עדיף בג"ץ שטועה מדי פעם

הקרב על חוק עוקף בג"ץ מתנהל בשני רבדים. החלטת בג"ץ פוסלת את החוק המתיר מאסר בפועל של מסתננים מאפריקה ללא דין וללא משפט. אין הליך כזה ביהדות ובדמוקרטיה ובמשפט העברי ובמערבי. כל אזרח חייב להתנגד למצב שבו אפשר לממש מעצר ממושך בלי דיון משפטי. המחוקק מתחיל במסתננים מאפריקה כפי שפעם חוקק רק נגד יהודים. אחר כך החוק מתרחב, עד שבסופו אפשר לעצור כל מי שהמשטר אינו חפץ ביקרו. ההיסטוריה רוויה בדוגמאות.

בפועל מפריזים בבעיה. הן מפני שבנימין נתניהו הורה למתוח גדר לאורך הגבול עם מצרים, ששמה קץ להסתננות מאפריקה, ובכך נקבעה תקרה לבעיה; והן מפני שאלפים כבר יצאו את הארץ והיא הצטמצמה. אך גם מי שמוסיף לראות בדאגה את תופעת ההסתננות - יודע כי נחוץ חוק אחר. מפני שלכל אדם מגיע יומו בבית המשפט. לא את בג"ץ צריך לשנות אלא לקבוע בחוק חדש ענישה כבדה למסתננים, שיסרבו לחזור לארצם.

למשל, מסתנן ייכלא עד שבעה ימים; שבמהלכם יובא בפני שופט; יוצע לו לחזור לארצו, או עונש מאסר ממושך שייקבע בחוק; ורק מיעוט מזערי של מסתננים, שהם אכן פליטים פוליטיים (ולא מהגרי עבודה או משתמטים משירות בצבא ארצם), יורשה להישאר כאן.

אך במישור העקרוני הדיון יותר מעניין. גם מי שמניח כי בג"ץ טעה בבטלו את החוק נגד מסתננים, חייב להביא בחשבון כי הכפפת השופטים לאינטרסים פוליטיים מסוכנת פי כמה. הטענה כאילו שופטי בג"ץ לא נבחרו על ידי הציבור, ולפיכך מעמדם נחות בהשוואה לפוליטיקאים, מעידה על חוסר הבנה יסודי של שלטון החוק.

מי שהסביר במפורש מדוע 11 שופטים, שלא נבחרו בקלפי, רשאים לפסול חוק של הכנסת, היה מנחם בגין, שבמלאות לו 38 שנים כתב בנתניה מנשר שהוא לתפארת מדינת ישראל. בגין הסביר זאת טוב מהאחרים. כל ניסיונותיי לשכנע שרי חינוך לכלול את המנשר הזה בשיעורי אזרחות עלו בתוהו. אם זה לא - מי בכלל צריך שיעורי אזרחות?

לכן עדיף בג"ץ שטועה מדי פעם ולא מכופפים אותו לפוליטיקאים מאשר להפך. בלשון פשוטה - הבחירה היא בין מורשת בגין לבין הצדקנות הנוכחית. חבל שאפילו בליכוד לא מבינים אמת פשוטה זו. בכל זאת יוזמת הפגיעה בבג"ץ לא תאושר. מפני שהיועץ המשפטי יהודה וינשטיין קם על רגליו האחוריות כראוי, ועימו ציפי לבני ויאיר לפיד, וגם נתניהו לא יניח ליוזמתה לקבל אישור בממשלה. הסחבת תנצח. הפעם לטובה.

•   •   •

חוק המסתננים החדש: מתקן חולות  - וגם "מעצר משמעותי"

בסבב הפרידה שלו מוועדת הפנים הציג השר סער את עיקרי החוק החדש, שנועד להחליף את זה שנפסל בבג"ץ • הסביר: "צריכים הרתעה, ותמריץ כלכלי לעזיבה"

שר הפנים גדעון סער לא רק החל אתמול את סבב הפרידות שלו מהכנסת, אלא הציג בה את עקרונותיו של אחד החוקים שצפויים ליצור מתח רב במושב הקרוב: חוק המסתננים.

השר סער הציג אתמול בישיבת ועדת הפנים את עיקרי החוק, המתגבש בימים אלה בממשלה ושנועד לשמש תחליף לחוק שנפסל על ידי בג"ץ. הוא ציין כי עדיין קיימים פערים בין תפיסת הדרג הנבחר לבין עמדת היועץ המשפטי. לדבריו, אין לו כוונה להתפשר בימים האחרונים לתפקידו על שמירת צביונה של ישראל. "הוויכוח", אמר, "הוא אם תהיה כאן בתוך מספר שנים לא רב קהילת מיעוט גדולה של מסתננים מאפריקה". 

השר הוסיף כי כל חקיקה צריכה לכלול שני מימדים: "תקופת מעצר משמעותית להרתעה - בדיון אצל ראש הממשלה, דובר על תקופה של שמונה חודשים. לגבי מתקן חולות - יש הסכמה שהוא חייב להישאר, והשאלה היא מה יהיה אורך תקופת השהות בו, שצריכה להיות משמעותית. אני לא שולל הליכה במקביל גם בנתיב הפלילי, אבל במקרה של כניסה מסיבית. אלו תרחישים שבהחלט יכולים להתפתח על רקע המצב במזרח התיכון, ובמהלך כזה יש קושי לקיים העמדה לדין בהיקפים מנהליים, לכן צריך לקיים מעצר מנהלי לתקופה ארוכה כפי שהיה בחוק הקודם. מי שילך רק לנתיב הפלילי - זו טעות". מעבר לחקיקה, המשיך, "יש מגמה לתת תמריצים כלכליים ומנגנון שלפיו חלק משכר המסתננים יופרש לקרן שתינתן לכל מי שייצא מהארץ. אנחנו מאמינים שזה ייצור תמריץ ליציאה. ריככנו את החוק בכמה נקודות, אבל לא נוכל לקבל את כל פסק הדין". 

בתגובה לדברי יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב (ליכוד), שטענה כי לא הצליח "לשכנע את הממשלה להביא חוק מרתיע מספיק" וכי אפשר להגיש חוק גם ללא היועמ"ש, אמר סער כי הוא "מכבד את היועמ"ש, ומקווה שבששת הימים שנותרו לי אגיע איתו לעמק השווה. לא אביא לממשלה חוק שאיני מאמין בו". 

בדיון ציין שר הפנים כי זו "ההופעה האחרונה שלי לפחות בכנסת ה־19", ואמר כי בכוונתו להגיש את התפטרותו מהממשלה ומהכנסת. ח"כים מכל הסיעות הביעו צער על פרישתו. כך, למשל, אמר ח"כ מנחם מוזס (יהדות התורה) כי "חבל על הפוליטיקה הישראלית שמאבדת פוליטיקאי כמוך. קשה לי הפרידה". 

גדעון אלון, כתבנו בכנסת טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו