קול של שקט מבורך מלווה אותי כשאני פותחת את החלק השני של מסעי באזור מטה יהודה. הפעם אני מוצאת את עצמי בין ההרים, באזור הזה, שהוא מלא יין, הפתעות והבטחות, בואכה ירושלים.
התחלתי את הטיול בחוות עדולם - חוות עיזים וגבינות במושב צפרירים, שנמצא בחבל עדולם, מדרום לבית שמש. צפריר היא רוח בוקר, והיישוב נקרא כך משום הרוחות שנושבות בו עם שחר. קול פעיית העיזים מהדיר הסמוך ליווה אותי כבר עם יציאתי מהמכונית. נכנסתי צועדת בשביל קטן, המוצל בסבכה יפהפייה של צמח מטפס סגול פרחים, ופגשתי את אורן אביב, גבוה, שקט ומחויך, שקיבל אותנו במאור פנים בחווה שלו שהקים לפני שלוש שנים.
"החלטתי להקים את החווה בעקבות חלום רומנטי שתמיד היה לי", הוא מספר, "להקים חווה אקולוגית אורגנית אוטרקית, שתוכל לקיים את עצמה, וזה מה שעשיתי, לאט לאט". אנחנו מתיישבים בכורסאות נמוכות בלב החווה, ריח בצק ממלא את האוויר ומטריף את חושיי. את הניחוח הקסום הזה מייצר בצק שמיוצר מחיטה שנטחנת בחווה ונמסרת לטיפולן המסור של הגחלים הלוחשות בטאבון שלצידי. אורן מגיש לנו תה מחליטת צמחי תבלין ריחנית ומניח את הספלים על השולחן שלידנו לצד תקרובת מגרה: גבינות עיזים חריפות ריח מתוצרת החווה, לאבנה, סלט חצילים טבול בשמן זית טרי וצרור של צנוניות סגלגלות וצמחי תבלין שאך נקטפו.
כשאני שואלת את אורן מדוע החליט להקים את החווה שלו דווקא כאן, ומדוע בחר דווקא בעיזים, הוא עונה לי שעוד מתקופת דוד המלך גידלו ורעו כאן עיזים, וזה בעצם הייעוד של האזור: החורש הטבעי שגדל כאן פרא משמש אזור מרעה מצוין עבורן, והעיזים מצידן מיטיבות עם הטבע כשהן מנקות את החורש מענפים ומעלים, שהופכים לחומר בעירה מסוכן בקיץ הלוהט שלנו.
בחווה היפה אפשר לערוך סיור חקלאי, כולל ביקור בדיר העיזים, שבדצמבר צפויות בו המלטות. תוכלו לשוטט בגן הירק, לאכול פיצות נהדרות ועליהן פירורי גבינות עיזים, וכולם - ילדים כבוגרים - יכולים ליהנות מהשקט ומהיופי של המקום.
גפנים במטה יהודה. אזור שמלא ביין, בהפתעות ובהבטחות
הולכים בתל
ואם כבר הזכרתי את דוד המלך - אזור מטה יהודה בואכה עמק האלה הוא אחד המקומות הנזכרים ביותר בספר הספרים שלנו, ובו התחולל הקרב המפורסם בין דוד לגוליית. אנחנו נוסעים לכיוון תל עזקה שבפארק בריטניה, דקות נסיעה ספורות ממושב צפרירים. כאן נערוך תצפית לעבר עמק האלה, שם נערך הקרב המיתולוגי.
פארק בריטניה משתרע על פני 40 אלף דונמים של גבעות עטורות ביערות נטועים ובחורש טבעי. בפארק נופים מפעימים, אתרים ארכיאולוגיים רבים, שבילי הליכה ודרכי נוף. אנחנו מחנים את הרכב בחניון הקרוב לתל עזקה - גבעה נישאה, שבראשה נמצאת נקודת התצפית. עזקה היא עיר מקראית המוזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת מערי האמורי שכבש יהושע. במקום שרידים ארכיאולוגיים המיוחסים לעיר עזקה ולימי מרד בר כוכבא.
העלייה אל פיסגת התל קלילה ונעימה והיא מלווה בלוחות אבן, שעליהם מצוטטים פסוקים מהתנ"ך המתארים את סיפור הקרב בין דוד לגוליית. מהתצפית אפשר לראות גם את אזור השפלה, את מישור החוף, את הרי ירושלים ואת מורדות הר חברון. אתם מוזמנים לטפס מעלה, לשבת בצל עצי השיזף וליהנות מאחד הנופים היפים בארץ. כשתסקרו את האזור תוכלו להבחין בגפנים הרבות שמעטרות כאן שטחים נרחבים, ומכוסות עכשיו בשלכת יפהפייה בצבע אש.
מי שרוצה להמשיך לטייל בפארק העצום יכול להשאיר כאן את הרכב ולטייל בין השבילים, או להמשיך עם הרכב ולעצור בכל פינה קסומה שיש לפארק להציע. אפשר גם לפנות לאחד ממרכזי הרכיבה הפועלים באזור ולשכור אופניים, או להביא אופניים מהבית וליהנות מטיול מענג.
