מכוונים לקונצנזוס
זהירות, התקפת דמגוגיה: הכי קל לבקר את חברי הכנסת, לצעוק את זה חזק, אפילו גס
, עודכן
שיחת היום, ערוץ 2, 9:00
בכל פעם שלחיצה על כפתור "INFORMATION" בממיר מעלה דיון על שכרם של חברי הכנסת, כפתור ה"זהירות, התקפה של דמגוגיה בדרך" נדלק אצלי. זה הרי אותו דיון כבר יותר מ־20 שנה. הכי קל לבקר את חברי הכנסת, לצעוק את זה חזק, אפילו גס. אף אחד בבית לא יכעס. ואם מישהו יקום ו"יעז" להגן על נבחרי הציבור, זה תמיד יישמע לצופה כמו "בלה בלה בלה" ויסתיים במחשבה הראשונה שעולה לראש: "טוב, יש לו אינטרס/ פנסיה/ חברים במשכן".
זה בדיוק מה שקרה אתמול בדיון ב"שיחת היום". תוכנית שלמה הפאנלסיטים יישרו קו כמעט בכל, כיאה להשקפת עולם מאוד מרכזית וקורצת לקונצנזוס של כולם שם. דיברו בשלווה, לא התפרצו, לוסי אהריש מצחיקה ועוצמתית כרגיל, באמת צפייה נעימה לשעת בוקר.
בשכר הח"כים הפאנל התפצל: ענבל גבריאלי ודניאל בן סימון - אקס חברי כנסת - מנסים לעדן, להסביר, ודידי הררי וכנרת בראשי מקבלים הזדמנות להישמע לוחמניים ועוקצניים לכאורה כלפי החזקים. לכאורה, כי לתקוף נבחרי ציבור כמקשה אחת זה הכי נוח - אתה גם נחשב כאחד שלא דופק חשבון, וגם מדבר ללב הקונצנזוס הציבורי.
הטריגר לדיון היה פנייה ישנה של ח"כ שמעון סולומון מיש עתיד, שמוביל החלטה שתכריח את הח"כים לוותר עד לסוף השנה על ההטבה שמצמידה את שכרם למדד. כאן הפאנל הסכים, חוכמה גדולה. מכאן בחרה כנרת בראשי לדרוש שיבדקו את כל השכר, גם של השופטים ושל כל אנשי הציבור. בטח, למה לא להוסיף את מערכת המשפט, להם אין אפילו את בן סימון וגבריאלי שיגנו עליהם.
ענבל גבריאלי תפסה אומץ, אמרה ש"נבחרי ציבור צריכים להיות בדרגה אחת מעל העם שבוחר אותם", והתלוננה על התדמית הבעייתית של חברי הכנסת, שהפכו לטענתה לשק חבטות. דניאל בן סימון חיזק אותה ואמר ש"דמוקרטיה עולה כסף", או כפי שכבר הסברנו איך שזה נשמע בבית: "בלה בלה בלה, אינטרסים".
את ההוכחות לטענותיה של גבריאלי קיבלנו אחרי רגע מדידי הררי. כמה דקות קודם, בדיון על אנשי התקשורת הוותיקים, הוא התלונן בצדק שאין כאן כבוד לניסיון, שאנחנו בארץ מזלזלים בקלות, לא מעריכים כלום. לגבי שכר הח"כים לקח לו פחות מדקה להוציא מהפה את המשפט: "למה מי הם בכלל?" מחיאות כפיים נשמעו ברחבי הארץ.
קליעה מנצחת
שידורי המונדובאסקט, ערוץ הספורט, ספורט 5 לייב, 17:00
שמונה שעות רצופות של שידורי כדורסל ישירים חיכו אתמול לצופי הערוץ הספורט. יש המון חובבי כדורסל בארץ, ושמינית גמר המונדובאסקט, אליפות העולם בכדורסל, זו הזדמנות טובה בשבילם להידבק למסך. בערוץ הספורט יש פחות שידורי כדורגל ישירים בשנים האחרונות, וארבעה ערוצים בממיר. אז כפי שהם עושים בשידורי הטניס ובטור דה פראנס, הם "מתאבדים" על אירועי הספורט שנמצאים אצלם ועוטפים אותם באופן מקצועי ואיכותי.
ארבעה צוותי שידור הגישו אתמול את ארבעת משחקי הכדורסל מספרד: ב־17:00 עידו גור ושי האוזמן, ב־19:00 דניאל זילברשטיין וגור שלף, ב־21:00 ניב רסקין ואלי סהר (שגם עובד ב"ישראל היום") וב־23:00 גיל ברק ואפי בירנבוים. זה היה כיף. שידורים מקצועיים, לא מתלהמים, מלאים מידע חדש ומינימום חשיבות עצמית. ספורט טהור. כי בסופו של דבר, שידורים ישירים הם הלחם והחמאה של כל חובב ספורט, על כל השאר אפשר לוותר. רק תבטיחו שלא תגלו שישבתי כל היום וצפיתי בזה, סבבה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו