הטבע חזק מכל

כברת הדרך שעבר האדם מאז צעד יחף בקרחת היער ועד שטס לירח, ומאז בערותו ועד לגודש המידע המוצע לו באינטרנט, לא שינתה את תמונת המצב הבסיסית שבה נראית האנושות נחותה ומובסת מול איתני הטבע, שיש להם שמות רבים. הנוטים לאמונה הדתית מדברים על אפסות האדם מול האלוהים, ברוח מזמורו של דוד המלך: "מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו?"

במהות החילונית של האסון מדובר ברוח ובסערה וברעש אדמה ובהתפרצות הר געש ובמפולת הרים ובגאות הים ובשיטפונות ובאש. לקרובים אל מוקד האסון הם נראים לרוב כקץ הימים. מדוע שכבו בנות לוט עם אביהן השיכור והביאו לעולם את צאצאיהן מואב ועמון הטמאים? מפני שהאמינו כי אם לא יחטאו בכך יקיץ־הקץ על המין האנושי לאחר העונש שהשית האלוהים על סדום ועל עמורה.

מה גרם לעמוס לשאת את נבואתו דווקא "שנתיים לאחר הרעש"? מה חשבו בשנת 79 תושבי פומפיי, שראו את עירם - שכיית חמדה בפני עצמה - נמחקת ונחרכת תחת גלי הלבה הרותחת שנפלטה מהר הגעש וזוב? רק במרוצת ההיסטוריה האנושית למד האדם כי אסונות אלה, שמקורם בגורמים עליונים עלומים, אינם סופניים. במפולת שלגים בהרי האלפים לפני 98 שנים נהרגו באחת רבבות בני אדם, אבל מלחמת העולם הראשונה - עקובה מדם יותר מקודמותיה - המשיכה להקיזו בלי לחדול. הבינו שהאסון אינו עוצר את גלגל החיים האנושיים.

התקשורת האיצה שני מהלכים הקשורים באסונות טבע. היא הגבירה את המודעות והחישה את זרימת המידע, והיא גם ביססה את התחושה כי בתוך זמן־מה יחזור העולם לתקנו לטוב ולרע עד להתרגשות הקצרה בעת האסון הבא. כן גם לגבי הטרגדיה של מפולת השלגים בהרי ההימלאיה בנפאל, שבה מעורבים מאות בני אדם, ובהם ישראלים רבים.

בכל ימי החג נדרכו כל מי שיש לו קרוב־משפחה ומכר וידיד, או מי שבעקיפין נחשב לכזה, כדי לקבל פיסת מידע על גורל יקיריהם. המחשבות גם התרוצצו מהולות בחרדה: אילו רק הקדימה המפולת בשבוע או התאחרה, ופסחה לפני או אחרי חג הסוכות, סביר להניח כי פחות ישראלים היו שוהים באזור. מי יזעק זעקת איוב כלפי שמיים לשאול מדוע דווקא לקראת שמחת תורה? ומי ישיב? 

אך זו מהות החיים המערביים־מודרניים במאה ה־21. הצעירים רוצים לחוות; להיות קצת כריסטופר קולומבוס או ואסקו דה־גאמה; הם מתרוצצים עד סוף העולם; המחיר אינו גבוה במונחים מערביים, אפילו במדינה שבה המילקי אינו זול; והתחבורה עד לרגלי האתרים המבוקשים נוחה.

"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", כלשון השיר של חיל האוויר. גם אין טעם לנסות. שום צעיר לא יוותר על נהיגה בגלל התאונות, ולא על הטיול אחרי הצבא לאתרים יפי־נוף, ומה שהיה הוא שיהיה, ונידרך, ונתאבל - מאוד, כבימים אלה - והצעירים ימשיכו ברוח "עולם כמנהגו נוהג". 

*   *   *

מפולת שלגים קטלנית

סופה קשה היכתה את רכס האנאפורנה בהימאליה כחודש מוקדם מהתחזיות • התוצאה היתה הרת אסון: לפחות 29 מטיילים ממדינות שונות בעולם נהרגו - מתוכם 3 ישראלים; חשש לחיי מטייל נוסף

אסון בשיא עונת הטרקים: ביום שלישי, סמוך לשעה 06:00, שעון נפאל, היכתה את רכס האנאפורנה הפופולארי סופה קשה - כחודש מוקדם יותר מהתחזיות. לפחות 29 תרמילאים איבדו את חייהם במפולת שלגים שגרמה הסופה, ובהם שלושה ישראלים. נכון לשעת סגירת הגיליון, ישראלי נוסף מוגדר נעדר וקיים חשש לחייו. עד כה חולצו 17 ישראלים שנפצעו והם הועברו לטיפול. 

על פי ההערכות, מפולת השלגים נבעה משאריות של סופת הציקלון "הודהוד" שהיכתה בדרום מזרח הודו השבוע. המפולת פגעה במעבר ההרים ת'ורונג לה שברכס האנאפורנה כבר ביום שלישי בערב, אך צוותי ההצלה של הצבא הנפאלי התקשו להגיע למקום בשל תנאי מזג אוויר קשים ובשל גובה השלג שנערם במקום, ולפי דיווחים הגיע לשני מטרים. רק ברביעי בבוקר, עם התבהרות מזג האוויר, התאפשר לצוותי ההצלה לסייע בחילוץ הנפגעים. 

מתחת לרכס הקימו אנשי הצבא המקומי מחנה לקליטת האנשים שחולצו ויחולצו, ואלה מועברים לקטמנדו ולהוקרה לקבלת טיפול. בתקשורת המקומית דווח כי כ־ 70 איש עדיין נעדרים ויותר מ־153 מטיילים כבר חולצו. גורם רישמי בממשלת נפאל העריך אתמול כי יקח כמה ימים לחלץ את כל הגופות. 

בסוכנות האחראית לטרקים בנפאל נאלצו להודות כי מדובר "בתקרית החמורה ביותר במעורבות אזרחים זרים שהתרחשה באיזור בעשור האחרון". נוסף על כך באיגוד סוכנויות התיירות בנפאל מתחו ביקורת חריפה על השלטון המקומי: "הממשלה שמחה לקחת כסף מתיירים אבל לא עושה כלום עבורם. עכשיו היא צריכה לדאוג לממן תחזיות מזג אוויר ועזרה מהירה להצלת הטיילים".

על אף החג שצוין בארץ, ערך מנכ"ל משרד החוץ, ניסים בן שטרית, דיון מיוחד במשרדו שבו לקחו חלק כל הגורמים המטפלים באירוע בישראל ובנפאל. לדבריו, המחלקה לישראלים בחו"ל, חדר המצב של משרד החוץ ושגרירות ישראל בנפאל פועלים במתכונת חירום על מנת לטפל באירוע. 

בהערכת המצב מסר בן שטרית כי "128 צעירים שהיו שם אותרו ויש לנו קשר 135 איש נוספים לא נוצר איתם קשר. זה לא אומר שהם בסכנה אלא שיש בעיות התקשרות שם. רובם נמצאים במקום בטוח. אני מניח שנוכל לאתר את רוב האנשים האלה עד מחר בבוקר".

לדבריו, הכוחות בשטח מנסים לחלץ את השוהים ולסיים את החילוץ בתוך יומיים, משום שלאחר מכן צפוי גל נוסף של מזג אוויר סוער. "אין צורך במשלחת חילוץ. הנפאלים מסייעים ויודעים לעשות את זה הכי טוב שיש והם העמידו לצורך כך את מירב הסיוע", הוסיף.

לדברי מנהלת חדר המצב במשרד, אילנה רביד, הישראלים ששוהים בהר ועדיין לא יצרו קשר מוגדרים "מנותקי קשר" ולא נעדרים וכי לפי המידע הקיים, הם לא בסכנה. מהמידע שסיפקה רביד עולה כי משרד החוץ ריכז שמות של 200 ישראלים שנמצאים באזור ואשר נוצר עמם קשר והובטח כי אינם בסכנה.

עוד אמרה רביד כי השלטון הנפאלי משתפים פעולה באופן מלא במסירת מידע לנציגי ישראל בשטח: השגריר ירון מאיר וסגנו יהונתן לבל. משרד החוץ החליט לתגבר את הנציגות בנפאל בצוות מהודו. כבר אתמול בצהריים יצאו צוותי האיתור והחילוץ של מגנוס איתור והצלה, וגם של חברת הביטוח הראל - "הראל 669". בהערכת מצב שקיים מנכ"ל מד"א אלי בין הוחלט להיערך לשיגור משלחת של רופא ופראמדיק של מד"א.‫