ההבדל האידיאולוגי בין תנועות הטרור האיסלאמיות מסוג דאעש או חמאס אינו גדול. הוויכוח בעניינן ניטש רק לגבי רמת הקיצוניות שלפיה יש לחקות את המורשת האיסלאמית שהנחיל מוחמד בסוגיות הטיפול של המוג'הדין בכופרים, בנוצרים, בנוטשים את דתם וביהודים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כל המבקש להבין את דרכן של תנועות הטרור האיסלאמיות צריך לקרוא בקוראן, את הביוגרפיה של השליח, את אוצר המסורות והחדית'ים (דברי המורשת שהנחיל והועברו באמצעות חבריו) שהשאיר, ואז תיפרס לפניו מפת הדרכים שאותה מבקשים חכמי האיסלאם "הפוליטי" ועושי דברם לחקות. מי שרוצה לקצר את הדרך, שילמד את תקציר האידיאולוגיה של האחים המוסלמים. שם יבין שאין איסלאם פוליטי, אלא מתכון להשלטה כוחנית של האיסלאם על העולם.
פעילי תנועות הטרור האיסלאמיות שואפים לתחיית האיסלאם והשתלטותו על העולם דרך חיקוי הנוסחה המנצחת שהנחיל מוחמד למאמיניו, כיוון שנוסחה מוכחת זו הביאה לכיבושיו העולמיים של האיסלאם החל מהמאה השביעית. במסגרת מודל זה נוצרו דרכי ענישה והפחדה פופולריות דוגמת שביית נשים וילדים ומכירתם לעבדות, וכן רצח שבויים, אונס נשים וכריתת ראשי האויבים.
מכת חרב מעל הצוואר
הוצאתו להורג של העיתונאי היהודי סטיבן סוטלוף על ידי עריפת ראשו לא היתה הפעם הראשונה שיהודים נפלו קורבן לשיטת טרור נפשעת זו. מתברר כי כל הזוועות שמבצעים פעילי דאעש היום הן חיקוי לפעולות מקובלות שעשו מוחמד ואנשיו במהלך גיבוש האיסלאם. מקורות האיסלאם מדווחים כי ראשו של אבו ג'הל, אויבו של מוחמד, הותז בקרב בדר, וכי מוחמד הורה לשלוח חוליות חיסול ממוקד לרצח יריביו. אחד מהם היה כעב אל־אשרף, שנרצח על ידי חוליה וראשו הכרות הובא לשליח.
כך או כך, מוחמד היה האחראי הבלעדי לפסקי המוות שבהם נרצחו בכריתת ראש 700 יהודי קריט'ה. הללו נאסרו באשמת בגידה ונשחטו (בדומה לרצח ההמוני שביצע חמאס במשתפי הפעולה עם ישראל). גם אונס הנוצריות והיזידיות על ידי דאעש ואילוצן להתאסלם הם חיקוי מדויק לעבר: כשהובסו בני קוריט'ה, נטל מוחמד לעצמו שבוית מלחמה יהודייה ובילה עימה את הלילה באוהלו, בערבו של יום שבו נהרגו אביה ובעלה בקרב.
בימים אלה מתנהל ויכוח בבלוגים איסלאמיים על אודות האיסלאם כ"דת הרחמים". משתתפי הדיון אינם מוטרדים מסוגיית המוסריות של כריתת ראשי הכופרים, אלא מהשאלה עד כמה מעשה נפשע זה מוציא שם רע לאיסלאם כדת צמאת דם. חדית' המיוחס למוחמד אומר: "כשאתם הורגים, היטיבו בכך". משמע, אסור להתעלל בגופת המת ואסור לטלטל את ראשו הכרות ממקום למקום.
הקוראן מצביע על דרך חיסול הכופרים והסוטים מהאיסלאם באמצעות "מכת חרב מעל הצוואר", הרצויה גם להפחדה - ממש כפי שעשתה צפייה בנת אל־מטלב, שנופפה בראשו של יהודי שכרתה במהלך קרב השוחה מעל חומת אל־מדינה. אחד, אבו אוסאמה אל־אנצארי, מסכם את הדיון באומרו כי סרטי הווידאו שהציגו את עריפת הראשים הפחידו את אויבי האיסלאם בעיראק ובסוריה, והם ברחו עוד לפני שהגיעו המוג'הדין. אין חדש תחת השמש.
הדגל הוא אותו דגל
במסגרת ציווי המורשת האיסלאמית, מציגים עצמם השייח'ים פועלים במסגרת "הדעווה" (התועמלנות הדתית) כאנשי איסלאם פוליטי, שאין לו קשר לדרג האופרטיבי. כך הם מצליחים לתעתע במנהיגי המערב, להתסיס ולהצמיח במובלעות האיסלאמיות באירופה ובארה"ב את הגרעין הקשה של המאמינים. מדובר בצעירים שטופי מוח, שמצטרפים לאותם מוג'הדין הכורתים ראשים בשם אללה ונביאו במסגרת דאעש וחזית א־נוסרה בעיראק ובסוריה. ארגונים אלה פועלים למימוש מורשת זו גם בניגריה, בסומליה, בתימן, בלוב, במצרים ובסיני, וחמאס עושה זאת בעזה. גם אם דגל חמאס צבוע ירוק ודגל דאעש צבוע שחור, מדובר בדגלים זהים. סרט הראש הוא אותו סרט, והמסר הוא אותו מסר.
איש מבכירי האיסלאם הפוליטי אינו יוצא בגלוי נגד תופעות רצחניות ברבריות אלה, למעט גינוי רפוי שמביעים מנהיגי קהילות איסלאמיות בארה"ב ובאירופה החוששים מדעת קהל שלילית. לעיתים נדמה כי כמי שתקוותם לתקן עצמם אפסה, שואפים אנשי האיסלאם הפוליטי להרוס את המערב דווקא בשל הצלחתו - שהיא בבחינת סתירה מהותית המרסקת את תפיסתם בדבר עליונות האיסלאם.
בשעה שהשתלטו על בירת הקיסרות הרומית המזרחית קונסטנטינופול והפכו אותה לאיסטנבול, בירת הח'ליפות האיסלאמית העות'מאנית, הבינו המוסלמים לדורותיהם כי הכל אפשרי - וכי יום יבוא וגם הוותיקן יתאסלם. עד למימוש מטרה זו, נערכים פעילי דאעש ושאר תנועות הטרור האיסלאמיות לשנות את פני המזרח התיכון ובמקביל להעתיק את זירת הפעולה לעבר אירופה וארה"ב.
מול האיסלאם הטרוריסטי ניצב הסכר הרעוע של הקהילות הנוצריות המידלדלות בשל שיעור ילודה אפסי ונישואי תערובת. הן שבויות בשיקולים פוליטיים ובכבלי מערכת אינטרסים כלכלית אפלה, המנטרלת קשב אמיתי לסכנות. לכל אלה נוספו מכשולי הבנה תרבותיים, מנטליים, מסורתיים ותודעתיים, המקשים על המערב הנוצרי לזהות ולהגדיר בכנות את אויביו, ובראשם: מכשול השיח התקין פוליטית.
עיוורון מערכתי זה הוא הסיבה שהמערב אינו מזהה עדיין כי מלחמתה של ישראל בחמאס היא חלק ממערך הבלימה העולמי של האיום האיסלאמי, וכי יש לסייע לה להכריעו במקום לנסות לכבול את ידיה. כשלי הפנמת האיום גרמו לכך שהמערב אינו ממהר לשנות את חוקי המלחמה, גם לאחר שארגוני הטרור של האיסלאם הרדיקלי שינו מזמן את הכללים.
דומה כי עתה יתעורר המערב. ייתכן כי משהו זז אפילו אצל ברק אובאמה, ששלח מפציצים לטפל בדאעש. עתה, שעה שהאחרון ולצידו ג'בהת א־נוסרה ואל־קאעידה נושפים בעורפה של ירדן ומאיימים להשתלט על עיראק ועל סוריה, נותר לקוות שגם ישראל תתחיל להתעורר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו