ממי מפחדים בדאעש?

נהג המשאית הטורקי אוזגור סימסק ישן במשאיתו, בזמן הפסקה שלקח מדרכו בת אלף הקילומטרים לתחנת הכוח קאירה בעיראק, כששמע דפיקות על רכבו. "לוחמי דאעש השתלטו הלילה", צעק לעברו מנהל העבודה בתחנת הכוח, "רוקן את המשאית שלך ותתחיל לרוץ!". 

סימסק מיהר לפרוק את מכלית הדלק, אך זה היה מאוחר מדי. טנדר עם הלוגו בשחור לבן של דאעש הגיח לפתע. מאבטחי מתקן קאירה, שרק רגעים קודם לכן התבדחו עם נהגי המשאיות, נעמדו פתאום מולם עם מסכות שחורות וכלי נשק, ולקחו את כל 32 הנהגים הטורקים בשבי. 

לזרים רבים שנתפסים ע"י לוחמי דאעש, עצם החטיפה משמעה חודשים של חוסר ודאות, עינויים ולעתים מוות. במקרה של סימסק ועמיתיו, השבי יימשך קצת יותר משלושה שבועות. המשאיות הוחרמו, אבל אף אחד לא נפגע ולא שולם כופר. כך עולה מראיונות של סוכנות AP עם הנהגים. התקרית מציירת תמונת מצב לפיה החמושים נזהרו לא להרגיז את ממשלת טורקיה, ועשויה להציע תובנות על שחרור 49 בני ערובה מהקונסוליה של טורקיה במוסול, לפני קצת יותר משבוע. 

טורקיה יכולה להנחית מכה קשה על הארגון

"דאעש התייחס לבני הערובה בדרך זו משום שלא רצה להתגרות באנקרה", אומר ג'ורג' רידינגס מחברת לונדונית העוסקת במודיעין. "אם טורקיה החליטה שהיא פושטת על ערוצי והמימון ומכירת הנפט של דאעש העוברים דרך טורקיה, תהיה זו מכה קשה ליכולת של הארגון".

טורקיה שומרת על חברות מסויגת בקואליציה נגד דאעש. עד שחרור בני הערובה האחרון, בטורקיה אמרו כי הם לא שוקלים הצטרפות לקואליציה. בימים האחרונים, תחת לחץ מבעלי ברית בנאט"ו, הנשיא הטורקי רג'יפ ארדואן אומר שהוא שוקל שיתוף פעולה צבאי, אך לא פירט. 

גורמים בטורקיה דחו את הרעיון שהם צועדים על קצות האצבעות סביב דאעש. כשנשאל אם טורקיה היא אמביוולנטית כלפי הקיצונים, יועץ לראש הממשלה הטורקית אמר לסוכנות הידיעות AP: "בהחלט לא. כמדינה היינו יעד לפעולות טרור רבות עוצמה ב-30 השנים האחרונות", אמר. "אנחנו יודעים מהו טרור". אך הפעולות של ארגון דאעש מעידות כי הוא נוקט בפרגמטיזם בכל הקשור לטורקיה. 

אווירה של בלבול ופאניקה

וובי דמיר, אחד הנהגים היחידים שדיבר ערבית, סיפר כי האווירה בבית הבטוח שבו הוחזקו באותו בוקר הייתה רוויה בבלבול ובפאניקה. הוא אמר שהוא שמע שיחה בין מנהיג החוטפים, עיראק בשם אבו עבדוללה, לבין האחראים עליו. קולו של אבו עבדוללה נאלם לאחר שסיפר להם שהוא חטף את החבורה של הטורקים.

במשך זמן מה, שתי קבוצות של נהגי משאיות הוחזקו בנפרד, אבל ארבעה ימים לאחר החטיפה, הנהגים וכלי הרכב שלהם הם הובאו לשדה התעופה בין מוסול לקאירה. 

שם חנו במפרץ חצי סגור שמוקף בחומות בטון בגובה של ארבעה מטרים. מקום המפגש היה חם ומלא בעקרבים, אולם למרות התנאים הלא נוחים, טוענים הטורקים כי התייחסו אליהם טוב.  לעתים הורשו הנהגים להיכנס לקבינה הממוזגת ולצפות בטלוויזיה לוויינית ואפילו להשתמש במצברים כדי להטעין טלפונים חכמים, שכמה הסתירו משוביהם.

דאעש העבירו לחטופים כמויות אוכל גדולות 

משלוחי המזון כללו לחם, מלפפונים, אבטיחים ובשר. לפעמים השומרים של דאעש הביאו כל כך הרבה אוכל שהנהגים יכלו לצפות בשאריות העוף והעגבניות שלהם נרקבים בחום הכבד. למרות שהלוחמים אסרו על הנהגים להשמיע מוזיקה, השובים נתנו להם להיות לבד ברכביהם. הם אפילו הורשו לעשן סיגריות – פעולה שדאעש הוציאה מחוץ לחוק. צילום מהכלא המאולתר מראה נהגי משאית צופים יחד בטלוויזיה, על שטיחים פרושים על הרצפה, מחייכים למצלמה. 

הנהג הטורקי סרדר באירק, תאר את החוויות שעבר. אחרי רגעי השבי המפחידים, שבהם הפכו השומרים ל"מפלצות תוך חמש דקות", לקח פחות משבוע עד שהרגיש כאילו היה אורח ולא חטוף. נהגי המשאית האמינו כי השובים מדאעש "ידאגו לאזרחי טורקיה בדרך הטובה ביותר האפשרית, ולא יפגעו בהם בשום דרך", הוא אמר. "הם רצו שמערכת היחסים שלהם עם טורקיה תימשך".

כופר? לא תודה

לא ברור למה דאעש החזיק בשבויים במשך זמן כה רב, או מדוע שיחררה אותם לבסוף. המו"מ על כופר לא נשא פרי, לפי מחמט קיזיל, מנכ"ל ארגון קיזיל לוז'יסטיק, שבבעלותו רבות מהמשאיות. 

קיזיל אמר שאבו עבדוללה התקשר ודרש כופר של חמישה מיליון דולרים – שקיזיל הסכים לשלמו, ואז ביקש כופר של 10 מיליון דולר, שקיזיל גם היה מוכן לשלם, לפני שאבו עבדוללה הפסיק לענות לשיחות טלפון. הנהגים תיארו את המשא ומתן כפארסה, ואמרו שאבו עבדוללה אפילו לא החזיק את הטלפון שלו דלוק. "זו הייתה טקטיקה להרוויח זמן", אמר באיירק. 

הנהגים שוחררו ב-4 ביולי, לאחר לילה בבסיס דאעש ליד שדה התעופה. באיירק תיאר את החוויה כמפחידה, ואמר שהוא ראה ילדים בני 8 או 9 מחזיקים כלי נשק וכי הוא ראה ארבעה מחבלים מתאבדים עם חומר נפץ מתכוננים לעזוב למוקדי כוח עיראקיים. באותו בוקר, אדם בשם שייח מוסא נפרד מ-32 השבויים לשלום, והתנצל שהחזיק אותם כבני ערובה, והתעקש שלא שולם כופר.

החטופים שוחררו במדבר

וידאו שצולם בחשאי ע"י אחד הנהגים מציג את חבריו במשאיות שעליהן מתנוסס דגל דאעש בהמשך אותו יום. הגברים שוחררו לבסוף בכביש בצד הדרך, ונאלצו ללכת את שארית הדרך במדבר, ליד הבירה הכורדית אירביל. שם מטוס טורקי אסף אותם.

השיבה הביתה של הנהגים עברה מתחת לרדאר, בניגוד לקבלת הפנים ל-49 עובדי הקונסוליה הטורקית. בשני המקרים, הסיבה מאחורי השחרור נראית קשורה לשמירה על הסטטוס קוו עם טורקיה. "טורקים הם אחים שלנו", נזכר סימסק בדבריו של איש דאעש רידינגס אומר שהשחרור בשני המקרים "משקף את העובדה שעימות עם טורקיה הוא לא אינטרס של דאעש". 

סימסק אומר שבזמן שהוא מרוצה משחרור עובדי הקונסוליה, הוא כועס על גניבת המשאיות, שהותירו אותו עם חובות של אלפי דולרים. "הם יקבלו פיצוי. אנחנו אלה שנפסיד".