אנו נפרדים לשלום מפארק בריטניה וממשיכים למושב אשתאול, שנמצא מצפון לבית שמש. ברגע שנכנסים לביתה המואר והחמים של שלומית כהן ישראלי שבמושב, מריחים את ריח השוקולד. שלומית, שוקולטיירית וגרפיקאית מוכשרת שמעבירה סדנאות שוקולד, מספרת שמה היא הכי אוהבת בשוקולד זה את העובדה שהוא תמיד מוציא מהאנשים את הילדים שבהם. וגם אני מוצאת את עצמי מתלכלכת כמו ילדה קטנה, טועמת, יוצרת פרלינים משוקולד ונהנית מכל רגע. במסגרת פסטיבל היין, שמתקיים במועצה האזורית מטה יהודה עד 14 בנובמבר, היא תקיים סדנאות שוקולד למבוגרים ולמשפחות. והכי חשוב: שלומית לא שומרת את הידע שלה לעצמה, ואת כל מה שהיא מלמדת תוכלו למצוא באתר שלה ולעשות בעצמכם בבית.
גבינות ומטעמים של חוות עדולם. הכל אקולוגי ואורגני
עמוק בקצפת
אני ממשיכה בנהיגה לכיוון שורש, מושב שיתופי בהר יהודה, הנמצא כ־5 ק"מ ממזרח לשער הגיא וכ־11 קילומטרים ממערב לירושלים. אנחנו מטפסים מעלה בכביש העקלקל עד שאנחנו מגיעים לראש ההר, היישר למלון שורש ירוק בהר. מדובר במקום שקט עם אחד הנופים הנפלאים בארץ, שמתאים במיוחד למשפחות, במחיר הוגן והגיוני. במקום 40 יחידות נופש צמודות קרקע המתאימות גם לזוגות, הצופות אל נוף שמשתרע מירושלים ועד הים. היחידות ממוקמות בלב כרי דשא, עם צמחי תבלין והרבה הרבה שקט. ולאנשי מועדון ארוחת הבוקר: אין חדר אוכל במלון, לכן הארוחה תוגש לכם היישר לחדר.
לצד המלון, ובאותו נוף קסום בדיוק, הקימו לפני שנה בדיוק בני הזוג יפעת וירון ארמוזה את מסעדת מוזה בהר. ירון מספר ששניהם תמיד אהבו לארח, ושחלומו היה לפתוח מקום משלו. "ברגע שראינו את המקום הזה", מוסיפה אשתו יפעת, "שמשקיף אל נווה אילן, היישוב שבו אנחנו גרים, התאהבנו". בדרך המקרה פגשו השניים את קובי קטני, שף מוכשר ומוערך שחזר מעשר שנות בישול באוסטרליה, ויחד הקימו את מוזה בהר - מסעדת ביסטרו עם אוכל נפלא, באמת נפלא, שלא יישכח מליבכם במהרה. המנות טעימות ויפהפיות ויש אפילו שתי מנות טבעוניות. אני התקרנפתי על שלישיית המבורגרים נימוחים, המונחים בתוך לחמניות בריוש נהדרות, עם תוספות דוגמת מח עצם, חזה אווז מעושן ופטריית פורצ'יני, והמוגשים לצד צ'יפס ביתי, עבה ונהדר. מנה נפלאה.
כל המנות כאן מוגשות לצד מגוון יינות האזור, וגם בגיזרת הקינוחים יש הפתעות. כך למשל קינוח בשם "איטון מס", שנקרא על שם הפנימייה האנגלית המפורסמת לילדי עשירים. מספרים שיום אחד לא מצאו טבחי הפנימייה מה להגיש לילדים כקינוח, אז הם רקחו מכל מה שמצאו במטבח את הקינוח הזה שכולל קצפת, מרנג, פירות יער ושקדים, בקיצור תענוג מתוק.
בפרץ של ספונטניות החלטתי לסיים את הטיול באחת הנקודות השקטות והיפות בארץ - מנזר השתקנים, הלוא הוא מנזר לטרון. רכס לטרון, ששוכן מעל צומת חשוב שבו עברו הדרכים הקדומות שקישרו בין עזה, יפו וירושלים, כיכב בלא מעט סיפורי קרבות היסטוריים, החל בקרבות יהושע בן נון לכיבוש הארץ במאה ה־13 לפנה"ס, דרך מלחמותיו של יהודה המכבי ביוונים וכלה בתקופת מסעות הצלב, אז נערכו באזור קרבות רבים בין הצלבנים למוסלמים. גם במלחמת העצמאות התנהלו פה קרבות לא מעטים, דבר שמנוגד לשקט ולפסטורליות השורה כאן בכל.
מנזר השתקנים הוקם כאן בשנת 1890 על ידי נזירים מהמסדר הטראפיסטי (הנזירים השתקנים, הידועים בסגפנותם), והוא מוקם על גבעה שעליה שכן מבצר שנבנה בתקופה הצלבנית.
הנזירים במנזר גזרו על עצמם שתיקה בכל הנוגע לענייני חולין, הם ממעטים בדיבור, עובדים בעיקר בחקלאות בשטחי המנזר ומתמקדים בגינון ובגידול זיתים וגפנים, שמהם הם מפיקים יין ושמן זית אשר אפשר לרכוש בחנות הסמוכה למנזר.
אפשר להעביר כאן אחר צהריים או שבת חורפית בנעימות ובשלווה. בואו לכאן בכל הרכב שהוא - משפחתי, זוגי, חברי - ותוכלו לחזות בחייהם השקטים של הנזירים השתקנים, לשמוע את פעמוני הכנסייה ולהתמסר לשקט הנפלא הזה ששורר כאן. וכן, זוהי גם נקודה נפלאה לסיים בה סיור שקט ומהורהר במטה יהודה. התחלנו בשקט וסיימנו בשקט. תיהנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו