חוזרים למקורות

מקלחת של חושך וסיפורים נוספים

מתי שמואלוף (כנרת זמורה ביתן)

דמויות רדופות ממלאות את "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים", קובץ הסיפורים הראשון של המשורר מתי שמואלוף; לכל אחת מהן רצון עז ומכרסם להיראות, לחוש מגע, להתקבל ולהשתייך. אך הרעב הזה מוביל כל דמות בדרכה למבוכים מסתוריים, מעוררי אימה לעתים ולא פעם נטולי פשר: כפילים אפלים, שתיקות משונות, זהויות נזילות מתהוות להן בעולם חסר יציבות; כולו התרוצצות בניסיון נואש למצוא מקום, אך דווקא התרוצצות זו מבליטה את הגלות ואת הניכור.

נדמה שמתוך דמויות אלו, יחד ולחוד, מבקש שמואלוף לשרטט את מצבו של הסופר כגולה נצחי שגם בתוך עצמו אין לו מקום.

מבט חטוף של הנצחי

אליענה אלמוג (כנרת זמורה ביתן)

ספר הביכורים של אליענה אלמוג מעמיד בכל סיפור שבו מערך של ניגודים - אדם מול חיה, זיכרון מול שכחה, עוני לעומת אטימות, גבר מתעלל למול אישה מאוהבת עד בלי די. כל סיפור בדרכו מושך את הניגודים הללו לקצה, ואגב כך לא רק מספק תפנית עלילתית בלתי צפויה, לא רק טומן במרומז אמירה שהיא אנושית לא פחות מפוליטית - אלא מפורר בדרכו את החיץ המפריד בין הניגודים הללו ומציג לנו, ולו לרגע חטוף, אפשרות לעולם שבו הם מתבטלים, מתחלפים או מתמזגים. אלמוג היא מספרת מוכשרת, הטווה את סיפוריה תוך כדי הקשבה עמוקה לדמויות ולקולן ומיטיבה לחדור לנפשן.

בשפריר חביון

חיים סבתו (עליית הגג/ידיעות ספרים)

הרב חיים סבתו אינו ממהר לצאת לאור, וכל פרוזה שיוצאת מתחת לידו מושכת תשומת לב ציבורית. ברומן החדש שלו, הראשון זה שבע שנים, חוזר סבתו אל "המולדת הירושלמית של בית מזמיל על ריחותיה הערביים ועין כרם על מנזריה זורעי המסתורין והאימה", ומעורר, אולי כרגיל, געגוע וכיסופים בכתיבתו. הספרות של סבתו היא מזרח ומערב, קודש וחול, ובעיקר מתמקדת בקשריו הדתיים, הרוחניים והרגשיים של "המקום".

נקודת ההתחלה של סבתו היא לפעמים ברורה, אוחזת היטב בקרקע, אך ברגע שהוא יוצא למסע הכל אפשרי, והסקרנות דוחפת את הקריאה למקומות מפתיעים.

לו הייתי פיראט

ירון לונדון (כתר)

התחושה הראשונה והמיידית שמשדר ספרו האוטוביוגרפי של ירון לונדון היא שהוא כתוב בעברית יוצאת מן הכלל: שפה עשירה, קולחת, שמתגלגלת כמו שירה, במקצב ובמצלול מפליאים. ולמרות העושר הלשוני והדימויי היא אינה מתנשאת; שפה מלוטשת אך כזו שאינה מסנוורת. "לו הייתי פיראט" (על שמו של שיר שכתב לשלושרים) מציג את העולם על פי לונדון. בפרקים קצרים הנטרפים בהנאה הוא חושף את חייו שנשזרו בתולדות המדינה, ובעיקר בתולדות התקשורת הישראלית.

כמי שעמד תמיד קרוב לליבת האירועים, מספק העיתונאי הוותיק הצצה אל מאחורי הקלעים של קול ישראל, של הקמת הטלוויזיה על ערוציה, ובדרך בורא תיאורים מלאי תובנות חכמות על האישים שכולנו מכירים. לונדון לא בורח מביקורת עצמית, וחלק מהתיאורים - כמו זה של אלכס גלעדי שהורס את בירת ארגנטינה עבור שידור טלוויזיוני - קורעים מצחוק.

למה דג ציפור

אסף שור (כתר)

פולש מתבצר בדירה ששייכת למשפחתו של עומר ומונע מהדיירת הזמנית להיכנס לביתה. עומר, שמגיע לבניין שבו התגורר כילד, יוצא למסע בחיפוש אחר מפתח רזרבי. אך המפתח לא נמצא ועומר מסתבך והולך בין הדירות ודייריהן, בין הסיפורים והזיכרונות. הבניין הופך לעולם בפני עצמו, קפסולת ילדות דחוסה רוחשת סודות, שגיאות ומשאלות.

המסע של עומר הוא גם מסע לתוך עצמו, כמו מסע של כותב למעמקי כתיבתו. כמו בספרו הקודם, גם כאן ניכר כי חוזקו של שור נעוץ בכתיבה מאופקת על פני השטח ובסערה שרוחשת תחתיו, שם יש מקום לאפילה אבל גם לרגעים קומיים, לאינטימיות בלתי צפויה, כמו בין הפולש גס הרוח שמתבצר בדירה לבעל הדירה, שמנסה לשכנע אותו בעדינות לצאת ממנה.

מעטפת הלב

אסף צפור (כנרת זמורה ביתן)

ארבעה סיפורי אהבה המשיקים זה לזה והמשוחחים זה עם זה מרכיבים את ספרו החדש של אסף צפור: גיק מחנות מחשבים שמתאהב בבחורה שנראית כאילו יצאה מתוך משחק מחשב, סטודנטית הנקרעת בין ארבעה גברים חיים וגבר שכבר מת, זוג שמגלה שהוא לא היחיד שמשתמש בדירה ריקה למפגשים מיניים, וגבר ואישה שנסחפים בסערה לרומן מפתיע.

צפור הוא מספר מיומן; הוא יודע לגרום לנו להרגיש אהבת נעורים באוויר כפי שהוא מתאר בחוכמה אהבה בשלה, הוא מתאר באמינות בגידות, שקרים, אשליות ואכזבות ולא חושש ללכלך את הידיים ולכתוב בטבעיות על סקס - הטאבו של הספרות העברית. את כל זאת הוא עושה הפעם תוך כדי שימוש במבנה צורני בלתישגרתי ומאתגר.

קו המלח

יובל שמעוני (עם עובד)

הציפייה לספריו של שמעוני הפכה ברבות השנים לתופעה ספרותית בפני עצמה: מחבר "חדר" ו"מעוף היונה" הוציא מ־1990 ועד היום רק שלושה ספרי פרוזה בעברית, אך כל אחד מהם, כך נראה, מותיר חותם עז של ייחודיות ושל אורך נשימה בספרות העברית.

"קו המלח" אינו חורג מהספקטקולריות אשר אפיינה את הספרים הקודמים של שמעוני. מדובר ברומן שאפתני המתחיל בשנת 1904 ונמשך עד ימינו, והמתפרש על פני שני כרכים וכמעט אלף עמודים. בניגוד ל"חדר", שהתקיים בד' אמות, "קו המלח" פורץ את המרחבים האדירים ביבשות רבות, ומדלג בין אירועים היסטוריים במיקומים אקזוטיים לחיפושי זהויות של אינספור לאומים.

"מעטפת הלב" הוא רומן שמספק חלקים בתצרף שעל הקורא להרכיב לעתים לבדו, ובכך הוא מקיים הבטחה: קריאה בשמעוני היא חוויה תובענית אך מתגמלת.

3 מעטפות

ניר חצרוני (כתר)

"3 מעטפות" הוא סיפורו של סוכן מוסד, שבאנגלית היינו מכנים "ווירדו" - מחסל, רובוט אנושי בעל מוח של מחשב אך חף לחלוטין מיכולות רגשיות. ניר חצרוני, שזהו לו ספרו הראשון, הוציא מתחת לידו רומן מותח, מקורי ופרוע.

עלילת הספר מציגה כמה קולות וחצרוני מעניק לכל מספר את הקול הייחודי לו - והוא עקבי בכך, לאורך כל הדרך. בין לבין למד הקורא כמה שיטות ופטנטים, ששלט אזהרה ענק מתנוסס מעליהם: אל תנסו את זה בבית.

לשיטתו של חצרוני, לרשות סוכן שטח עומד תקציב בלתי מוגבל: כל מה שהסוכן מבקש - הסוכן מקבל. מעניין לדעת אם בימים טרופים אלה, של קיצוצי תקציב, עדיין מוכנה המדינה להשקיע את מיליוני הדולרים הדרושים ל"טיפול" ב"מטרה" בחו"ל.

המליצו: עמר לחמנוביץ, נטע הלפרין ואהרון לפידות

• • •

ספר חדש לרבדוד סתיו

"פרשה בקטנה", ספר חדש של הרב דוד סתיו, רואה אור בימים אלה בהוצאת קורן ומגיד. הספר מבוסס על טור פרשת השבוע שמפרסם סתיו בשנים האחרונות במוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום", והוא מתייחס בו באופן אקטואלי וחברתי לכל פרשה. הרב דוד סתיו הוא רב היישוב שוהם ויו"ר ארגון הרבנים צהר.

תרגום חדש של "אודיסיאה"

"אודיסיאה" מאת הומרוס רואה אור בימים אלה בתרגום שירי חדש של אהרן שבתאי. היצירה תורגמה בעבר שלוש פעמים לעברית: התרגום המפורסם של שאול טשרניחובסקי (תרגום שירי) והתרגומים של אהוביה כהנא ומאוחר יותר של אברהם ארואטי (תרגום לפרוזה). "אודיסיאה", אחת משתי היצירות האפיות היווניות הגדולות (לצד ה"איליאדה"), נכתבה על ידי הומרוס כנראה במאה ה־8 לפני הספירה, והיא מתארת את מסעו של אודיסאוס, מלך איתקה, בשובו ממלחמת טרויה.

ערב לכבודהאחים חקק

ערב המוקדש ליצירתם של המשוררים התאומים הרצל ובלפור חקק יתקיים בשלישי הקרוב (16.9, 20:30) בבית אריאלה בתל אביב. בערב, שכותרתו "הרצל פינת בלפור", ישתתפו השחקנים איציק גבאי, תמר לבני, יצחק נוי, נטלי עטיה ומולי שולמן, וכן המוסיקאית ירונה כספי, שתבצע שירים מולחנים של השניים. הכניסה חופשית.

פרס לאורסולהלה גווין

סופרת המד"ב והפנטזיה הוותיקה אורסולה לה גווין תקבל את "פרס הספר הלאומי" שמעניקה "קרן הספר הלאומי" בארה"ב בכל שנה. לה גווין (84), שכתבה במשך חמישה עשורים סדרות ספרי פנטזיה כ"ארץ ים" ו"אקומן" וכן אסופות סיפורים קצרים וקובצי שירה, תהיה סופרת המד"ב השנייה שתקבל את הפרס מאז נוסד ב־1988 (סטיבן קינג קיבל אותו לפניה ב־2003). לה גווין נודעת במסרים הפמיניסטיים החדים שהיא שותלת לא אחת בסיפוריה.