המוני עזתים יצאו אתמול לרחובות לחגוג את הסכם הפסקת האש שהושג בין חמאס לישראל. אפשר להבין לליבם ולשמחתם על השבת השקט והרגיעה לרצועה לאחר חמישים ימים של לחימה, שהמיטו על עזה אסון כמותו לא ידעה מעודה.
העזתים שחגגו אתמול ברחובות יודעים אפוא כי עזה אינה הולכת לשום מקום, וכי כל עוד יוסיף חמאס לשלוט ברצועה, אין לעזה כל תקווה - לא לבנות נמל, לא לחנוך שדה תעופה וגם לא לשקם את הכלכלה ההרוסה. לכל היותר, לשקם את מערך הייצור של הטילים והרקטות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מנהיגי חמאס רואים את המראות, שומעים את הקולות ויודעים שהאתגר הראשון במעלה המצפה להם הוא להבטיח שהר הגעש העזתי לא יתפרץ נגדם. אחרי הכל, חמאס קיבל אתמול הסכם שהוצע לו כבר ביומה הראשון של המלחמה. הם ייאלצו אפוא להסביר לבני עמם מדוע המשיכו בעימות עוד חמישים ימים נוספים, בלא שעלה בידם להשיג שום הישג של ממש.
אתגר שני במעלה הוא איחוד שורות ההנהגה שנבקעו ונסדקו. הזרוע הצבאית של חמאס, שהיתה תמיד בעלת משקל סגולי בתנועה, איבדה רבים ממפקדיה, ואילו בין ההנהגה המדינית ברצועה לזו בקטאר נתגלתה תהום שיידרש מאמץ לגשר עליה. חאלד משעל יעדיף להישאר במסתור בסוויטה בקטאר - אבל משם יקשה עליו להמשיך ולהוביל את התנועה. אפשר מאוד שמשעל, כמו נסיכות קטאר, יהיה מבין המפסידים של המלחמה בעזה. ולבסוף, האתגר האחרון הניצב בפני חמאס הוא כיצד להימלט מהצבת הישראלית־מצרית שאליה הצטרף גם אבו מאזן.
ימים יגידו אם הפסקת האש היא בבחינת הפוגה עד לסבב האלימות הבא, או שמא חמאס תהסס מלהפר אותה בעתיד הנראה לעין. מה שברור הוא שתושביה של עזה נותרו בלא עתיד, ועם צרור הבטחות על הנייר על נמל ושדה תעופה.
• • •
מחמוד א־זהאר שיצא מהבונקר. "הציונים הובסו" // צילום: רויטרס