בעקבות חלוצים

בגבעת הקיבוצים, צמוד לפארק המדע ברחובות, ניצבים כמה בניינים תמימים ששימשו את התנועה הקיבוצית בתחילת דרכה. כאן עברו חברי הגרעין הכשרה כדי לדעת איך להקים קיבוץ, איך לעבוד בחקלאות ואיך לנהל חיים בקיבוץ. אולם הסוד הגדול נמצא מתחת לפני הקרקע. כאן, מתחת לבניינים התמימים, בעומק של 8 מטרים ובשטח של כ־250 מ"ר, הוקם בחשאי בשנת 1945 מפעל לייצור כדורי 9 מ"מ עבור תת־מקלע סטן, שהיה נשקם האישי של לוחמי הפלמ"ח.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בשנת תרפ"ט פרצו ברחבי הארץ מאורעות, שבהם הותקפו יהודים בערים וביישובים מבודדים על ידי המון ערבי. לאחר המאורעות החיים חזרו למסלולם, אולם אחת המסקנות היתה שיש להגן על נקודות היישוב ולהעמיד לרשותן נשק ותחמושת לצורך התגוננות. בשנת 1931 נשלח לגרמניה שליח כדי ללמוד את סוד ייצור כדורי הרובה. המכונות לייצור הכדורים נרכשו בפולין על ידי ההגנה והוברחו בדרכי סתר לביירות ומשם לארץ.

משימת ההקמה של המפעל הוטלה על חברי קבוצת צופים א', שבחבריה היה שלמה הלל, לימים יו"ר הכנסת ה־11, שר הפנים ושר המשטרה בממשלות ישראל וכיום נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. המקום פעל בסודיות גמורה מ־1945 ועד 1948, ובמהלך שנים אלה ייצר יותר מ־4 מיליון כדורי תחמושת, ששימשו את הלוחמים במלחמת העצמאות. כינוי הסתר של המפעל בפי אנשי ההגנה היה "מכון איילון". מעל המכון וסביבו הוקמו מבני מגורים, חדר אוכל, לול, רפת, מסגרייה וגן ירק.

מכון איילון, היום

מכון איילון היה המפעל הגדול של תע"ש במחתרת. עם הקמת המדינה הגבעה המשיכה לשמש גורמים שונים בתעשייה הביטחונית של ישראל עד 1963, אז ננטשה. גם היום מי שאינו יודע היכן הכניסה הסודית, לא יוכל למצוא אותה. תנור המאפייה הקיבוצית, העשוי לבנים, נע על מסילה, ומאחוריו מתגלה אחד הפתחים אל המפעל התת־קרקעי המרשים, העומד היום כאילו רק אתמול הפסיקו לייצר בו כדורים.

ב־1986 החלה המועצה לשימור לשקם את המכון. עבודות השימור בוצעו בתמיכת אגף מורשת במשרד רה"מ ומשרד התרבות והספורט. כשנה לאחר מכן, ב־1987, המבנה נפתח לציבור ומאז הוא מופעל כאתר מורשת של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בתמיכתו של ראש עיריית רחובות רחמים מלול. אתר התיירות העולמי הפופולרי TripAdviser העניק למכון איילון אות הצטיינות לשנת 2014. בתעודה שהגיעה למכון נכתב כי TripAdviser מעניק אות הצטיינות בהתבסס על הדירוג המקסימלי (5 כוכבים) שניתן למכון על ידי גולשי האתר. מנתוני אתרי מידע שונים עולה כי נכון ל־2012, גולשים באתר יותר מ־33 מיליון איש בחודש. באתר גילו אנשי המכון כי 568 גולשים העניקו לו חמישה כוכבים על חוויית הסיור והשהות בו ודירגו אותו כאטרקציה ה־11 המומלצת לביקור בישראל.

קסם על ים כנרת

בתחילת המאה שעברה, עקב איומם של הטורקים להחרים אדמות שאינן מעובדות, החליט ד"ר רופין, מנהל המשרד הארצישראלי, להקים ליד המושבה כנרת חווה לאומית ללימוד חקלאות לפועלים. החווה, שהוקמה בשנת 1908, הפכה למעבדה חברתית־משקית, שבה התגבשו ניצנים ראשוניים לניסויים חברתיים של צעירי העלייה השנייה. מכאן יצאו המייסדים של קבוצת דגניה, קבוצת כנרת, קיבוץ עין חרוד ואלה של מושב העובדים הראשון - נהלל. על שטח מצומצם בהרבה מהחווה החקלאית המקורית נמצא אתר המורשת חצר כנרת, ששמות גדולים שזורים בו, ובהם רחל המשוררת וא.ד. גורדון, וכאן גם הוקם "המשביר" - שם שנתן ברל כצנלסון להתארגנות שנוסדה בחווה ועיקרה איסוף יבולים מיישובי הסביבה והגליל וחלוקתם לנצרכים. משנת 1929 הפך המקום למשכנם הארעי של גרעיני התיישבות. ב־1950 הפך צה"ל את המקום לבסיס של גדוד הנח"ל ששכן בו עד שנת 1974, אז ננטש ונעזב.

בשנת 2006 הזמינו עמותת חצר כנרת והמועצה האזורית עמק הירדן את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לבצע פעולות שימור ושחזור במבנים שנותרו מהחווה החקלאית המקורית כדי להחיות את המקום מחדש. בראשית 2007 השיקה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מרכז הדרכה, שעם הזמן הפך לאתר מורשת.

מכון איילון, ערב קום המדינה

כיום אפשר לבקר במבנים המשומרים: חוות העלמות, חדר האוכל והאסם שבו מוקרן סרט על המשוררת רחל. בשנת 2011 נוסף לאתר החאן ההיסטורי, ששוקם ושומר ובו תצוגה חדשה. בחודשים הקרובים ייפתח גם האגף המשקי בחווה החקלאית, לאחר שימור ושחזור. באתר פועל מרכז הדרכה, שבו מודגש כי ערכים כגון מנהיגות, ציונות, עבודה ושיתוף פעולה הם כוח חינוכי המניב פעילות חווייתית־ערכית מגוונת לכל המשפחה. בפעילויות אלו אפשר לשלב, בתיאום מראש, סיורים ברחבי העמק, כגון סיורים בעמק הירדן, בבית הקברות בכנרת ובביתניה.

לפרטים: 04-6709117.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מייצגת יותר מכ־150 אתרי מורשת ברחבי הארץ, מהם מנוהלים באופן ישיר אתרי המורשת מכון איילון ברחובות, אתר הפרדסנות־מינקוב ברחובות, מקווה ישראל בחולון, בית ילין במוצא, שרונה בתל אביב, רכבת העמק בכפר יהושע, משטרת הטיגרט בנהלל, מחנה המעפילים ומרכז המידע הלאומי לתולדות ההעפלה בעתלית, חצר כנרת ואתר מורשת מוזיאון הרעות במצודת כח.