צילום: יהושע יוסף //

האם הח"כים יביישו את שלטון החוק?

"לעת הזו לא נתגבשה תשתית המאפשרת לבסס את חוקתיות ההצעה", קבע היועמ"ש • והצעת החוק גם פוגעת בזכויות חוקתיות - זכות הקניין, חופש העיסוק וחופש הביטוי • וגם שני מבקרי מדינה בדקו תלונות, והתוצאה: לא־כלום • לתשומת לב הח"כים שקיבלו חופש הצבעה על החוק

"לעת הזו לא נתגבשה תשתית המאפשרת לבסס את חוקתיות ההצעה" - כך קובעת עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כלפי הצעת החוק שיזם ח"כ איתן כבל נגד "ישראל היום". ובמילים פשוטות: הצעת החוק אינה חוקתית.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

את עמדת היועמ"ש הציגה אתמול בוועדת השרים לחקיקה המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד אורית קורן. בהודעה שפירסם משרד המשפטים צוין כי "המשנה ליועמ"ש הבהירה כי כדי להצדיק את המצעים המוצעים (בחוק), אשר פוגעים מטבע הדברים בזכויות מוגנות בעלות מעמד חוקתי - זכות הקניין, חופש העיסוק וחופש הביטוי - הרי שנדרש קודם לכל להשתכנע כי סכנה כזו לחופש העיתונות, המוצגת כתכלית החקיקה, אכן קיימת... דברים שמסרו נציגי הממונה על ההגבלים העסקיים וכן נתונים נוספים מלמדים כי לעת הזו לא נתגבשה תשתית המאפשרת לבסס את חוקיות ההצעה".

בסקירתה בפני השרים אמרה המשנה ליועמ"ש קורן כי "החוק נועד למנוע מצב שבו תיווצר סכנה לדמוקרטיה בכך שיהיה עיתון אחד שישתלט על כל השוק, ותיווצר סכנה לחופש הדעות". לדבריה, נעשתה פנייה לממונה על ההגבלים העסקיים, והסכנה הזו נבדקה על ידי הממונה. האחרון הבהיר כי "מדובר בסכנה שאינה מוחשית, שאין לה ביסוס בנתונים שבדק, ולכן כל הפגיעות שלכאורה החוק אמור להגן מפניהן - לא קיימות".

בישיבת הוועדה הוחלט לאפשר חופש הצבעה לח"כים מהקואליציה על הצעת החוק, שככל הנראה תעלה לקריאה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי הקרוב. 

השאלה היא האם יביישו ח"כים את שלטון החוק ויצביעו על חוק שהיועמ"ש קבע כי אינו חוקתי.

במהלך הישיבה עשתה שרת המשפטים ציפי לבני, העומדת בראש הוועדה, מאמצים ניכרים לקדם את הצעת החוק במהירות הבזק, ומבחינתה, ללא כל דיון; ואולם שרים אחדים תבעו את זכות הדיבור. 

"חקיקה אינדיבידואלית"

השרים יובל שטייניץ ולימור לבנת הדגישו כי עמדת היועמ"ש משמעותה דברים חמורים כלפי החוק. על כך הגיבה השרה לבני: "העברנו חומרים נוספים לבחינת משרד היועמ"ש", וקורן הוסיפה כי במשרד טרם הספיקו לעיין בהם.

עוד אמרה השרה לבנת כי "מדובר בחקיקה אינדיבידואלית, וכזו אנו פוסלים תמיד, כמו שאנו פוסלים הצעות חוק שעוסקות באדם. זה דבר פסול. הנימוק לחוק לא מספיק טוב לפעול נגד חוקי יסוד". עוד ציינה השרה לבנת כי לפי הנתונים של הממונה על ההגבלים העסקיים, "ידיעות אחרונות" היה מונופול כל הזמן, ורק אחרי כניסתו של "ישראל היום" לשוק הוריד הממונה את הגדרת המונופול מ"ידיעות".

השר שטייניץ הבהיר כי "הצעת החוק הזאת יוצרת תקדים מסוכן. המטרה היא לחסל גוף תקשורת. זה ייצור תקדים לגבי גופי תקשורת אחרים". בפנייה לשרים הטיח השר שטייניץ: "הפרלמנט צריך להחליט על הפסקת פעילות של גוף תקשורת? אתם נותנים יד לדבר הזה ואז תציגו את עצמכם דמוקרטים?" 

הוא המשיך והדגיש כי "שרת המשפטים היתה צריכה להוביל את זה ולהגיד שאין לזה מקום. תחשבו טוב איזה תקדים אתם מייצרים פה. הדבר הנכון הוא שפה אחד אף אחד לא היה נותן לזה יד. לא הכל פוליטיקה ולא הכל אינטרסים".

בתגובה השיב השר יעקב פרי: "מה אתה נוזף בנו, כאילו שבאת מוכן מהבית? אתה יודע מה עמדתי?"

מנגד טענה השרה לבני כי "הצעת החוק לא סוגרת עיתון, בואו לא ניתמם, זה משמש לצרכים מסוימים וזו סכנה לדמוקרטיה". היא חזרה על טענותיה, שלפיהן "ישראל היום" הוא עלון תעמולה. "אם כך את סבורה", אמרה לה השרה לבנת, "הייתי מציעה לך לפנות למבקר המדינה. אבל בעצם, הרי כבר פנית למבקר המדינה והוא בדק ומצא שבטענה הזו אין שום דבר. לכן את, בניסיון לחוקק את החוק הזה, רק עושה תעמולה לעצמך".

כמו כן דרשו השרים שטייניץ ולבנת לקבל בכתב את חוות דעתו של היועמ"ש, כפי שנמסרה על ידי עו"ד אורית קורן, עוד לפני ההצבעה על החוק, המתוכננת בקריאה טרומית ביום רביעי. על כך אמרה השרה לבני: "אני עוד צריכה לשבת עם משרד המשפטים, לפני שיכתבו את זה לקראת יום רביעי".

בתוך כך, ל"ישראל היום" נודע כי כבר בפברואר 2010 פנה ח"כ יואל חסון למבקר המדינה הקודם, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, והעלה טענות שפעילות העיתון היא "תרומה אסורה". בעקבות הפנייה נדון העניין במשרד מבקר המדינה. 

ממשרד המבקר נמסר בתגובה כי "בבסיס הדיון היתה הכרה בחשיבות של חופש הביטוי והעיתונות החופשית. כן הובאה בחשבון עמדת המחוקק, כפי שהוצגה בפני מבקר המדינה על ידי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דאז, ולפיה 'פעילות עיתונאית אמיתית לא תיחשב תרומה אסורה למפלגה ויהא זה מאמר מערכת, סיקור חדשות, פרשנות, טור וכיוצא בזה'. 

"לפיכך נקבע כי מן הראוי לערוך הבחנה בין 'פעילות עיתונאית אמיתית' לבין פרסומי תעמולה המסווים ככתבה 'עיתונאית אמיתית', וכי משרד מבקר המדינה יבחן, כפי שנעשה בעבר, כל מקרה לגופו. לגוף העניין באותה פנייה לא הובאו ראיות המטילות בספק פעילות עיתונאית אמיתית. מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, הביא בזמנו לידיעת ח"כ חסון מדיניות זו של משרד מבקר המדינה".

עוד נודע ל"ישראל היום" כי בעקבות פנייה חדשה של עיתונאי למבקר המדינה הנוכחי, השופט בדימוס יוסף שפירא, העניין נבחן מחדש. בתגובת משרד מבקר המדינה נמסר כי שפירא "קבע כי נוכח חשיבותם של עיתונות חופשית וחופש הביטוי ונוכח עמדת המחוקק, מדיניות משרד מבקר המדינה תהיה גם להבא לבדוק כל מקרה לגופו".    

בהכנת הידיעה השתתפו עדנה אדטו, גדעון אלון ומתי טוכפלד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...