פרופ' מיכאל גרצל מהמכון הטכנולוגי הפדרלי השוויצרי בלוזאן ופרופ' תומס מאייר מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב הם הזוכים בפרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום אנרגיה חלופית לתחבורה בגובה של מיליון דולר. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי הודיעו אתמול (שני) על זכייתם. הפרס מוענק זו השנה השנייה על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד.
הפרס היוקרתי מוענק לשני הזוכים על מחקריהם פורצי הדרך בפיתוח תהליכים יעילים וזולים המבוססים על "תאי שמש" להמרת אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית שתשמש להנעה חשמלית בתחבורה. תאים אלו יכולים לשמש גם לפירוק מים לקבלת מימן וחמצן, צעד קריטי בפיתוח דלקים "מבוססי שמש" לתחבורה. דלקים המבוססים על מימן הם דלקים ידידותיים לסביבה מכיוון שבשריפתם נפלטים מים בלבד.
הזוכים נבחרו מתוך מספר רב של מועמדים שהומלצו לפרס על ידי נשיאי/ות אוניברסיטאות ומנהלים/ות בתעשיות מהעולם ומישראל. הזוכים נבחרו על ידי ועדת מומחים בין-לאומית שהגישה המלצתה לאישור חבר נאמנים בראשות פרופ' יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון. הפרס, על שם אריק ושילה סמסון, בסכום של מיליון דולר, הוא הפרס הכספי הגדול ביותר בתחום האנרגיה החלופית בעולם ומוענק למדענים/ות שקידמו את הנושא משמעותית. לדברי יו"ר חבר הנאמנים שבחר את הזוכים בפרס, פרופ' יצחק אפלויג, "התגליות המדעיות הבסיסיות והפיתוחים הטכנולוגיים של מקבלי הפרס מקדמים את האנושות צעד קרוב יותר לרגע שבו נוכל להשתמש באנרגיה הזמינה והבלתי מוגבלת של השמש לתחבורה ולצרכים אחרים, ולהתנתק מהצורך להשתמש בדלקים הפוסיליים המתמעטים והמזהמים".
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי אמר לרגל ההכרזה, כי "הפרס מסמל את המחויבות של מדינת ישראל לקידום נושא תחליפי הנפט שלו חשיבות עליונה בכל היבט של החיים שלנו כאן – כלכלה, ביטחון, מדע וחברה".
הזוכה הראשון - פרופ' מיכאל גרצל הוא ראש מעבדת הפוטוניקה במכון הטכנולוגי הפדרלי השוויצרי בלוזאן. במחקריו פיתח סוג חדש של תאים סולאריים הקרויים על שמו - תאי Grätzel. תאים אלה מבוססים על חלקיקי צבע רגישים המחקים את תהליך הפוטוסינתזה והופכים את אנרגית האור לאנרגיה חשמלית שיכולה לשמש ישירות להנעה חשמלית או לפירוק מים לקבלת מימן וחמצן, שניתן להשתמש בהם כדלקים לתחבורה. תאים אלו הם בעלי היעילות הגבוהה ביותר הידועה כיום בניצול אנרגיה סולרית והיצור שלהם זול בהרבה מתאי שמש רגילים.
פרופ' גרצל פרסם יותר מ-900 מאמרים מדעיים והוא אחד מעשרת הכימאים המצוטטים בעולם. בין הפרסים בהם זכה: הפרס האירופי לחדשנות וטכנולוגיה, פרס ליאונרדו דה וינצי של האקדמיה האירופית למדעים, פרס מילניום 2000 לחדשנות טכנולוגית ופרס הרווי של הטכניון. הוא אף נבחר על ידי מגזין "סיינטיפיק אמריקן" כאחד מחמישים החוקרים המובילים בעולם.
פרופ' תומס מאייר מהאוניברסיטה של צפון קרולינה בארה"ב וראש מרכז לאומי לדלקים מבוססי שמש, הוא מנהיג וחלוץ בתחומי הפוטוסינתזה המלאכותית ופיתוח דלקים סולאריים המבוססים על פירוק מים לקבלת מימן וחמצן. מחקריו פרצו דרך בהבנת תהליכי העברת אלקטרונים בעקבות חשיפה לאור שמש - תהליך מרכזי בהמרת אנרגית שמש לחשמל. מחקריו המעמיקים והמקיפים תרמו תרומה מכרעת לפיתוחים טכנולוגיים של תאים "לפוטוסינתזה מלאכותית". פרופ' מאייר הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב והוא זכה בפרסים חשובים רבים.
חבר הנאמנים שבחן את ההמלצות לפרס והחליט על הזוכים כלל חמישה מדענים בעלי שם מהעולם בהם חתן פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר; ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ פרופ' יוג'ין קנדל; המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' נורית ירמיה; יו"ר קרן היסוד מודי זנדברג; ונציג משפחת התורם.
הפרס יוענק לזוכים ב-3 בדצמבר השנה במסגרת ועידה בין-לאומית לתחליפי נפט אותה מקדמים מנהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה בראשותו של אייל רוזנר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד. אל הוועידה, המתקיימת זו הפעם השנייה בישראל, יגיעו אנשי מימשל מהעולם, מומחים בין-לאומיים ומשקיעים בכירים, במטרה לקיים פורום לגיבוש מדיניות בינלאומית בתחום תחליפי נפט ולמצב את ישראל כמרכז תעשייה וידע מוביל.
לדברי אייל רוזנר, ראש התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים, "ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני - לצמצם את השימוש בדלק לתחבורה ב-60% עד שנת 2025. על מנת להגיע ליעד זה דרושות חדשנות, יצירתיות ולא פחות מכך - מדיניות חכמה וחזקה. ישראל נערכת להובלה עולמית בתחום זה, עלינו להקטין את התלות בנפט ואת התלות במדינות יצרניות הנפט ובכך לחזק את כלכלת העולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו