מים שקטים

גיל אליהו ג'יני // מעיין עין יהודה היפהפה, כחול וצלול עד מאוד

קולות עליזים בוקעים מבעד לסבך הצמחייה העבותה שבתוכה אנחנו צועדים. שמחת חיים מהסוג שבשבועות האחרונים נדמה שכבר שכחנו מהי. אנחנו מתקדמים באיטיות לעבר הקולות, שמלווים ברחשי מים, ולפתע מגלים את מקורם: מעיין יפהפה - כחול, צלול ומוקף בצמחייה עשירה ובתוכו חבורה עליזה של בני נוער מלאי שמחת נעורים. חלקם שוכבים על מזרני ים, אחרים שוחים ויש כאלה שמזנקים למים בקפיצות טרזן בעזרת חבל עבה שקשור לאחד העצים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

דקות ארוכות אני בוהה בהם ובפיסת גן העדן הזו, בתקווה שמשהו מהתום ומהעליצות שלהם ידבק בי. ימים של לחימה, אזעקות וממ"דים, ופתאום, בחלוף שעה וחצי של נסיעה, אני מגיעה ליקום מקביל שבו בני נוער מארה"ב, שמתארחים בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק המעיינות, משתכשכים בשמחה קולנית במעיין עין יהודה.

קנגורו מסתובבים חופשי בגן גורו. אפשר ללטף ולהאכיל \ צילום: משה שי

סופה בעמק

זהו יום הטיול השני שלי באזור בקעת בית שאן, והוא מוקדש לעמק המעיינות. בטיולי אבקר במעיינות ובנחלים, שהם חלק קטן מעשרות מקורות מים יפהפיים שנובעים למרגלות הגלבוע ושייכים למועצה האזורית עמק המעיינות. חלק מהמעיינות הפכו לפארקים ממוסדים שהכניסה אליהם בתשלום, כגון גן השלושה (הסחנה), גני חוגה ופארק המעיינות. מעיינות אחרים נחבאים יותר. ויש גם אחרים - לפעמים היפים מכולם - שנמצאים בתוך קיבוצים באזור, שבדרך כלל מונעים ממטיילים להיכנס אליהם בשל היעדר שירותי הצלה וגם בשל היותם ממוקמים בתוך שטח פרטי. הדבר מעורר לא מעט מחלוקות, אך פתרון עדיין אין.

אני נכנסת לג'יפ הסופה הירוק של גונן אגוזי, שמפעיל באזור טיולי שטח בסגנונות שונים. הג'יפ פתוח לגמרי (אפילו שמשה קדמית אין לו), והטבע נוגע מכל הכיוונים. בחלקו הראשון של הטיול נבקר בכמה מעיינות. הראשון שבהם הוא מעיין המפלים הלבנים, שנמצא בין הקיבוצים עין הנצי"ב וטירת צבי. זהו פלג מים שזורם בין סבך עצי שיזף עתיקים ובו מפלים קטנים ושוצפים בצבע לבן ובריכת שכשוך קטנה, צלולה ומוצלת. אנחנו נכנסים לטבילה קצרה ומרעננת בפינה הקסומה הזו.

סמוך לכאן, בקיבוץ הדתי עין הנצי"ב, נמצא מעיין עין יהודה היפהפה שבו מתרעננים בני הנוער האמריקנים. מאחר שהמעיין נמצא בשטחו של הקיבוץ, מי שבעיקר נהנים ממנו הם חברי הקיבוץ ואורחיהם, מה גם שעומק המעיין כשלושה מטרים ואין כאן שירותי מציל וגם לא מקום לפיקניק.

אנחנו ממשיכים מזרחה לכיוון קיבוץ שדה אליהו וחולפים על פני בריכת אבוקה. נחל אבוקה זורם בין השטחים החקלאיים בבקעת בית שאן, וכאן ערוץ הנחל מתרחב ויוצר את הבריכה הענקית היפה הזו, המוקפת בקני סוף, בעצי אקליפטוס ובשיחי הרדוף. הבריכה עמוקה, קרקעיתה בוצית והמים ירקרקים, אך מדובר בתמונת טבע פסטורלית, בייחוד אם הנסיעה בין השדות והשטחים החקלאיים נעשית לאור שקיעה.

