"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פלוג: ההפסד מ"צוק איתן" - רק 0.5% מהתוצר
סקירת בנק ישראל קובעת: הפגיעה הכלכלית מתונה יחסית - 5 מיליארד שקלים • "ההתאוששות מאירועים דומים היתה מהירה" • עם זאת, הגירעון ביולי זינק ב־575%
צילום: דודי ועקנין // הנגידה פלוג

פלוג: ההפסד מ"צוק איתן" - רק 0.5% מהתוצר

סקירת בנק ישראל קובעת: הפגיעה הכלכלית מתונה יחסית - 5 מיליארד שקלים • "ההתאוששות מאירועים דומים היתה מהירה" • עם זאת, הגירעון ביולי זינק ב־575%

זאב קליין
, עודכן

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מעריכה כי השפעת מבצע צוק איתן על צמיחת המשק תהיה מתונה ותסתכם באובדן 0.5% מהתוצר - כ־5 מיליארד שקלים.

כך עולה מסיכום הדיון המוניטארי שנערך בבנק ישראל ב־28 ביולי, ואשר הפרוטוקולים שלו פורסמו אתמול.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בסקירת בנק ישראל נכתב כי "אין עדיין אפשרות לעמוד על השפעותיו הכלכליות של המצב הביטחוני, אך השפעתם של אירועים ביטחוניים דומים בעשור האחרון הסתכמה בפגיעה מאקרו־כלכלית מתונה, של עד 0.5% מהתוצר, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה". עוד נכתב כי "ההתאוששות של המשק מאירועים צבאיים קודמים היתה בדרך כלל מהירה, אבל הפגיעה בחלק מהענפים, בפרט בענף התיירות, עלולה להימשך זמן רב יותר".

עם זאת, פלוג סבורה כי עדיין אין הערכה אמינה לגבי העלויות התקציביות הכוללות של הלחימה וכי עדיין מוקדם להעריך את השפעות המבצע על תקציב 2015, "עדיין קשה לדעת את האומדנים המלאים", נכתב בסקירה.

בדו"ח יש גם התייחסות ראשונה להחלטת שר האוצר יאיר לפיד לספוג את עלויות המבצע בתקציב 2014 ולא להעלות מסים. פלוג מציינת כי זו בחירה של הממשלה אבל היא אומרת כי חשוב שלא להעלות את יעד הגירעון.

בהקשר זה פורסמו אתמול נתונים שלפיהם בעקבות מבצע צוק איתן (שהחל ביולי) נרשם ביולי השנה זינוק של 575% בגירעון התקציבי שהסתכם ב־2.3 מיליארד שקלים - לעומת גירעון של 400 מיליון שקלים בלבד ביולי אשתקד.

מנתונים שפירסמה החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי, מתברר כי האוצר מחזיק בעודפים של 5.2 מיליארד שקלים וניתן להכיל את עלויות הלחימה בעזה בתקציב 2014.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...