תמם ב"חשמלית ושמה תשוקה" // צילום: ג'ראר אלון // תמם ב"חשמלית ושמה תשוקה"

בנעליים של מרלון ברנדו

מחר תעלה בהבימה הפקה משותפת עם הקאמרי של "חשמלית ושמה תשוקה" • לתפקיד הנחשק של סטנלי נכנס עמוס תמם, שמודה: "זה תפקיד שחלמתי לעשות"

אין כמעט סטודנט למשחק שלא מתרגל במהלך הלימודים מונולוג מהמחזה "חשמלית ושמה תשוקה", הקלאסיקה של טנסי וויליאמס שנכתבה ב־1945, ושהעיבוד המוכר ביותר שלה נעשה דווקא לקולנוע, ב־1951, בכיכובו של מרלון ברנדו. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מחר תעלה בתיאטרון הבימה הפקה חדשה של המחזה, קופרודוקציה של תיאטרון הבימה והתיאטרון הקאמרי, בבימויו של אילן רונן. מי שמגלם את דמותו של סטנלי קובלסקי, המהגר מפולין שעובד במפעל ונוהג לשתות לשוכרה, הוא עמוס תמם. לצידו משחקות יבגניה דודינה, המגלמת את אשתו סטלה, ואנה דוברוביצקי בתפקיד בלנש, אחותה של סטלה, שנכנסת לחיי הזוג ומנפצת את הדינמיקה המשפחתית. 

"זה תפקיד מדהים", אומר תמם (37). "כשהציעו לי אותו, מאוד שמחתי. זה תפקיד שבסתר ליבי תמיד חלמתי לעשות. סטנלי הוא סוג של מיתולוגיה בתיאטרון. מובן שעשיתי מונולוג שלו בבית הספר למשחק, אין סטודנט בבית ספר למשחק שלא עושה מונולוג מתוך המחזה הזה".

זו דמות לא פשוטה לגלם. הוא איש מחוספס, קשוח, אלים. 

"אני אפתיע אותך ואגיד לך שאני רואה את סטנלי כילד קטן. בעיבוד שלנו הוא בחור שגדל בבית עם הרבה אחים, והוא מצא את סטלה, האחת שנותנת לו להרגיש ילד מיוחד. כל הקשיחות הזאת היא בעצם קוצים, כמו אלה שיש לחתול רחוב חלש ועזוב שרק רוצה אהבה אבל חייב להיות תוקפן ולשלוף ציפורניים. כל הפעולות של סטנלי הן מתוך מגננה. 

"לדעתי, אחד הדברים שהופכים את המחזה הזה לגדול כזה הוא העובדה שאין בו טובים או רעים, כולם קורבנות. גם סטנלי הוא קורבן. הוא לא עושה שום דבר מתוך רוע או אכזריות".

החספוס מבחוץ והרכות מבפנים דומים לדמות אחרת שאתה מגלם, קאזה ב"קזבלן". 

"גם אני חשבתי כך בהתחלה, אבל המחזה הזה מאוד שונה. אין באמת קשר בין קאזה לסטנלי". 

אנשים רואים בך יותר שחקן טלוויזיה. פחות יודעים שאתה עושה תיאטרון.

"זה מצחיק אותי, אני קודם כל שחקן תיאטרון. כשסיימתי ללמוד משחק שיחקתי ב'הסערה' של שייקספיר, ככה שהתחלתי בתיאטרון. מבחינתי אין פה עליית מדרגה אלא הרחבה של הפעילות שלי בתיאטרון, ואני מאוד שמח על ההזדמנות הזו".

בשבוע הבא תעלה בערוץ 10 העונה השלישית של "אחת אפס אפס", שאתה מככב בה. כיף לעשות סידרת אקשן?

"זה הכי כיף והכי קשה שיש, גם פיזית וגם נפשית. מאחר שצילמנו שתי עונות יחד, היתה חצי שנה של צילומים, 12 שעות ביום, עם מרדפים וסצנות אלימות. נפצעתי כמה פעמים. זו היתה חוויה באמת מדהימה וזה משהו שאקח לכל החיים. זו באמת מתנה ענקית".

מה עם סרטי קולנוע?

"האמת שיש סרט בקנה, אבל זה עוד לא סגור לגמרי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...