אנחנו מסיימים את חלקו הראשון של הטיול בטבילה מצננת במעיין עין צמד, שמדרום לקיבוץ נווה איתן. זוהי בריכה רדודה עם מים נקיים וצוננים שבהמשך זורמים במורד העמק ויוצרים את נחל אבוקה רחב הידיים. ההגעה למעיין היא ברכב שטח בלבד, וכך גם לנחל יששכר, שאליו נגיע בהמשך.

אנחנו חוזרים לכביש 90 ונוסעים צפונה, לכיוון נחל יששכר. מים אין כאן, אבל אנחנו מקבלים טעימה של נסיעת שטח מאתגרת וקופצנית מאוד, בתוך יופי עוצר נשימה של מרחבי טבע וחיות בר. גונן, שרגיל לראות כאן עדרים של חזירי בר, צבאים, תנים, שועלים וזאבים, מתוסכל שאף אחד מכל אלה לא בא לקראתנו, ואומר שכנראה חלפה שמועה שהגיעה תקשורת עם מצלמות, אז הם מתחבאים.

לעת ערב אני מגיעה לאירוח הכפרי שבקיבוץ ניר דוד היפה, שנחל עמל (המכונה נחל האסי) זורם לאורכו. מאז שהתחיל מבצע צוק איתן הציע הקיבוץ את חדרי האירוח הנעימים שלו בחצי מחיר לתושבי הדרום, וכמעט כל האורחים כאן הם תושבי הדרום.

כשאני נכנסת לצימר העץ המרווח, שבו סלון עם ג'קוזי, חדר שינה וגינה פרטית עם שולחן עגול, אני מתמלאת בריגוש מהשקט ומהפסטורליות. לאחר מכן אני יוצאת לטיול קצר בשבילי הקיבוץ ומגיעה להתגודדות קטנה. מאחורי דוכן מאולתר עומדת אישה חייכנית ולבבית ויוצקת משני סירי ענק קוסקוס עם ירקות לקערות פלסטיק ב־15 שקלים למנה. הקוסקוס טעים להפליא, והילדים הקטנים שמסביב באים אליה שוב ושוב, מבקשים למלא מחדש את קערות הפלסטיק בתבשיל הצבעוני ועתיר הירקות.

זוהי ענבל בר אור ארנון, בת הקיבוץ לשעבר שמגיעה לכאן בימי רביעי ומגישה קוסקוס לחברי הקיבוץ ולאורחי הצימרים. היא מספרת לי שההתמחות הנוספת שלה היא בלחמים ללא גלוטן שהיא מכינה ומוכרת על פי הזמנה.

ליד דוכן הקוסקוס המאולתר עומד בית עץ מחומרים ממוחזרים. לידו יושב אביה של ענבל, משה ברקוביץ, המכונה "סבא בובות", ואחרי מנת הקוסקוס מתקבצים סביבו הילדים ומקשיבים לסיפורים שהוא מקריא להם. ברקוביץ הוא פנסיונר שכתב והוציא לאור שני ספרי ילדים, "בית הנקרים מול חלוני" ו"נבי הארנב", והוא גם למד תיאטרון ובובנאות. הילדים נהנים לטפס על בית העץ שבנה, ולהקשיב לסיפוריו או לצפות בתיאטרון הבובות שלו.

בבוקר אני הולכת על גדת הנחל אל ארוחת הבוקר שבחדר האוכל. כאן אני פוגשת את המשפחות מהדרום, שגם בחופשה הקצרצרה מחוברות לטלפונים הניידים. "באנו להתאוורר קצת, אבל קשה לנו להתנתק ואנחנו מתעדכנים בטלפון כל הזמן", אומרת לי מירי מאשקלון, שהגיעה עם בעלה ושלושת ילדיהם. "בשביל הילדים זה מצוין, הם מצליחים להתנתק וליהנות, והאמת היא שעשינו את זה בעיקר בשבילם".

גורו לכם

לרשות אורחי הצימרים בניר דוד עומד גם מרכז ספורט של הקיבוץ שבו בריכה וחדר כושר, והם גם יכולים להיכנס ללא תשלום או בהנחה לשאר האטרקציות שבשטחי הקיבוץ ובהם גן השלושה (הסחנה), פארק המעיינות ואחת האטרקציות המובילות באזור: גן גורו. זהו פארק ייחודי שבו בעלי חיים וצמחייה שהובאו לכאן מאוסטרליה. גן גורו הוא גן החיות היחיד מחוץ לאוסטרליה שבו אפשר ללטף ולהאכיל קנגורו, שמטיילים בו בחופשיות.

הטיול ברחבי הגן הוא חוויה לגדולים ולקטנים: קואלות מנומנמות שוכבות בצל, ציפורים אוסטרליות יפהפיות שרות ברקע, וחיות לא מוכרות אחרות חגות מסביב.

בסמוך לגן גורו נמצא פארק המעיינות, ובו מספר מקורות מים שדות ובריכות דגים. בפארק כ־15 ק"מ של כבישים, שבהם אפשר לטייל ברגל, על אופניים או ברכב גולף חשמלי שכור. אנחנו שוכרים רכב גולף אדום וגדול, ומתחילים לנסוע בשבילים בין המעיינות. בכל פעם שאנחנו מתקרבים למעיין אנחנו מחנים את הרכב במפרץ החניה הקטן וצועדים לעברו. גם כאן, מרבית המטיילים שאנחנו פוגשים הגיעו מהדרום.

טיול בפארק המעיינות ברכב גולף שכור. טיול שהוא חוויה \ צילום: גיל אליהו ג'יני

אחרי שעצרנו בנחל הקיבוצים היפה - אתר מושלם לפיקניק ששולחנות עץ בצידו - אנחנו נוסעים לכיוון המעיין המרוחק ביותר מהכניסה, עין מודע. כשאנחנו מגיעים אליו אחרי נסיעה איטית בין שדות אנו מגלים בריכה גדולה שעומקה חצי מטר בלבד. אבל המים קפואים ורק ילדים מעזים לטבול בהם.

בדרך חזרה נדמה שהרכב החשמלי שלנו התעייף והוא פשוט לא סוחב בעלייה. אנחנו יורדים ממנו ומתחילים לדחוף אותו. למרבה המזל, כשאנחנו מגיעים למישור הוא מצליח לחזור לעצמו, ומוביל אותנו באיטיות רבה למעיין השלישי בפארק - עין שוקק.

גם כאן יש בריכה גדולה ויפה עם מים צלולים ועצים שמצלים עליה. אנחנו עוצרים להתרעננות אחרונה לפני החזרה הביתה. בחדשות הודיעו על הפסקת אש הומניטרית, ואנחנו מקדימים את חזרתנו כמו שאר האורחים מהדרום, כדי לחסוך מעצמנו את האזעקות שבדרך. בדרך חזרה, כשאנו נפרדים מהנופים של עמק המעיינות, אנו מתמלאים תקווה שבשבוע הבא נוכל לצאת לטייל באווירה שקטה ושמחה מעט יותר.

* * *

איך, כמה ולמה?

ג'יפ הבר – טיולים בחיק הטבע

טל' 052-5758889.

אתר: www.jeep-habar.co.il

ג'יפ סופה של הבר - טיולים בחיק הטבע. לגעת ביופי \ צילום: גיל אליהו ג'יני

המפלים הלבנים

איך מגיעים: מכביש 90 פונים מזרחה לקיבוץ עין הנצי"ב. אחרי כ־100 מטרים פונים שמאלה אל דרך עפר לבנה. נוסעים במקביל לצמחייה עד שמגיעים לצינור מים חום מצד ימין. המפלים נמצאים ליד העץ שיש בו פרצה רחבה דמוית רחבה מוצלת. הכניסה חינם, המים רדודים