העזתים ידרשו תשובות מחמאס

בשבוע הבא היתה אמורה להיפתח בעזה שנת הלימודים. אבל בבתי ספר ששרדו את המלחמה שוכנים עדיין מאות אלפי עקורים, כמעט כל אדם שלישי בעזה, שהמלחמה הרסה את ביתם. בעוד כמה שבועות תחל עונת הגשמים, וקשה להניח שהאוהלים הזורמים לרצועה במשורה יוכלו להעניק תחליף לקרוב ל־40 אלף בתים שניזוקו או נהרסו בקרבות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אבל זוטות שכאלו לא העסיקו אתמול את מנהיגי חמאס שהמשיכו אתמול לחגוג את ניצחונם. גולת הכותרת של החגיגות היתה נאומו של מנהיג חמאס בעזה, אסמעיל הנייה, שיצא ממחבואו והתגאה בהישגים שהשיגה תנועתו במהלך 50 ימי הקרבות.

כשמקשיבים להנייה המתגאה בניצחונו, אפשר להבין מדוע הגיע העולם הערבי לשפל של הרס וחורבן המתוארים תמיד כניצחון - בסוריה, בעיראק בתימן ובלוב, ואפשר גם להיאנח אנחת רווחה שישראל היא דמוקרטיה שבה כל אזרח הוא מלך וכל ממשלה נבחרת - בבחירות דמוקרטית - מחויבת בדין וחשבון אמיתי לאזרחיה.

מבית המלון בקטאר החיים נראים יפים

נאומו של הנייה עסק בישראל, אבל הופנה בלא ספק לקטאר, שם יושב במלונו חאלד משעל ועוקב בחשש אחר הנייה ואבו מאזן, המנסים לאגפו ולהתחזק על חשבונו. משעל היה אחד האחראים להתארכות הלחימה, שהרי מבית המלון בקטאר החיים נראים נסבלים יותר מאשר מן הבונקרים בעזה.

הצורך לארגן מחדש את שורות התנועה, נוכח האתגרים שבפניה היא עתידה לעמוד, יעמוד כנראה בראש סדרי העדיפויות של חמאס. קשה להניח שאחרי מלחמה שכזו תוכל תנועת חמאס להמשיך בשיגרה של עסקים כרגיל - לא למול תושבי עזה וגם לא למול פעיליה ומפקדי השדה שלה.

העזתים כמהים לשקט ולשיגרה. כל אחד בעזה יודע שנמל ימי או שדה תעופה הם חלום רחוק שלא יתגשם כל עוד חמאס בשלטון. אבל תושבי עזה יסתפקו באספקת מזון סדירה, בחידוש זרם החשמל והמים, בשיקום הבתים שנפגעו ובהחייאתה של הכלכלה הגוססת.

אבל הנייה בנאומו עסק בעיקר ביכולות הצבאיות של חמאס. אלו שאותן בנתה במהלך השנים ושעל חלקן הצליחה לשמור במהלך העימות עם ישראל. בכך הבהיר כי פניה של התנועה הם לשיקום עוצמתה הצבאית ולא לשיקום הרצועה או לפיוס עם הרשות. עוצמה זו דרושה לה גם למול תושבי עזה, העלולים לבוא חשבון עם מנהיגיהם על האסון שהמיטו על ראשם. 

הנה כי כן, חמאס - תנועה עממית שנהנתה בעבר מתמיכה נרחבת ברחוב הפלשתיני - הולכת בדרך שליטי ערב, מבשאר ועד קדאפי, והופכת תלויה בכוחה הצבאי לא למול האויב מבחוץ אלא למול עמה מבית.