האח הגדול | ישראל היום

האח הגדול

לפני שבוע נראה היה שאין קונצנזוס מוחלט יותר בישראל מאשר הקביעה שליהיא גרינר, דיירת בית "האח הגדול", היא הרוע המוחלט. מכשפה, ביץ' מהגיהינום, שחטאה את החטא החמור מכולם: בגדה בארוסה טוב הלב, הרחום והנפלא (אליבא דעורכי "האח הגדול" לפחות), ופצחה ברומן סוער עם עתי, הגבר החתיך בעל הנפש הרגישה, בעודה מותירה את ארוסה שבור לב.

זאת ועוד: האישה החצופה הזו גם מעזה לגנוח כשהיא עושה סקס. בעצם היא בכלל מעזה להפגין חשק מיני, שהוא, כידוע, לא צריך להיות מנת חלקן של נשים טובות. בשל כך היא גם ראויה לקבל כינויי גנאי מנסיכת הבית, השמרנית, הילדה הטובה, זו שלא תפקיר את גופה בידי שום גבר.

כשהתברר שליהיא היא בין המועמדים להדחה, נראה היה שאין אקסיומה ברורה יותר מאשר זו שהגברת גרינר הבוגדנית והזולה תלך בשבת הביתה. והנה, הגיע מוצאי שבת וההפתעה היתה מוחלטת: יואב ועתי הלכו הביתה וליהיא נשארה. הייתכן? האם ייתכן שהאישה הרעה לא נענשה על חטאה-

לכאורה, את מי זה מעניין. כולה תוכנית טלוויזיה. ליהיא נשארה משום שהיא מספקת אקשן.

אבל תרשו לי רגע להציע קריאה קצת יותר רדיקלית למה שקרה שלשום במשדר של "האח הגדול". היה שם ריח של התעוררות פמיניסטית, לא פחות. היתה שם תגובה, ואני יכולה לשער שהיא היתה נשית בעיקרה, למה שנתפס כמו ציד מכשפות מודרני.

ליהיא גרינר היא כנראה לא הרוע המוחלט. בסך הכל בחורה מבולבלת, שכפי שהעידה על עצמה, קשה לה מאוד להיות לבד.

היא היתה בתוך קשר שלא הסב לה אושר, ולמרות זאת היא לא סיימה אותו. רק כשפגשה בחור חדש היא העזה לצאת מהקשר עם אבירם.

האם זה יפה? לא, זה לא יפה. האם זה אנושי? בוודאי. האם היא הראשונה שעשתה את זה? בוודאי שלא. מאות אלפי אנשים חטאו בחטא הזה לפניה.

לכן אי אפשר היה להימנע מהתחושה שהעריכה הכה מגמתית של התוכנית, וכך גם ההחלטה להביא את אבירם לבית, הטוקבקים הארסיים ותילי המילים שנכתבו נגד ליהיא, הדיפו ריח של צדקנות ויותר מכך - ריח של שוביניזם. אישה שבוגדת היא כלבה מהגיהינום. זה מה שניסו להגיד לנו. ואנחנו לא קנינו את זה.

נראה לי שהישארותה של ליהיא בבית היא רק סממן אחד קטן למהפכה קטנה שקרתה העונה בבית "האח הגדול". הפעם זו עונה "נשית". הנשים הן הדומיננטיות, הן החזקות, הן המעניינות. הגברים, שבעונה הקודמת היו הציר שסביבו סבב הכל, זניחים לגמרי.

אז נכון, רובן מוצגות באופן רע מאוד: פרידה השתלטנית, נופר הקריזיונרית, דנה האנטיפתית. אבל זה לא משנה את העובדה שהן במרכז הפריים. וגם זה הישג למהפכה הפמיניסטית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר