אם לשפוט על פי הרייטינג שדיווחה תחנת הטלוויזיה האמריקנית CBS, למשחק גמר הגברים של אליפות ארה"ב הפתוחה היו 1.9 אחוזי צפייה - הנמוכים ביותר זה 20 שנה. על פי הנתון הזה בלבד היה אפשר להכריז על הגרנד סלאם האחרון של 2014 כאחד המאכזבים בהיסטוריה.
אבל בספורט, למזלנו, לא הכל נמדד עדיין ברייטינג, וכך גם טורניר שלם לא יכול להימדד על פי משחק הגמר שלו בלבד. יש כמה עובדות שאי אפשר להתכחש להן: שני טניסאים אלמונים יחסית הגיעו לגמר; משחק הגמר עצמו היה חד־צדדי ולא סיפק טניס יוצא דופן; ונכון לומר גם שגמר הנשים היה לא מעניין במיוחד, אבל הרי בטניס הנשים, לא נעים להגיד, העניין אבד די מזמן.
אז אפשר להיות מאוכזבים מזהות הזוכים בתואר, אך בוודאי לא מהטורניר כולו. בספורט יש פייבוריטים שהקהל אוהב לראות, וכמה שיותר, וכשאלה מפסידים זה כואב אך ההנאה האמיתית בספורט נולדת בסופו של דבר מתוך הסיפורים האנושיים שמאחורי הספורטאים. היתה לנו אליפות מוצפת בהפתעות, שמתוכן קיבלנו אחרי שבועיים זוכה לא צפוי מצד אחד וזוכה צפויה למדי מצד אחר. בדרך נפלו המדורגים הבכירים, ואז החלו באופן טבעי הדיבורים על חילוף המשמרות בטניס הגברים העולמי.
אבל אסור למהר. רוג'ר פדרר, נובאק ג'וקוביץ', אנדי מארי ורפאל נדאל עדיין לא אמרו את המילה האחרונה. מצבו של הדור הנוכחי השולט בטניס העולמי אכן מדאיג כרגע: נדאל שוב פצוע ולא ידוע מתי יחזור לכושר; ג'וקוביץ' התחתן ויהפוך בקרוב לאב, אך מבחינת טניס עד כה היתה לו שנה שירצה לשכוח; מארי סובל כרגיל מחוסר יציבות רב, ומתברר שלא משנה מי המאמן או המאמנת שלו, הוא היה ויישאר טניסאי של מצבי רוח; ופדרר? הוא בהחלט החמיץ את ה־הזדמנות שלו לתואר גרנד סלאם מספר 18 בקריירה. אך ככל שהמצב נראה סגרירי, זה עדיין לא סוף פסוק - ארבעת הגדולים אמנם מועדים לעיתים קרובות יותר, אבל רחוקים מלהכריז על סיום.

סרינה וויאלימס, 18 תארי גרנד סלאם // צילום: אי.פי.אי
אצל הנשים המצב שונה לגמרי. כאן יש עדיין שליטה של טניסאית אחת, וכל השאר מוזמנות מדי שנה להילחם על המקומות הפנויים אחריה. הפער בין סרינה וויליאמס לבין כל השאר בלט בצורה מדהימה בכל משחקיה באליפות, ובעיקר במשחקי חצי הגמר והגמר, שבהן לא פחות מדרסה והשפילה את יריבותיה.
דווקא טניס הנשים צריך להדאיג אותנו יותר, כי איך שלא נהפוך את זה - הוא פשוט לא מעניין, ולא בגלל השליטה של וויליאמס אלא מכיוון שהוא חסר השראה וחד־גוני להחריד. לא במקרה הצופים בטורנירים ברחבי העולם משאירים יציעים ריקים, ובערוץ יורוספורט מתנערים זה כמה שנים טובות מטורנירי הנשים בעולם.
המסקנה מהאליפות בארה"ב היא שבטניס הגברים יש עוד המון למה לצפות, בשעה שטניס הנשים זקוק לטיפול נמרץ בדחיפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
