים בו בזמן. צריך תחילה לעקור את הקוצים לפני שמצמיחים שושנים.
"העם האמריקני מאמין שמשהו לא עובד טוב בעיר הזאת (וושינגטון; ב"ב), והם מצפים ממני לעשות את העבודה. אני האיש שנבחר על ידי כולם, ולא רק על ידי מדינה זו או אחרת", אמר השבוע אובאמה במסיבת עיתונאים בבית הלבן למחרת ההפסד הצורב.
אובאמה ניסה להתגונן ואמר כי אמריקה היום נראית טוב יותר מאשר לפני שש שנים, כאשר נכנס לתפקיד, אולם הוא נשמע יותר כמו תלמיד שנכשל במבחן ומנסה לחפש תירוצים שישכנעו את המורה שכבר נזף בו. אובאמה אף שיבח את מנהיג הרוב החדש של הסנאט, הסנטור הוותיק וידיד ישראל, מיץ' מקונל, שדיבר בשבחו של שיתוף הפעולה בין הבית הלבן לקונגרס, כי זה מה שהאמריקנים מצפים לשמוע.
באותה מסיבת עיתונאים, אובאמה התרכז בנושאי כלכלה, שהם כיום הנושא המטריד ביותר את האמריקנים, לפני רפורמת ביטוח הבריאות, לפני הגירה בלתי חוקית ולפני מדיניות חוץ. מנגד, הוא התרכז במעמד הביניים שהטיפול בו היום באופנה לא רק בישראל. אובאמה נשאל אם הוא גם רואה עצמו כסיבה לכישלון: "כל דבר מחייב אותנו לחשוב", אמר אובאמה, "לא יותר".
"אבל", הוא הוסיף, "סדרי העדיפויות של המימשל לא ישתנו, ונמשיך להתרכז בטובתו של העם האמריקני". כך שאובאמה בעיקר נשמע כמו אחד שמנסה לשכנע את עצמו למה כדאי לו לבלות עוד שנתיים בבית הלבן, לאחר שגילה כי אין לו סיכוי לשכנע את האחרים. אין ספק כי בוושינגטון מכהן מאז יום רביעי נשיא מוחלש.
מוחלש בבית - אבל גם בחוץ. זו לא בשורה טובה לעולם החופשי המאוים מכיוונים שונים. נשיא אמריקני חזק טוב למערב. נשיא חזק הוא מי שיכול לקדם נושאים. לנשיא הנוכחי זה הולך להיות קצת קשה.
אובאמה של אחרי בחירות 4 בנובמבר הוא נשיא במצב בעייתי, שיתקשה מאוד להוביל מהלכים, כולל, כאמור, בזירה הבינלאומית, וכל זה דווקא בתקופה שבה שיחות הגרעין והמלחמה בדאעש נמצאות בשלבי רתיחה במזרח התיכון. באותה עת, בעולם בכלל ובארה"ב בפרט שוררת בהלת אבולה. כך שכלל לא בטוח שזה דבר חיובי בעולם, שנשיא ארה"ב אינו חזק דיו.
אבל אובאמה - הוא האחראי העיקרי לכך שמוסד הנשיאות נחלש וקרנו של נשיא ארה"ב בעולם דעכה. שהרי הוא עצמו היה זה שהמציא את המושג המוזר "להוביל מאחור" במלחמה בלוב. השאלה הגדולה כעת היא כיצד ההפסד בבחירות אמצע הקדנציה ישפיע על שיחות הגרעין של המערב עם איראן?
ביום רביעי גילה אובאמה כי מנהיגי הבתים של שתי המפלגות יבקרו בבית הלבן היום, ושם יקבלו עדכון כללי על המלחמה נגד דאעש ועל שיחות הגרעין. אובאמה רוצה לחבק את הרפובליקנים. הוא, שגרם לקיטוב - מנסה היום להדביק את השברים בין שני המחנות. הרעיון של אובאמה הוא להבהיר לחברי הקונגרס כיצד צריך להתנהל מול האיראנים היום.
אובאמה ביקש להיות מציאותי השבוע בנוגע לאיראן, כשהודה כי לאיראן יש גם את המדיניות שלה וכי אנטי־אמריקניזם עדיין קיים בטהרן, ולכן לא בטוח עדיין אם הם יגידו כן למשהו טוב לאיראן. "אני מעדיף שלא יהיה הסכם מאשר הסכם רע", אמר אובאמה.
משיח לא בא
אין ספק כי היה זה שבוע קשה במיוחד לדמוקרטים. ביומיים האחרונים של הבחירות הנשיא נשאר בבית. העיקר לא להפריע. הזוג קלינטון יצא לעבודה, אבל אפילו במדינה שלהם, ארקנסו, הם לא הצליחו להביא לניצחון.
וזה עוד לא הכל. אפילו במדינה הכחולה ביותר, מרילנד, ניצח הפעם מושל רפובליקני. עד כדי כך ירדו הדמוקרטים לשפל חסר תקדים. "רק אובאמה יכול", ליגלג העיתון "דיילי מייל", תזכורת לסיסמת ה־YES WE CAN המפורסם מ־2008. היו זמנים באמריקה. וכך, יותר משזה היה ניצחון רפובליקני היתה זו תבוסה של אובאמה. אפילו לא של הדמוקרטים.
כעת הוא צריך להתמודד בלי בית נבחרים. משימה קשה, כשגם את ההישג הגדול שלו, מבחינתו, רפורמת הבריאות, מבקשים הרפובליקנים לשנות.יותר מזה, חברי תנועת מסיבת התה, הפלג הכי ימני של הרפובליקנים, כבר חולמים על תהליך הדחה של הנשיא. יש להניח שהזרם המרכזי במפלגה הרפובליקנית לא יאפשר כיוון שכזה. אבל פעם הם גם לא העלו על דעתם את האפשרות הזו. הרפובליקנים מבינים כי כדי לנצח בבחירות של 2016 לנשיאות, דבר שעליו הם לא חלמו עד לפני שנתיים, הם צריכים להתמתן.
אפרופו בחירות 2016, יש בארה"ב מי שסבורים כי אובאמה פגע בסיכוייה של הילארי קלינטון להיבחר ולהפוך לנשיאה הראשונה. יהיה מעניין לעקוב אחריה בתקופה הקרובה: האם גם היא, כמו המועמדים הדמוקרטים בבחירות שהיו כעת, תתרחק מהנשיא הצולע כדי להגדיל סיכוייה בבחירות הבאות.
היה מדהים לבלות השבוע בארה"ב. כיסיתי את הבחירות של 2008, והייתי בין 100 אלף בני האדם במנסס, וירג'יניה, שהריעו לאובאמה. הם היו כמו פלסטלינה בידיו. הריעו למשיח, לכוכב רוק שהגיח לקול צלילי להקת יו־2. חזרתי לארה"ב בבחירות אמצע הקדנציה של 2010. הדמוקרטים כבר הפסידו, אבל אובאמה לא הבין עדיין שזהו הפסד בעיקר שלו. ואז באו הבחירות לנשיאות של 2012. הרפובליקנים היו משוכנעים בניצחון בדיוק כפי שהדמוקרטים היו בטוחים שידיחו את ג'ורג' בוש הבן. אלא שאמריקה אוהבת לתת עוד הזדמנות. ואז ראיתי כיצד הדמוגרפיה המשתנה בארה"ב מקשה על הרפובליקנים לנצח בבחירות לנשיאות.
חזרתי השבוע לבחירות אמצע הקדנציה השניות והאחרונות של אובאמה. היה מדהים לשמוע ברחוב עד כמה האמריקני מאוכזב מהנשיא. שנתיים לפני סיום הקדנציה, אמריקה נתנה השבוע לאובאמה ציון נכשל.
שאלת מיליון הדולר היום בארה"ב היא האם הבית הלבן והקונגרס האדום יצליחו לעבוד יחד אחרי הצונמי הרפובליקני של אמצע השבוע. "הנשיא אובאמה התעורר ביום רביעי עם הידיעה שהוא צריך לעשות משהו כדי לשקם את המורשת הבעייתית שלו", כתב ג'ראלד סייב ב"וול־סטריט ג'ורנל".
בכלל, גם אובאמה וגם הקונגרס ימצאו עצמם בבעיה אם יבחרו שלא לשתף מעתה, בשנתיים הקרובות, פעולה. מצד שני, לאובאמה היום יש (הרבה) פחות מה להפסיד. הרפובליקנים אמנם חולמים על מהפך גם בבית הלבן בבחירות של 2016, אבל את הנשיא המכהן זה פחות מעניין - השבוע הוא פשוט הפסיק לחלום.
• • •
מיץ' מקונל - האיש החזק בסנאט
מיץ' מקונל, שנבחר שוב בקנטאקי די בקלות, לא מתכוון לעשות ויתורים לנשיא. מקונל, המאוד פרו ישראלי, שהפך למנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, התייחס לנושא הגרעין ואמר ל"ישראל היום" כי "הרפובליקנים בסנאט נחושים לוודא כי כל הסכם כולל בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ישמור הן על ביטחונה הלאומי של ארה"ב ויכיר גם בצרכים הביטחוניים של ישראל, כשותפה ביטחונית של ארה"ב". הטון כלפי אובאמה ברור: ישראל היא שותפה וצריך לדאוג לביטחונה.
אובאמה מתכוון כמובן להקשיב לרעיונות, דעות ועמדות של הרפובליקנים. אין לו הרבה ברירות היום: "בגלל הסנקציות חסרות התקדים, שהשפיעו על הכלכלה האיראנית, הם לראשונה ניהלו משא ומתן רציני", אמר. "הצלחנו לשתק את תוכנית הגרעין שלהם. הקהילייה הבינלאומית מאוחדת ולא היו פיצוצים בשיחות. אפילו עם רוסיה, וושינגטון הצליחה להמשיך לעבוד למרות שלא תמיד נראו הדברים באופן זהה", אמר אובאמה המבקש כבר להכין את הקונגרס לקראת הסכם. הוא גם ניצל את מסיבת העיתונאים כדי לדבר על "הידידה ישראל" המודאגת מאוד מתוכנית הגרעין האיראנית.
גם הממשל וגם הקונגרס בוחנים כעת זה את זה. אף אחד לא רוצה פיצוץ. אמריקה רוצה שיתוף פעולה. איך עושים את זה במצב עניינים מתוח שכזה - זו כבר שאלה אחרת.
יש לזכור כי במשך השנים שבהן אובאמה היה נשיא, הוא ומקונל נפגשו רק פעם אחת פנים אל פנים. קשה להגיד שהשניים חברים. מקונל מקורב יותר לסגן הנשיא, ג'ו ביידן, שאיתו הצליח כמה פעמים לגנוב סוסים. כעת מיץ' מקונל כבר קופץ כיתה, והוא צפוי מעתה להתנהל ישירות מול הנשיא. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו