משהו מעורר אמביוולנטיות בדמותו של ג'ון גרין: הסופר הצעיר, שסחף את הנוער בסערה בספריו "מחכים לאלסקה" ו"אשמת הכוכבים" (שהפך בתורו לשובר קופות מפלצתי), הוא בעל מלאכה מיומן. הוא יודע לעורר הזדהות, לחלץ אמפתיה ולבנות סיפור מושך ואפקטיבי. מנגד, יש מי שלא מתלהב מהאופן שבו הוא יודע למתוח את החבל ולתבל את העלילה בגסויות, בשאכטות גנובות ובשלוק של אלכוהול, מספיק בדיוק כדי לא להרגיז את המבוגרים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ועם זאת, לאחרונה עומד גרין במרכז מיזם תקשורתי מעורר עניין, שגם אם שוב מציב אותו בעמדה של הבחור הנכון שאומר תמיד את הדבר הנכון, הוא בכל זאת נוגע בנקודה כאובה למדי. הקמפיין, שהפך את גרין לפנים שלו, מבקש להגביר את המודעות לצורך בהצגת מגוון רחב יותר של דמויות בספרי ילדים ונוער, על בסיס גזע, צבע, דת או מאפיינים אחרים, המייחדים קבוצות מיעוט ברחבי ארה"ב.
ל־We Need Diverse Books Campaign יש על מה להסתמך: מחקר שפורסם במארס האחרון בארה"ב מצא כי מתוך 3,200 ספרי ילדים שיצאו במהלך 2013, 93 בלבד הציבו במרכזם דמויות שחורות עור, 69 סיפרו על אסיאתים ו־57 עסקו בלטינו־אמריקנים.
"אנחנו זקוקים לספרות מגוונת כדי לשקף את המציאות של הקהילות שבתוכנו", טען גרין בסרטון שהפיץ הקמפיין ואשר זכה כבר לעשרות אלפי שיתופים, "והמציאות הזו מגוונת ביותר. חשוב מאוד למצוא את עצמנו בסיפורים שאנחנו קוראים, ואני חושב שרבים לא רואים את עצמם בסיפורים, אבל גם חשוב מאוד לראות בסיפורים את האחר; כשאינך מאתר אותו בסיפורים, קשה יותר לתפוס אותו במורכבותו, וכך אנחנו משאירים אותו תחת תווית הזר".
ג'ון גרין /// צילום: אי.פי
גרין הוא אולי השם החם בקרב קבוצת אנשי הספרות ונשות הספרות שנרתמו לקמפיין, אך הוא בהחלט לא היחיד. "כילד הומוסקסואל, לא מצאתי אפילו ספר אחד שגרם לי להרגיש פחות בודד", הצהיר הסופר הבריטי פטריק נס, "אבל לא עוד". גם הסופרת מלורי בלאקמן היא מהקולות הבולטים בעד עידוד הספרות על ילדים ונוער בעלי מוגבלויות, כמו גם ילדים מדתות ומתרבויות שונות. בלאקמן, אגב, זכתה באוגוסט האחרון למתקפה רבתי בטוויטר לאור עמדותיה.
ספרים הם חלון ומראה
הקמפיין, שהחל כתגובה לפאנל ספרותי שבו נכחו גברים לבנים בלבד, החל לבעבע ברשתות החברתיות בתביעה "להרים קול שאגה שלא יהיה אפשר להתעלם ממנה", ועד מהרה עלה מדרגה; מארגניו צברו כמחצית הסכום שקיוו לגייס - כ־100 אלף דולר - בתוך כשבוע ומתכננים להשתמש בכסף על מנת "לשנות את פני ספרות הילדים והנוער".
בין השאר, עובדים המארגנים על פסטיבל נודד שיחגוג נושאים כשונות וגיוון בקרב ילדים, הענקת פרסים לסופרים שמתייחסים לנושאים הללו בכתיבתם, מפגשים בין סופרים לתלמידי בתי ספר, וכיוצא באלה רעיונות. "וזה עוד כלום לעומת מה שנוכל לעשות ככל שנגדל", טוענים המארגנים ברשתות החברתיות. "בארה"ב כיום יותר מחצי מהתלמידים שייכים למיעוט מסוים, והעובדה היא שמעט מדי מהם זוכים לחזות בבן דמותם בספרות. ספרים אינם רק מראה, אלא גם חלון: ככל שילדים יקראו יותר, כך הם יבינו לא רק את עצמם, אלא את כולנו".
עיניים רבות נשואות לקמפיין, שהתופעה שבה הוא נוגע אינה ייחודית לארה"ב. למעשה, אולי כדאי שנציץ כולנו בספרות הילדים והנוער שיוצאת לאור בישראל; נראה שלא תהיה לנו ברירה אלא לשאול את עצמנו מדוע הילדים והילדות, הנערים והנערות שאנחנו פוגשים בה נראים ונשמעים אותו דבר, בעוד הרחוב עמוס מגוון צבעים, ארצות מוצא, מנהגים ותרבויות?